"אנחנו הנשים להן חיכינו". הנאום שלא נאמתי בצעדה בוושינגטון

מאת |

אחיות שלי, אהובות שלי, כבר יותר מדי זמן אנחנו נותנות לגברים להפריד בינינו. יותר מדי זמן הפנינו עורף אחת לשנייה ונתנו לגברים להכתיב לנו את המציאות. עכשיו הזמן לצרף את קולנו לקולן של מיליוני הנשים בעולם ולהגיד: די!

אני ספיר סלוצקר עמראן, הבת של מיכל מגדה, הנכדה של תקווה (כיתבה).

יותר מדי זמן הפנינו עורף אחת לשנייה, נתנו לגברים להכתיב לנו את המציאות. יותר מדי זמן הגשנו להם שמפניה ורודה אבל בפעם הבאה שיבקשו- ננפץ להם את הבקבוק על הראש.

יותר מדי זמן אנחנו מסתגרות כל אחת בקהילה שלה, הולכות עם ראש מורכן. מפחדות ממה יגידו עלינו אם רק נפסיק לחייך ולהנהן.

בכל פעם שאיזה גבר חלאה מטריד אותנו מינית ברחוב

בכל פעם שאנחנו שואלות בחשש על השכר בעבודה

בכל פעם שאנחנו צריכות להגיד תודה שנותנים לנו לעשות הפלה

בכל פעם שמביאים לנו דוכני איפור ליום האישה

בכל פעם ששמים ברשימת הנשים החזקות והמשפיעות את רקפת רוסק עמינח או שרי אריסון

מספרות כמה קשה להן בעולם של גברים בזמן שהן רומסות אותנו עם השפיץ של נעל העקב.

אני אישה מזרחית לסבית גאה ולא מתנצלת על זה שיש לי דעה

גם אם תגיד לי זונה של ערבים אלף פעם

אני אישה חזקה

אני לא שואלת אותך מה לכתוב

ואני בטח שלא שואלת אותך עם מי להזדיין

אז אל תפריעו לנו יותר להסתכל אחת לשנייה בעיניים, לאהוב אחת את השנייה.

צעדת חצי מליון הנשים בוושינגטון (אמה לואיס)

צעדת חצי מליון הנשים בוושינגטון (אמה לואיס)

אחיות שלי, אהובות שלי, כבר יותר מדי זמן אנחנו נותנות לגברים להפריד בינינו. הם בנו בינינו את חומת ההפרדה, הם זרקו אותנו בדירות עמידר מתפוררות, הם מפנים אותנו מהבית, הם לוקחים לנו את האדמה שלנו – את אמא אדמה שלנו, הם שמים אותנו במרכזי שיכון ומבקשים שנגיד להם תודה על קבלת הפנים, הם מכריחים איתנו לספוג אלימות בבית, הם יוצרים מערכת שמשאירה אותנו תלויות בהם, הם אומרים לנו מתי ואיך להתגרש, הם שואלים אותנו בבית משפט אם נהנינו בזמן שנאנסו ואז נותנים לאנס עונש מגוחך.

הם מבקשים מאיתנו עוד מסמך ועוד מסמך ועוד מסמך

הם מוחקים את ההיסטוריה שלנו ואז אומרים שלא היינו קיימות.

הפנתרים השחורים אמרו שאם אין עוגה לכולם לא תהיה עוגה, והפנתרות השחורות כאן על הבמה אומרות – לא רק שלא תהיה עוגה, אנחנו נשרוף את המפעל של התנורים ואת המפעל של הכיסאות ואת המפעל של השולחנות כי נגמרו הימים בהם הגברים לא מפנים לנו את הכיסא ליד השולחן.

נשים אתיופיות,נשים פלסטיניות, נשים מהגרות, נשים מבקשות מקלט, נשים קוויריות וטרנסיות וביסיות ובוץ', נשים מזרחיות, נשים אשכנזיות, נשים מבריה"מ, יהודיות, מוסלמיות או נוצריות, נשים נכות – אנחנו הנשים להן חיכינו.

תשוחרר דלאל דאוד, תשוחרר דארין טאטור, ישוחררו כל הנשים העומדות בתור למחסום והנשים העומדות בתור לביטוח לאומי. ישוחרר יונתן היילו.

> הדמיון בין דונלד טראמפ לאבות המייסדים של ארה"ב

לא. לא הייתי שם. צעדת חצי מליון הנשים בוושינגטון (דניאל נירנברג / Just Vision)

לא. לא הייתי שם. צעדת הנשים בוושינגטון (דניאל נירנברג / Just Vision)

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

יום אחד אבין שהשינוי מתחיל בבטן, אפרוש מהחיים הפוליטיים והחברתיים ואפתח "קובה- מובייל", איתו אטייל ואמכור קובה טבעונית וכך אשנה את העולם ואביא לקירוב לבבות.

עד אז, אני פעילה ב"צוות דיור הציבורי"- מאבק לקורת גג לכולם/ן כזכות יסוד, עובדת בארגונים חברתיים בדגש פמיניסטי- מזרחי ומשתדלת להיות מעורבת בגופי ובנפשי כפעילה חברתית ופוליטית בכל מאבק שאני מאמינה בצדקת דרכו. כתחביב אני סטודנטית למשפטים במסלול זכויות אדם, בתקווה להקים עוד כמה שנים משרד עו"ד צמוד למשרדי החברה המשכנת עמידר, ולהמיס את לב האבן הבירוקראטי שלהם.

בערוץ שלי אכתוב על מאבקים שצומחים מהתחתית ולכן הם המהפכה האמיתית, אראיין אנשים שאני פוגשת בדרכים וחוכמתם/ן וניסיונם/ן יקרים מפז, אדווח ואחלוק את תחושותיי על אחיות ואחים לדרך במאבקים עולמיים ובטח אהיה המון זועפת וביקורתית כלפי החיים ואלו המדכאים אותנו.

מתה על נשים, גרה בשכונת התקווה ובמקור ימנית מצביעת ליכוד (אז כנראה שיש עוד תקווה לשמאל להגדיל את כוחו).

"אולי קצת עייפה, אבל בשביל שבו אני הולכת אין כבר דרך חזרה" / זהבה גרינפלד (אם אתם/ן לא מכירים/ן את השם, תעשו מיד ברגע זה גוגל).

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf