פרס ישראל למתנחל מעיר דוד שפיצח את השיטה

מאת |

אולי זמביש היה ראוי יותר מדוד בארי לקבל את פרס ישראל, אבל בארי זכה בו בגלל שפיצח את השיטה הטובה ביותר לגרום לישראלים להזדהות עם הכיבוש. ויש לו כבר דור שני בשילה, בחברון ובסוסיא

כותב אורח: יונתן מזרחי

קצת אחרי שנודע על זכיית דוד בארי, מייסד עמותת אלע"ד ("אל עיר דוד"), בפרס ישראל, שאלו את עצמם כמה אנשים המכירים מקרוב את מפעל ההתנחלויות מדוע הפרס ניתן לבארי שפועל במקום מצומצם כל כך – הכפר סילוואן ועיר דוד, ולא למשל לזמביש (זאב חבר), שפועל בכל הגדה המערבית והוא אולי הדמות שהכי מזוהה עם מפעל ההתנחלויות.

אלא שבארי לא זכה בפרס ישראל על הקמת התנחלות בת 500 יהודים בלב כפר פלסטיני המונה בין 30,000 ל-40,000 תושבים. למרות שאין להמעיט בהשפעת ההתנחלות המפוזרת הזו על החיים בסילוואן, בארי זכה בפרס ישראל בזכות הצלחתו לגרום לעם ישראל להזדהות עם מפעל ההתנחלויות. בארי הבין את מה שכל איש שיווק יודע: כדי להצליח למכור צריך להפעיל רגש. מבקרים רבים מאד ב"עיר דוד" מרגישים שבאמת "מכאן הכל התחיל" – הסלוגן של אלע"ד. על שמו של בארי ושל אלע"ד ראוי לרשום את הפטנט של זיהוי הפוטנציאל העצום של הארכאולוגיה בקידום מפעל ההתנחלויות.

> מועצת יש"ע מציגה: סוסיא הפלסטינית – הכפר שלא היה

דוד בארי, מנכ"ל עמותת אלע"ד (אדיר סולטן, פלאש90)

דוד בארי, מנכ"ל עמותת אלע"ד (אדיר סולטן, פלאש90)

כבר באמצע שנות ה-90 הם הבינו שהם יושבים על מכרה זהב של יצירת שינוי פוליטי ייחודי. לצורך השינוי הזה העמותה חברה לרשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. בעוד האחרונה העבירה סמכויות ניהול ותפעול באתר הארכאולוגי עיר דוד, רשות העתיקות הפכה לקבלן חפירות ארכאולוגיות בהיקף חסר תקדים בשטח כה קטן  – כ-100 דונם בכפר סילוואן.

היכולת לרגש, וממשיכי דרכו בשילה, חברון וסוסיא

מיצוב  "עיר דוד" כסלע קיומה של הזהות הישראלית נשען על שתי רגלים: הצגת האתר כמקום שבו הייתה בירתו של אבי האומה בתקופת המקרא – דוד המלך, והצגתו של רחוב רומי כ"דרך עולי הרגל" לבית המקדש בימי בית שני. כך נצרבה "עיר דוד" בתודעה הישראלית כמקום בעל ממדים מיתיים, הרבה יותר עצום מכמה עשרות דונמים של שרידי עתיקות לא ברורות (ואפילו דלות בחלקן. 'עיר דוד' הוא תל ארכאולוגי בגדול של כ-60 דונם. אתר לא גדול גם במונחי יישוב בתקופת המקרא. עשרות שכבות הבניה וההרס ואלפי השנים הותירו מעט שרידים מהתקופות הקודמות).

מי שמסייר עם מדריכי אלע"ד באתר צורך חוויה רגשית שבה הטקסטים והמסורות הדתיות מבארות וממלאות בעור וגידים את השרידים, וכך מי שפוסע ביניהם נכנס למנהרת הזמן המוטבעת בתשתית התודעה של כל ישראלי. הוויכוחים על פרשנויות ארכאולוגיות נותרים נעולים בתוך מגדל השן של האוניברסיטה. (ארכאולוגיה אינה מדע מדויק, אולם במסגרת המעט שפורסם בכתבי עת אקדמאים קיים ויכוח לגבי תארוך כמה מהשרידים שנחשפו באתר, והשימוש שנעשה בהם. הוויכוח המוכר ביותר לציבור הוא האם נמצאו שרידי ארמון המלך דוד. זהו דיון מורכב ורחב הרבה יותר מאמירות חד משמעותיות לצד זה או אחר).

לרשות העתיקות תפקיד מכריע בהפיכת "עיר דוד" לאתר שמרגש מדי שנה יותר מ 300,000 ישראלים ותיירים. הגוף ממשלתי שבארי חב לו יותר מכל את זכייתו בפרס ישראל היא רשות העתיקות. רשות העתיקות הסכימה לחפור בסילוואן כמעט בכל שטח פנוי על מנת להרחיב ולבסס את הגן הלאומי 'עיר דוד'. בהתחלה נסגרו ונחפרו, במימון אלע"ד, בעיקר שטחים ציבוריים (במעיין הכפר, למשל).בהמשך התגייסה רשות העתיקות לשני מפעלי החפירה הגדולים ביותר בירושלים: חפירות חניון גבעתי, מול חומות העיר העתיקה וקידומה של תכנית בנייה של מרכז מבקרים בשטח של 16,000 מ"ר שם, וחפירת מנהרות באורך 600 מטרים, מבריכת השילוח ועד לסביבות הכותל המערבי.

> תושבי סילוואן נאבקים על זכותם להיקבר בפאתי הר הבית

כפר סילואן במזרח ירושלים (צילום: נתי שוחט, פלאש90)

כפר סילואן במזרח ירושלים (צילום: נתי שוחט, פלאש90)

רשות העתיקות הסכימה לחפור בסילוואן כמעט בכל שטח פנוי על מנת להרחיב ולבסס את הגן הלאומי 'עיר דוד'. בהתחלה נסגרו ונחפרו, במימון אלע"ד, בעיקר שטחים ציבוריים (במעיין הכפר, למשל). בהמשך התגייסה רשות העתיקות לשני מפעלי החפירה הגדולים ביותר בירושלים: חפירות חניון גבעתי, מול חומות העיר העתיקה וקידומה של תכנית בנייה של מרכז מבקרים בשטח של 16,000 מ"ר שם, וחפירת מנהרות באורך 600 מטרים, מבריכת השילוח ועד לסביבות הכותל המערבי.

וכך, בעוד רבים מבקרים את ההתנחלויות ברחבי הגדה, במקומות בהם לא בקרו מעולם, בהתנחלות הארכאולוגית בעיר דוד, הצליח בארי לזכות בתמיכה חוצת מחנות. הארכאולוגיה הצליחה להסתיר מרבים וטובים את המיקום הלוהט, כזה שייהודו יכול לסכל פשרה טריטוריאלית בעיר, ואת העובדה שהאתר נמצא בלב כפר פלסטיני שהוא מהצפופים במזרח העיר.

היום, אחרי יותר משני עשורים של התנחלות בסילוואן, דוד בארי ועמותת אלע"ד הם בלב הקונצנזוס הישראלי. יכולתם לעוור את עיני הציבור והפוליטיקאים ולשכנע שכאן קם העם היהודי, הם הסיבה שבגינה זכה בארי בפרס ישראל. הרגש העז שמעורר הביקור בעיר דוד הוא מה שמאפשר לעמותת אלע"ד לשנות את המציאות הגיאו-פוליטית בירושלים (ובעצם בסכסוך כולו).  דור שלם של חקיינים קם לבארי בגדה המערבית: בשילה, בסוסיא, בחברון ועוד. ומנגד, השמאל הישראלי עוד לא הצליח כנראה לרגש אף אחד.

אולי זו הסיבה שבארי זוכה השנה בפרס ישראל, וארגוני השמאל נאבקים על זכותם לפעול.

יונתן מזרחי הוא ארכאולוג ומנכ"ל עמק שווה

> בגלל החרם: שופט אישר למדינה להסתיר זהותם של ארכיאולוגים שחופרים בשטחים

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf