צבא נקמה לישראל

כשמפקדים מתקשרים למשפחות שכולות מהשטח כדי לדווח להם על הריגת רוצח בנם או הריסת בית משפחתו, ניכר שלא שיקולים ביטחוניים מכתיבים את הפעולות האלה אלא הנקמה בשירות השכול

מאת:
השאירו תגובה
א א א

יש משהו מסחרר כמעט בקצב שבו השלטון הנוכחי קורע לגזרים את המסכות שעדיין הקנו למדיניות הישראלית מראית עין של הוגנות; מחוק הלאום ועד לחוק הנאמנות וחוק ההסדרה, מחבריו האנטישמיים של ראש הממשלה ועד לכהניזם הבוטה של בנו שמביע כמיהה למרחב נקי מפלסטינים – ישראל הרשמית נפרדת ממשחקי הכאילו. הכל גלוי, הכל על השולחן.

מגמה זו באה לידי ביטוי, עושה רושם, גם במדיניות הצבאית: באין יכולת אמיתית לספק לאזרחי ישראל שקט וביטחון במציאות של הכיבוש המתמשך, דומה שעיקר עיסוקו של הצבא מול הפלסטינים הפך לגביית תג מחיר. זריעת אימה וענישה קולקטיבית. בהריסות הבתים של קרובי משפחות המפגעים, צעד שהוגדר כבר יותר מפעם כלא אפקטיבי על ידי גורמים בצבא עצמו; בפלישות התכופות לשטחי A והמעצרים הסיטונאיים תוך פגיעה אנושה במעמד הרשות הפלסטינית וסיכון התיאום הביטחוני איתה; בירי מכוון וקטלני על מפגינים לא חמושים בעזה. מדיניות של "בעל הבית השתגע".

חיילים רעולי פנים באימון לחימה בשטח בנוי (דובר צה"ל)

"נקמה אישית נחמדה וטובה". חיילים רעולי פנים באימון לחימה בשטח בנוי (דובר צה"ל)

כעת נראה שעל כל אלה התווספה שכבה נוספת במטרות המבצעיות של הצבא: נקמה בשם המשפחות השכולות. כך, כאשר כוחות הצבא הרגו את אשרף נעאלווה, הפלסטיני שרצח את קים לבנגרונד-יחזקאל ואת זיו חג'בי באזור התעשייה בברקן, אחד הראשונים לקבל את הידיעה היה רפי לבנגרונד, אביה של קים ז"ל, שעודכן על ידי פיקוד מרכז תוך כחמש דקות מרגע הריגתו של נעאלווה. "היה חשוב לי להודיע לך את זה בשם אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה, לפני שזה מתפרסם בתקשורת", נאמר לו בשיחה.

באופן דומה, גם משפחתו של סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל מיחידת דובדבן זכתה לעדכון כמעט בשידור חי עם הריסת בית משפחתו של הורג בנם, איסלאם אבו חמיד. "הבוקר התקשר מפקד דובדבן עוד מהשטח, עוד כשהבית נהרס", סיפר ולדימיר לוברסקי, אביו של רונן. "היה חשוב לו לדבר איתי ראשון על זה".

מדוע, בעצם? מדוע היה חשוב למפקד דובדבן בכבודו ובעצמו לעדכן לפני כולם את אביו של החייל, שנהרג במהלך פעילות מבצעית, על הריסת בית משפחתו של הפלסטיני שהיה אחראי למותו? האם הריגתו של סמ"ר לוברסקי היתה מעשה פלילי? האם הריסת הבית של משפחת אבו חמיד היתה מעין מחווה אישית למשפחת לוברסקי כדי להפיס את כאבם על אובדן הבן?

נראה שכך בדיוק הבין את מהות פעולת החיסול אביה של קים, רפי לבנגרונד, שאמר בעקבות שיחת העדכון שקיבל "חיכיתי לזה, אבל זה עונש שלאחר מעשה. העניין הוא מה עושים כדי שזה לא יקרה. זאת נקמה אישית אבל זה לא פותר את הבעיה. בטח שלמשפחות שלנו זה בשורה נחמדה וטובה ואנחנו מאוד שמחים על זה". לא מדיניות אסטרטגית מנומקת, לא ביטחון אזרחי המדינה. נקמה אישית נחמדה וטובה. צה"ל כצבא הנקמה לישראל.

על רקע המעמד הכמעט מיתי לו זוכות המשפחות השכולות בישראל, המדינה מנהלת איתן לאורך השנים מערכת יחסים מורכבת. יחסים אלה מתאפיינים על פי רוב ביראת כבוד מופגנת, שגובה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי מי שנתפס כחורג ממנה – כמו שקרה בעקבות העימות המילולי בין חברי הכנסת מיקי זוהר ודויד ביטן לבין נציגי המשפחות השכולות; אותה יראת כבוד שמאפשרת למשפחת גולדין להמשיך ולדרוש את ההתעללות בכשני מיליון בני ערובה בעזה ובאסירים הפלסטינים עד להשבת גופת בנם.

אלא שהמשפחות השכולות יזכו להילה המיוחסת הזו רק כל עוד הרצונות והדרישות שלהן עולים בקנה אחד עם האג'נדה הכוחנית והלוחמנית של המדינה עצמה, וכל עוד הן מספקות לצבא את העילה וההצדקה לפעולות הנקם נגד הפלסטינים. ברגע שהן חורגות מהקו המיליטנטי הזה, הן מוקעות באבחה מ"משפחת השכול", מאבדות את הילת הקדושה והופכות לשמאלנים בוגדים מהשורה. זה היחס לו זוכות המשפחות בפורום המשפחות השכולות, שבשנה האחרונה נאלצו להגיע עד לפתחו של בג"ץ כדי לקיים את טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף. "חילול יום הזיכרון" קרא לזה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, "מפגן של טעם רע וחוסר רגישות שפוגע במשפחות השכולות היקרות לנו מכל".

המשפחות השכולות "יקרות לנו מכל" כל עוד מה שהן רוצות מאיתנו זה עוד דם, עוד הרג, עוד נקם. או אז המערכת תעתיר עליהן כבוד, האוזן תהיה קשבת לכל דרישה שלהן, הצבא ידאג לנקום את נקמתם והעדכון מהשטח לא יאחר להגיע. והיכן המפקד הבכיר או המנהיג שאחרי למעלה מעשרים שנה ירים טלפון לרמי ונורית פלד-אלחנן, ויעדכן אותם שהוחלט לכבד את זכרה של סמדר בתם, שנרצחה בפיגוע במדרחוב, בדרך לה הם הקדישו את חייהם מאז מותה – להפסיק את מעגל האיבה, להניח לנקמה שמובילה לעוד שכול, וללכת לדרך ההידברות והפיוס?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בנצי גופשטיין מבהיר מה הוא חושב על היועמ"ש. פורים 2019, חברון. (אורן זיו)

בנצי גופשטיין מבהיר מה הוא חושב על היועמ"ש. פורים 2019, חברון. (אורן זיו)

פורים בחברון: גופשטיין כ"המן-דלבליט", הפלסטינים בכלובים

העדלאידע של מתנחלי חברון צעדה ברחוב השוהדא הריק מפלסטינים, נשקים אוטומטיים לצד רובי צעצוע. חיילים ניסו למנוע מנערים שיכורים להתעמר בפלסטינים. איתמר בן גביר התקבל בקריאות "הו הא מי זה בא, שר המשפטים הבא". בתמונות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf