newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כל קורבנות הקמפיין לשחרור זדורוב הן נשים

אילנה ראדה, החברות של תאיר, א.ק. וגם כמה ילדות שאף אחד לא זוכר להזכיר: חייהן של כולן נהרסו במסגרת המאמץ של מספר גברים לזכות את רומן זדורוב, לפחות בדעת הקהל אם לא בבית המשפט. הגיע הזמן לצעוק על זה

מאת:

כותבת אורחת: אורטל בן דיין

בשבועות האחרונים חזר רצח תאיר ראדה ז"ל לכותרות וללב סדר היום הציבורי. הסיבה: "צל של אמת", סדרה חדשה בת ארבעה פרקים של ערוץ 8. הפרק האחרון בסדרה מציע לצופה את האפשרות שהרוצחת האמיתית והמסוכנת של תאיר מסתובבת חופשיה.

כתבתי לאחרונה לא מעט על הרשעתו של רומן זדורוב. הדיון המתנהל ברשת בשאלת אשמתו הוא דיון רווי יצרים ולי באופן אישי עושה עצבים ורעידות בגוף. ניסיתי לפענח מדוע הסיפור מעסיק אותי כל כך. הרי הרוצח יושב בכלא. הוא הורשע בשלוש ערכאות משפטיות, ולי אין ספק בכך שהוא הרוצח.

בחנתי בקפידה ולעומק את כל הטענות על הפללה, תפירת תיק, ראיות ועדויות שלא נבדקו ונחה עלי דעתי. ולא, אני לא מומחית לזיהוי פלילי, או מומחית לטביעות נעליים, אבל תודה לאל אני יודעת לקרוא טקסט בביקורתיות ולזהות מניפולציות זולות. (ראו את כתבתו של רביב דרוקר על המניפולציות בסדרה).

> ברגותי קורא תיגר על עבאס: מאבק על המנהיגות ועל הדרך

רומן זדורוב (פלאש90)

תמונות פדופיליות של אונס ילדות בנות 7 נמצאו במחשב שלו. מי חושב עליהן? רומן זדורוב (פלאש90)

אז אחרי שבררתי עם עצמי לעומק למה העניין מעורר בי כאלה רגשות, אחת ההבנות שלי (מעבר לחלחלה שאוחזת בי כשאני רואה המוני אנשים משקיעים את זמנם בהגנה על רוצח מהאכזרים שנראו כאן) היא שכאשר חיילי "צבא האמת של רומן זדורוב" מקריבים קורבנות על מזבח ה"צדק" – כל הקורבנות האלה הן נשים. באופן שיטתי, על מנת לזכות את זדורוב בקרב על דעת הקהל, הם בוחרים כל פעם נשים חדשות כדי להפנות אליהן אצבע מאשימה, מכפישים אותן, מאיימים עליהן ולא פעם מסמנים אותן כרוצחות עצמן.

את מסע יחסי הציבור המופרע הזה מנהלים גברים, ברובם שרלטנים, טרמפיסטים, שמהימנותם נשללה פעם אחר פעם, בבית המשפט ועל ידי תחקירנים מקצועיים, אבל את השד כבר אי אפשר להחזיר לבקבוק. אנשים במשך שנים עברו שטיפת מוח רצינית על ידי התקשורת, שברובה נהגה כיחצנית מטעם צוות ההגנה של זדורוב – וכך האחריות לפסטיבל הזה מתגלגלת לפתחה (ראו למשל כאן).

אבל האם זה מקרה שכל העומדים מאחורי הקמפיין לשחרורו של הרוצח רומן זדורוב הם גברים וקורבנותיו הן נשים, נערות וילדות? לא נראה לי.

נשות המשפחה

הקורבן הראשון היא תאיר ראדה, ילדה בת 13 שחייה נגדעו בצורה האכזרית ביותר שניתן להעלות על הדעת. הדיון הציבורי מזמן אינו עוסק בתאיר ראדה ז"ל, הוא עוסק ברומן זדורוב ולשם כך צנעת הפרט של תאיר חוללה בצורות שלא ניתן לתאר. ברשת פורסמו תמונות של גופתה, שחוסות תחת צו איסור פרסום כי הן חושפניות וקשות מאוד לצפייה. מדובר בתמונות שאין בהן שום תועלת להבנת האירוע, אלא אם כן הצופה הוא פתולוג.

אני לא מיתממת בעניין זה, גם אני צפיתי בחלקן, אירוע טראומתי בפני עצמו. ה"מומחים" חסרי ההכשרה ברשת הפנו אותי אליהן כדי לתת תוקף לטענותיהם ואני רציתי לראות במו עיני על מה מדובר. הן עדיין שם, מסתובבות ברשת תחת אזהרה של "תמונות קשות לצפייה".

מדובר בחילול כבוד המתה. לא פחות. צנעת הפרט של תאיר לא מעניינת אף אחד. אפשר רק לקוות שמשפחתה לא נחשפה לתמונות הללו.

הקורבן השני היא אילנה ראדה, אמה של תאיר, שהטרגדיה הנוראית שלה נוצלה שוב ושוב על ידי ההגנה ובמיוחד על ידי שני השרלטנים הגדולים חיים סדובסקי ודורון בלדינגר. לשמחתי כמעט ואין חולק שמדובר בשני אנשים לא אמינים בעליל: עדותו של סדובסקי בבית המשפט התמוטטה עד כדי כך שהוא סירב בתוקף לחזור לבית המשפט ביום שלמחרת על מנת להשלימה וביקש למחוק את עדותו לאלתר. גם עדותו של בלדינגר, שיצר את הסרטון שמטיל את האשמה על חברותיה של תאיר, נדחתה.

סדובסקי הציג את עצמו כד"ר מומחה, ולבסוף התגלה שהוא נטורופת, חסר הכשרה והשכלה בתחומים שבהם הוא הציג עצמו כמומחה. אותו סדובסקי, בשיתוף פעולה עם צוות ההגנה, הדליף למשפחת הקורבן מידע סלקטיבי ושכנע את אילנה ראדה שחברותיה של תאיר הן הרוצחות. הוא, יחד עם צוות ההגנה, גייס את משפחת הקורבן כדי לזרוע ספק באשמתו של רומן זדורוב.

אילנה ראדה נפלה קורבן לתיאוריה הזו ואינה יכולה להמשיך בחייה. אם תשאלו אותי, היא מתקשה לקבל את העובדה שבתה נפלה קורבן לרצח שרירותי. הרי זה תרחיש בלתי מתקבל על הדעת שייסורים גדולים בצדו. ההבנה הזו, שזו יכלה להיות כל ילדה אחרת, שהחלטה שרירותית אחת של תאיר, נאמר להיכנס לשיעור, יכלה להציל אותה, היא קשה מנשוא. אני סבורה שקל לה יותר להאמין שתאיר נרצחה כי קנאו בה, כי היא הייתה הרקדנית הכי טובה והילדה הכי מוצלחת. עד כדי כך קינאו בה חברותיה שקשרו יחד לרצוח אותה.

אין לי ביקורת על אילנה ראדה, חס וחלילה. אני מבינה היטב את כאבה. אבל גם היא קורבן של מסע יחסי הציבור לטיהור שמו של זדורוב.

> כל עוד השנאה העצמית משתלמת

המוחשדות

וכך אנחנו מגיעים לקורבנות הבאות של הקמפיין: החברות של תאיר. כפועל יוצא מפעולות ההגנה הן הפכו להיות מושא למתקפות נוראיות. הן היו בנות 13 כשחברתן נרצחה ומאז, במשך שנים, הן מואשמות שוב ושוב ברצח חברתן. קבוצות גדולות בפייסבוק קוראות לפגוע בהן והן מקבלות איומים על חייהן.

גם כאן שיחקה התקשורת תפקיד במופת של חוסר אחריות, כשבתוכנית מבט שני נתנו במה לסרט רצוף שקרים שהופק מטעם אנשים בצוות ההגנה של זדורוב. מדובר בסרט שלם שהופק על ידי בעלי אינטרס מובהק והוצג בערוץ 1 מבלי ניסיון להתעמת עם טענותיו, לאחר שאלה כבר קרסו בבית המשפט. סרט זה וסרטון ויראלי נוסף שיצר בלדינגר מפנים את כיוון החצים אל חברותיה של תאיר. בלדינגר, אגב, הציג עצמו בבית המשפט כמומחה לזירות פשע וראיות מוקלטות, אלא שלמעשה מדובר במי שרק עבר קורס עריכת וידאו בן 24 שעות.

כמובן שתיאוריית הרצח בידי החברות קרסה כמגדל קלפים – ואפילו בנקל – בבית המשפט. מי שהעלו אותה הפסידו על דוכן העדים בבית המשפט אבל המשיכו להפיץ את השקרים בציבור ורתמו עשרות אלפי אנשים שמצטטים את "אבחנותיהם" המסולפות כאילו מדובר בעובדות.

עד היום הנערות, שבגרו, ממשיכות לחטוף קללות ואיומים. חייהן נהרסו, ואילנה עדיין רומזת לאשמתן בתקשורת. רק לאחרונה התייחסו כך אילנה ראדה וחיים סדובסקי לשי מיקה, זוכת האח הגדול, שלא מאפשרים לה להמשיך בחייה. גם לי לחיאני ונופר בן דוד, ה"חשודות" המרכזיות של צבא האמת של זדורוב, סופגות מתקפות. הפרק השלישי בסדרה "צל של אמת" מוקדש ללינץ' שנעשה בבנות ומנסה לתקן במידת מה את העוול שנעשה להן, אבל מחליף אותן מיד בקורבן אחר. שוב אישה.

זוהי הקורבן הרביעי, א.ק., אישה מעורערת בנפשה, שא.ח, בן זוגה האובססיבי, מעיד שהיא זו שרצחה את תאיר ראדה. גם א.ח. הוא גבר שתפס טרמפ על הפרשה ונוקם את נקמתו בא.ק. על כך שעזבה אותו. נזכיר: מדובר באדם ששלח לבת זוגו לשעבר, א.ק., מאות הודעות טקסט ביום, התקשר, איים, פרסם תמונות עירום שלה ברשת ובעימות שנערך ביניהם במשטרה אף הודה שאנס אותה.

כן, יש לא.ק. בעיות. היא מדברת בכנות על פנטזיות של דם, מעיים וכל מיני דברים מפחידים – אך אין שום הוכחה שיש לה קשר לרצח תאיר ראדה. כל מה שיש זו עדות שמיעה של אנס, גבר אלים וסטוקר. על סמך עדות שמיעה זו, שקיבלה פרק שלם בסדרה צל של אמת, הרשת שוב גועשת ועכשיו א.ק היא הקורבן התורן. מה מדהים בכל זה? עדותו של א.ח. שוות ערך בעיני המוני אנשים הרבה יותר משלוש ערכאות משפטיות. היא אפילו שוות ערך הרבה יותר מהודאתו של רומן זדורוב בעצמו.

כמו חברותיה של ראדה עכשיו גם א.ק. היא קורבן למתקפות אגרסיביות, תמונותיה עם הכיתוב "הרוצחת" מסתובבות ברשת, היא מקבלת איומים על חייה וחבריה לספסל הלימודים מסרבים להיות בסביבתה ואף פוחדים להיכנס לשירותים. א.ח., לעומת זאת, חוסה תחת אנונימיות. מסע הנקמה שהבטיח לה בהודעת טקסט הצליח לו.

> זעם בהפגנת יוצאי אתיופיה: קריאות למרי אזרחי ולסרבנות גיוס

"נזק היקפי"

הקורבן החמישי היא פרקליטת המדינה שילה ענבר שנתונה לאיומים ומתקפות מיזוגיניות כבר שנים ארוכות. כתבו לה על הרכב "פרוצה של מערכת המשפט", פרסמו תמונות של ילדיה עם הכיתוב "הלוואי שירצחו את הילדים שלך כמו שתאיר נרצחה".

אפשר ורצוי, כמובן, לבקר את שילה, שנושאת בתפקיד ציבורי. אבל יחד עם זאת אסור לשכוח שמדובר באישה שעשתה את עבודתה כתובעת, כפי שההגנה עשתה את עבודתה. למה השופט יצחק עמית לא מקבל איומים על חייו? למה השופטים צבי זילברטל או יצחק כהן לא קיבלו איומים על חייהם? שילה היא לא זו שקבעה שזדורוב הוא הרוצח – בית המשפט קבע זאת. ועדיין הקריבו גם אותה לעולה.

אני לא בטוחה שאם מדובר היה בתובע גבר הוא היה זוכה ללינץ' מהסוג ששילה חוותה. בעניין זה אני ממליצה בחום על הסדרה "סיפור פשע אמריקאי", שעונתה הראשונה עוסקת בפרשת או.ג'יי. סימפסון. מדהים לגלות שם איזה יחס קיבלה התובעת מרשה קלארק במהלך המשפט רק בגלל שהיא אישה.

הקורבנות האחרונות הן הכי פחות מדוברות מכולן: במהלך החקירה והמשפט הוכח שזדורוב צפה בתמונות פדופיליות של ילדות. אני יכולה להעיד שראיתי את מוצג התביעה (ת/631) בו בבירור יש שתי תמונות שהוצאו ממחשבו של רומן זדורוב ובהן ילדות בנות 7 בערך נאנסות על ידי גברים מבוגרים. עוד מצוין בסיכומי התביעה כי במחשב היו עוד למעלה מ-200 תמונות של קטינות.

מי אלו אותן שתי ילדות אלמוניות שנאנסו? את מי זה מעניין בכלל? נכון, זה לא אומר דבר בנוגע לרצח, אבל בהחלט מקומם שזדורוב מוצג בדיון הציבורי כשה תמים, נקי כפיים וטהור מידות. להזכירכם, צפייה באונס ילדות, בתמונות פדופיליות, היא עבירה על החוק בישראל ובצידה עונש מאסר. שמעתם פעם דרישה ממישהו להעמיד אותו לדין על כך?

אז בינתיים ספרתי קורבנות, כולן נשים: ילדה שנרצחה וכבוד המתה מחולל ברשת, אם אבלה שלא יכולה לסגור מעגל, נערות בטראומה שמואשמות ברצח, אישה מעורערת בנפשה שמואשמת ברצח, תובעת שעשתה את התפקיד המוטל עליה וחייה נהרסו, ילדות שנאנסו לצורכי פורנו שלא מעניינות אף אחד – כולן מוקרבות על מזבח "חפות" הרוצח והקריאה לשחרורו. מי תהיה הקורבן הבא?

[תוספת, 16.4: בעקבות כמה תגובות שקיבלתי לפוסט אני רוצה להוסיף משהו. במהלך חקירת הרצח נבדקו כיוונים נוספים ונחקרו מספר חשודים גברים: היו את הנערים מכת השטן, את הטרמפיסטים, את אבי מטבריה, גנן בית הספר ועוד. הם לא מקבלים איומים על חייהם, לא מקללים אותם והם לא קורבן ללינ'צים ברשת. אנחנו אפילו לא יודעים מה השמות שלהם. אנחנו לא יודעים איך הם נראים.

בנוסף הזכירו בתגובת את ד"ר מאיה פורמן, ששופטי המחוזי השתלחו בה בברוטאליות בעת מתן עדותה מטעם ההגנה. היא גם קורבן, היא אישה, ואני אף בטוחה שעוצמת ההשתלחות בה קשורה לעובדה שהיא אישה. אבל – הפוסט עוסק בקורבנות הקמפיין לשחרור זדורוב והיא לא קורבן של הקמפיין הזה.]

אורטל בן דיין היא עיתונאית, סוציולוגית, בעלת חנות בגדי וינטאג', מעצבת תכשיטים ובלשית חובבת

> מאז הירי בחברון נסגרו שלושה תיקי הרג ואלימות של שוטרים וחיילים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf