צ'יק צ'יק צ'ק בלי ערבית

מאת |

ברכבת ישראל יש כבר שילוט בערבית, וגם אתר ואפליקציה. אבל כריזה תשמעו רק בעברית ואנגלית. האם הערבית כל כך צורמת באזני מקבלי ההחלטות?

הפלאשבקים שקיבלתי כאשר סידרתי לפני כמה ימים אלבומי תמונות ישנים של המשפחה, הכו בי נוסטלגיה. באחד האלבומים מצאתי אוסף תמונות של רכבות וקטרים שצילמתי באמצע העשור הקודם במצלמה אנלוגית ישנה; רכבות נוסעים ורכבות משא שצולמו ממעוף הציפור של רכסי הכרמל הדרומיים או מגבעות הכורכר בחוף הכרמל, תמונות מדהימות שנהגתי לשתף בפורום של חובבי רכבות בארץ. בפורום הזה הכרתי מגוון אנשים, רבים וטובים, שהיו "פריקים" של כל מה שקשור לתחבורה ציבורית, אבל בעיקר לרכבות ואוטובוסים.

אחד הזיכרונות שעלה בי בעוצמה היה היום בו נתקלתי בהודעה משונה בה ביקש אחד מחברי הפורום לעזור בהשלמת מניין לאזכרת אמו. הודעתו נגעה בי והודעתי לו שאני בא. הרגשתי שהוא פקפק ברצינות כוונותיי, שכן מעולם לא נפגשנו, אך יומיים אחר כך עליתי על רכבת ושמתי פעמיי לירושלים. ירדתי בתחנת מלחה ועשיתי את דרכי לבית העלמין.  שם התברר לי שהמשפחה המתינה להשלמת מניין, אני הייתי העשירי. אמנם אני לא יהודי, אך הייתי חבר טוב, הנחתי כיפה על ראשי והשלמתי מניין לקיום המצווה.

תרומות

ערבית לצד עברית עכשיו!

בכל הזמן הזה, בו אני מתעד רכבות, דבר אחד ברור לא השתנה: הערבית עדיין לא הפכה לאחת השפות בהן נעשה שימוש בכריזת הרכבת. לפני מספר שנים החל מאבק להנכחת השפה הערבית במרחב של תחנות הרכבת, מאבק שהובילו עמותת סיכוי, האגודה לזכויות האזרח ושותפות שראקה. המאבק נשא כמה פירות: ערבית הוספה לשילוט וללוחות הזמן הקשיחים והתקיים מהלך של הטמעת השפה הערבית באתר וביישומון של חברת רכבת ישראל. אך משני מקומות השפה עודנה נעדרת: השילוט האלקטרוני והכריזה בתחנות וברכבות.

לפני כשנתיים פתחה עמותת סיכוי בקמפיין שקורא לביצוע שינוי מעמיק ברכבת ביחסה לשפה הערבית. התגובה של הרכבת היתה שריבוי שפות בכריזה עלול להוות מטרד. "הערבית נעשית יותר ויותר נוכחת במרחב הציבורי בישראל, הדוגמה של האוטובוסים היא טובה במיוחד. אחד המקרים המוכרים הוא זה שהיה בבאר שבע, שתחילה התושבים התנגדו ואז משרד התחבורה הורה שהערבית תעלה בכריזה של האוטובוסים", מסביר רון גרליץ, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי. יחד עם זאת טוען גרליץ שהדברים עלולים לייצר תגובת נגד מצד גורמים קיצוניים בציבור היהודי שלא רוצים את הערבית שנתפסת בעיניהם כ"שפת האויב", במרחב, ראיה לכך חוק הלאום שרצה לשנמך את מעמד השפה הערבית בארץ.

> חמישים שנות טיוח ושקרים: התקשורת הישראלית בשירות הכיבוש

"לפני מספר שנים התנהל מאבק שהובילו האגודה לזכויות האזרח ושותפות-שראקה להוסיף ערבית לשילוט הקשיח וזה היה מאבק מוצלח", מוסיף גרליץ, "נושא השילוט האלקטרוני בתחנות וברכבות הועלה על ידי סיכוי לפני כשנה, וברכבת מסרו שהם מתכוונים לעשות זאת, אך לא אמרו מתי".

אך מאחר והרכבת לא הודיעה כי היא מתכוונת להוסיף גם כריזה בערבית, בנושא זה החדשות פחות אופטימיות. "אני חושב שמאוד חשוב שכל התחבורה תהיה דו לשונית בארץ", מדגיש גרליץ. "זה חשוב בעיניי ליהודים ולערבים כאחד, ברור שלערבים זה יותר, אך ליהודים זה גם כן, כי זו שפה שקיימת במרחב. אך בינתיים לצערי המאבק שלנו מול הרכבת הוא הרבה יותר קשה מזה שהיה במהפכה הדו-לשונית באוטובוסים".

מדוע מפחדת רכבת ישראל מכריזה בערבית לצד אחותה העברית, בעוד סיטיפס של הרכבת הקלה בירושלים לא? מדוע המטרונית בחיפה מדברת בשלוש שפות בעוד רכבת ישראל מדברת רק אנגלית עם התיירים בקו לנתב"ג? מה המניע הכול כך משכנע שבו נאחזת הרכבת ושמצדיק את מחיקת הערבית מהאוזניים שלנו? ברור שהצעדים להנכחת השפה בשילוט ובאתר הם צעדים טובים של הנהלת הרכבת, אך האם ערבית צורמת באוזני מקבלי ההחלטות ברכבת?

ממאות אלפי הנוסעים של הרכבת, יהודים וערבים, נשללת הזכות לחוות שפה שהיא חלק בלתי נפרד מהווייתה של הארץ ומהנוף של המרחב. כשהשפה הערבית תהפוך להיות נוכחת יותר ויותר במרחב גם מול העיניים וגם באוזניים, תפיסתנו לחיים משותפים בארץ תתעצם, הכרת האחר דרך השפה תהפוך לממשית, ושפת האויב שנלמדת רק לצורכי מודיעין תהפוך להיות כלי תקשורת בין בני אדם. הגיע הזמן שרכבת ישראל תשלים מניין לתפילת השפות האחיות, הן בכריזה והן בשילוט האלקטרוני: ערבית לצד עברית עכשיו.

> צפו: מכתבי האסירים שמירי רגב לא רוצה שתראו

רכבת בעמק חפר. (משה שי/פלאש90)

רכבת בעמק חפר. (משה שי/פלאש90)

פנינו לרכבת ישראל ושאלנו מדוע אין כריזה בערבית ברכבות ובתחנות. ברכבת ישראל לא התייחסו לשאלתנו ומסרו לנו את התגובה הבאה:

"רכבת ישראל מוקירה מאד את לקוחותיה דוברי הערבית ועושה כל מאמץ לשרתם נאמנה בעוד מספר חודשים תיפתח רכבת הגליל התחתון (נעמן-אחיהוד-כרמיאל) אשר תביא בשורה גדולה לתושבי האזור ותעניק שרות יעיל, מהיר ואיכותי לציבור; ובעתיד צפויה להתארך עד קירית שמונה. בעת זו גם מתוכננת מסילת רכבת מזרחית, המקבילה לכביש 6, שתתן מענה תחבורתי מתקדם לתושבי האזור ולישובים שם. לצד זה צפוי להיות מתוכנן קו הרכבת מנשה שיחבר בין חדרה לתחנות רכבת העמק ויעניק שרות רכבתי נגיש ואפקטיבי.

"לצד זה, רכבת ישראל מקדמת מתן מידע בשפה הערבית וכבר סיימה שורה של פעילויות בסוגיית האפליקציה ואתר רכבת ישראל, שהם מקור המידע הזמין, המעודכן והשימושי ביותר לנוסעים, בין שהם בדרך לתחנה, בתחנה או ברכבת עצמה – זמינים בשפה הערבית, גם חוברות זמני הרכבות והשלטים בתחנות מתורגמים לערבית. נמשיך לתת את הדעת לכך באופן שוטף"

> הנערה מוטלת פצועה על הארץ, והם מקללים ומייחלים למותה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נולדתי וגדלתי בכפר פרידיס, סטודנט לניהול ומדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ומורה לערבית מדוברת. בשנים האחרונות הייתי מעורב במספר ארגונים לשינוי חברתי, ביניהם רופאים לזכויות אדם וספריית גן לוינסקי.

מהזווית של בחור כפרי שנאבק בנסיונות ישראיליזציה, הבלוג עוסק בסיפורים שמגיעים מהשוליים ובעיקר הקשורים לאוכלוסיה הפלסטינית הילידית, תוך הדגשת שיח הזהות, הזכויות, הפערים וחוסר הצדק כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf