newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אל תסכימו לנהל מו"מ בשקט. ככה מנתקים אתכם מהעובדים"

הבוקר החלו אלפי עובדי חברת "נס טכנולוגיות" בצעדים ארגוניים נגד ההנהלה. ראיון עם יו"ר הוועד אלון בן הרוש על דרישות העובדים, תגובות ההנהלה, וטיפים למתאגד החדש

מאת:

החל מהבוקר (רביעי) נוקטים עובדי חברת "נס טכנולוגיות" בשורת צעדים ארגוניים נגד הנהלת החברה, שמתמהמהת וגוררת רגליים במשא ומתן עם העובדים בדרך לחתימה על הסכם קיבוצי ראשוני.

מזה למעלה משנתיים וחצי מתנהל משא ומתן מול הנהלת החברה על הסכם קיבוצי ראשוני שישפר ויסדיר את תנאי העסקתם של עובדי נס. ואולם, לאחר תקופה ארוכה בה הנהלת נס גררה רגליים ולא הביאה להתקדמות המו"מ למרות הנכונות מצד העובדים, הוחלט על ידי נציגות העובדים, בהודעה שהועברה למנכ"ל החברה, לנקוט בצעדים ארגוניים שכוללים שיבושי השירותים באתרי לקוחות החברה השונים.

> מאבקי עובדים: כל הכתבות והעדכונים בשיחה מקומית

בניין חברת "נס טכנולוגיות" בתל אביב

בניין חברת "נס טכנולוגיות" בתל אביב

במסגרת צעדי העובדים, שיכללו גם כינוסי עובדים ואספות הסברה, לא יטופלו תקלות במערכות מחשוב של גופים אלו, ולא תהיה תמיכה בעבודתם השוטפת של הלקוחות – מהנפקת טפסים ואישורים ועד ניהול העבודה הסדירה באמצעות תוכנות שונות.

הסכם סגור שמונח על השולחן, והנהלה שגוררת רגליים

נס מספקת שירותי אינטגרציה ומחשוב למאות לקוחות בהם הכנסת, משרדי המשפטים והביטחון, צה"ל והמשטרה, התעשייה האווירית, דואר ישראל, מכון וייצמן, לאומי קארד, חמשת הבנקים הגדולים, ביטוח ישיר, הפניקס, כיל, נתיבי ישראל, אפריקה ישראל, צים, קבוצת קידום, קופות החולים כללית ומכבי ועיריית תל-אביב.

חברת נס היא בבעלות חילן טק, ומנוהלת על ידי המנכ"ל והבעלים שחר אפעל. מטה החברה ממוקם בקריית עתידים בתל-אביב, ומועסקים בה למעלה מ-2,000 עובדים המאוגדים בהסתדרות. חלק מהעובדים ממוקמים במשרדי החברה, ואחרים מוצבים באתרי הלקוחות ברחבי הארץ. יש לציין כי ועד העובדים בנס טכנולוגיות הוא ועד העובדים הראשון בישראל בענף ההיי טק, והקמתו נחשבה לפריצת דרך.

אלון בן הרוש עומד בראש ועד העובדים בנס טכנולוגיות. הרוש בן 37, נשוי ואב לשלושה ותושב באר יעקב. הוא עובד כבר שבע שנים בנס טכנולוגיות, הקים את הוועד בינואר 2014 שהפך לייצוגי כעבור ארבעה חודשים. הוא מסביר בראיון לשיחה מקומית על המאבק, על הדרישות, ועל פעולות ההנהלה כדי לשבש את מאבק עובדי החברה.

אז מה אתם דורשים?

"אנחנו דורשים לחתום על ההסכם הקיבוצי הראשוני שכבר מונח שנה על השולחן. הנהלת נס צריכה כבר לחתום על ההסכם, שכבר סגור, והם כל הזמן מושכים רגליים על זוטות או ניסוח של משפט פה ושם, ונמנעים לחתום עליו. הם נמנעים מלהיפגש איתנו בצורה מסודרת, או לקבוע יום אחד שבו ננהל את המשא ומתן באופן מרוכז, הם פתאום דורשים לפתוח את התחולה מחדש – ולדון איזה עובדים תחת ההסכם ואיזה יוחרגו ממנו. זה לא מקובל. יש הסכם – בואו נחתום עליו"

נתקלתם בקשיים?

"בהחלט. הקושי הראשון הוא להתמודד עם חוסר המוכנות של ההנהלה לקיים פגישות סדורות מראש או יום דיונים ארוך. הם לא מוכנים. כל פעם זה לקבוע פגישה שבועיים שלושה קדימה, בסוף סוף סדר העדיפויות שלהם. קשה מאד לתפקד ככה. ההנהלה גם מפחידה את העובדים. צורת ההעסקה של עובדי נס היא שהם מועסקים על ידי נס, אך עובדים במקומות אחרים. עשרות מנהלים מגיעים לשטח ואומרים לעובדים שאמנם אסור להם לאיים עליהם שלא לשבות כי זה לא חוקי, אך המנהל של המשרד המקומי יכול לשלוח את העובד "הבעייתי" שתומך בהשגת הזכויות המלאות לנס, ונס תפטר אותו כי אין בשבילו עבודה. זה איום מרומז שנועד לגרום לעובדים שלא להתעקש על מה שמגיע להם".

מה התגובות שאתה מקבל?

"כל מי שאני מדבר איתו מבין שגרירת הרגליים הזו היא לא הגיונית. הסכם קיבוצי ראשוני נסגר בדרך כלל במחצית מהזמן, ואנחנו כבר שלוש שנים מתנהלים ועדיין הם לא חותמים. עד היום היינו ידידותיים והתנהלנו באחריות, לא הפעלנו צעדים ארגוניים וניסינו לעשות כל דבר כדי להגיע להסכמה, במיוחד שאנחנו מסתובבים כבר כמה חודשים עם הסכם סגור. אפילו אם המנכ"ל היה יושב איתנו ולא שולח את הסגנים לייגע אותנו בדיונים חסרי טעם – כבר היינו חתומים".

יש פוליטיקאים שתומכים בכם, או עזרה מבחוץ?

"אין לנו פוליטיקאים, ואנחנו לא קשורים לאף אחד מהם. מההתחלה אנחנו עובדים רק עם ההסתדרות, ואבי ניסנקורן עזר לנו מאד. צריך להבין שאנחנו המגזר "המקופח" – מצד אחד אנחנו עובדי קבלן, מצד שני אנחנו מוחרגים מכל הזכויות של עובדי הקבלן. אנחנו כמו עובדי שמירה וניקיון מצד אחד , אך אין לנו את ההסכמים הענפיים שמבטיחים את הזכויות כמו שלהם יש. יש אצלנו עובדים שאפילו אין להם קרן השתלמות, זה לא יכול להימשך ככה".

איזה טיפ תוכל לתת לעובדים שרק מתחילים להתאגד?

"הטיפ הכי חשוב הוא: תעשו את זה על דרך המלך. לאורך כל הדרך לשמור על קשר קבוע עם העובדים, כל הזמן לנהל איתם שיחות, לעדכן ולשמוע מהם. ודבר שני ולא פחות חשוב – אל תסכימו לנהל משא ומתן בשקט. מי שאומר לכם 'בואו נדבר בחדר בשקט ומה שאומרים במשא ומתן נשאר במשא ומתן', הוא בעצם רוצה לנתק אתכם מהעובדים. זה מה שקרה לנו, בדיוק כך. אחרי שלוש שנים העובדים אומרים לנו 'מה קורה איתכם? למה לא שומעים מכם?' והם צודקים. אני על הטעות הזו לא חוזר יותר".

יש מסר שתרצה להעביר לציבור?

"לא כל הנוצץ זהב. לא כל מי שעובד בהיי טק הוא עובד חזק, אנחנו מועסקים בצורת העסקה שהיא מאד בעייתית. אנחנו לא דורשים דברים יוצאי דופן או "שוברים לסטייקים". רק מה שמקובל – תנאי ההעסקה הוגנים".

מחברת נס טכנולוגיות נמסר: "נודע לנו מאמצעי התקשורת על הודעת ההסתדרות בדבר צעדים ארגוניים לכאורה בנס. אין ולא יהיו צעדים ארגוניים בחברה והעבודה ממשיכה כסדרה. להנהלת החברה ולעובדיה מטרה משותפת לשמירה על חוסנה של נס והמשך פעילות ענפה מול הלקוחות".

> ימים של סולידריות: עיתונאים, נהגים, מטפלות ומלצרים בשורת מאבקי עובדים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf