"אני לא מתבייש. שתתבייש מדינת ישראל ששולחת נכים לקבץ נדבות"

בישראל, מדינה עם יוקר מחיה מרקיע שחקים, עומדת קצבת הנכות המקסימלית על פחות מ-2500 ₪ לחודש. דוד מזרחי, בן לשני נכים, פתח לפני עשרה ימים בשביתת רעב בדרישה להשוות את הקצבה לשכר המינימום. בראיון לשיחה מקומית הוא מדבר על מלחמת ההישרדות של הנכים בישראל ומבטיח: "עד שלא נראה עליה בקצבת הנכים נמשיך במאבק"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני עשרה ימים פתח דוד מזרחי, איש חינוך ירושלמי, בשביתת רעב בדרישה להעלות את קצבאות הנכים לרמת שכר המינימום. הוא אוכל לחם ושותה מים בלבד, ועבר להתגורר באוהל בגן הוורדים בירושלים. "בימים הראשונים שתיתי רק מים", הוא סיפר לי בשיחה טלפונית במהלך סוף השבוע. אבל "אנחנו לא רוצים להתאבד, אנחנו רוצים לחיות בכבוד".

מזרחי בעצמו אינו נכה, אבל הנושא נוגע בו בצורה עמוקה: אמו חולת אפילפסיה וחירשת וידו של אביו נקטעה בגיל 14 בתאונה תעשייתית כשעבד במאפייה. "אני יודע מה זה בטן מקרקרת. אני זוכר את אבא שלי משלים הכנסה כמקבץ נדבות. אני התביישתי בזה כל החיים. כשהיו שואלים אותי בבית הספר 'דוד, במה אבא שלך עובד?', אני התביישתי לומר. עכשיו אני לא מתבייש, שמדינת ישראל תתבייש שהיא שולחת את נכיה לקבץ נדבות, אני כבר לא מתבייש יותר".

> שעת השמד: העריקים החרדים שהחליטו לא להתייצב בלשכת הגיוס

"מדינת ישראל מממנת עמותות מזון כדי לגרום לאנשים לשתוק, לסתום פיות". מחאת הנכים בתל אביב, יולי 2016 (תומר ניוברג/פלאש90)

"מדינת ישראל מממנת עמותות מזון כדי לגרום לאנשים לשתוק, לסתום פיות". מחאת הנכים בתל אביב, יולי 2016 (תומר ניוברג/פלאש90)

הילד מאולגה לא עמד בהבטחה

מאז שהחל בשביתת הרעב, הצטרפו אליו שובתי רעב נוספים. "עוד שלושים נכים כרגע רוצים לצאת למאבק, גם לצאת לשביתת רעב. אני לא רוצה, אני מנעתי מהם בכל כוחי לצאת לשביתת רעב. אני בנאדם בריא, אני יכולתי לקחת את זה, אבל הם אומרים לי 'אנחנו מעדיפים כבר למות מוות מכובד מאשר מוות מייסר ומייגע'."

כיום, עומדת קצבת הנכים החודשית לנכה 100% על 2,342 ש"ח. לפי נתוני הביטוח הלאומי, כ-230 אלף ישראלים קיבלו קצבת נכות ב-2015, כמעט אחד מכל עשרים אנשים בגיל העבודה. "היום אין כמעט נכה שלא מעוקל", מספר מזרחי. "מתקשרים אלי עשרות אנשים ביום, אני בוכה. כל אחד מספר לי את הסיפור שלו: 'ההוצאה לפועל באה, דופקת לנו בדלת, בגלל שלא שילמנו את החשבונות. יש חודשים שאין לנו כסף לתרופות, יש חודשים שלא יכולים ללכת לטיפולים'. זה לא רק הסיפור של אבא ואמא שלי, זה הסיפור של כל הנכים במדינת ישראל".

מזרחי החל במסע שהוביל אותו לשביתת הרעב לפני שמונה חודשים, בעקבות תאונה שעבר אביו. "לפני שמונה חודשים, אבא שלי הלך, כמו כל בוקר, לאלנבי, לפינה בה הוא יושב, באופן מכובד, עם כוס מרשרשת. הוא נפל באותו יום על הראש. כיום אבא שלי נמצא בבית חולים. הטיפול באבא שלי הוא כ-5,000 שקלים בחודש. אמא שלי בבית, הטיפול בה, גם 5,000 שקלים. שניהם ביחד מקבלים 4,500 שקל, כל חודש אנחנו צריכים להשלים עוד 5,500 שקל. אין לנו מאיפה להשלים למען ההורים. מה, לאמא שלי לא יהיה כסף לתרופות בחודש הבא?"

בעקבות התאונה, הוא החל להיות פעיל בקידום העלאת קצבאות הנכים, ולפני שלושה חודשים, יחד עם ויקי קנפו, אף הגיע לפגישה עם שר האוצר, משה כחלון, בנושא זה. "אני, משה כחלון וויקי קנפו ישבנו ביחד. הוא אמר לי, 'מזרחי, אני גדלתי באולגה, אני יודע מה זה כאב, אני מבין את המצוקה. כרגע, התקציב יעבור בלי העלאת קצבות הנכים, אבל אני מבטיח לכם שאני אעשה הכל למען העלאת קצבת הנכים'. תראה, כבר עברו שלושה חודשים. משה כחלון הסתכל לי בעיניים, הבטיח לי, הוא הבטיח לי! הוא אמר לי, 'אני שר חברתי, אני דאגתי לרפורמת התקשורת'. האמנתי לו. בינתיים כחלון לא עמד בהבטחה שלו כלפיי".

> כשליאור שליין יצא גזען יותר מחבר הכנסת מיקי זוהר

משה כחלון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לא עמד בהבטחה. משה כחלון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כמקובל בישראל, כחלון כינס צוות בראשות ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, והורה לו להגיש הצעה לגבי העלאת קצבאות הנכים תוך 45 ימים. זה היה באמצע פברואר. ביום חמישי הבטיח זליכה לעיתון "הארץ" כי הועדה תפרסם מסקנותיה בתוך שבועיים (כלומר, באיחור), וקרא לנכים שהצטרפו לשביתת הרעב להפסיק אותה ולחכות למסקנותיו.

מזרחי, לפחות, אינו מוכן לחכות. "למה צריך שבועיים? כל פעם מנסים למרוח ולמסמס. עוד שבועיים זה פסח, אנשים מתקשרים אליי ואומרים אין לנו מה לאכול, שיבוא להסתכל לאנשים בעיניים. כל פעם אומרים את זה, עוד שבועיים, עוד שבועיים. מי מבטיח שעוד שבועיים זה באמת יקרה? אנחנו כבר עייפים, שבענו מהבטחות, כבר 15 שנה מבטיחים את זה. אנחנו לא מאמינים לדיבורים. כבר הבטיחו לנו ושיקרו הרבה פעמים. עד שלא נראה את הקצבה עולה לשכר המינימום, נמשיך".

ב-2015 הוציא הביטוח הלאומי כ-13.6 מיליארד ש"ח על קצבאות לנכים מסוגים שונים, כ-3.5% מסך ההוצאה הממשלתית. העלאת קצבת הנכות לרמת שכר המינימום, 5,000 ש"ח לחודש, תגדיל את ההוצאה בכשישה מיליארד ש"ח, כלומר תגדיל את סך ההוצאות על קצבאות אלו לכ-5% מהתקציב. זה שינוי משמעותי לכל הדעות, אבל קשה למצוא טיעונים טובים נגדו. ההוצאה הממשלתית? נמוכה משמעותית מההוצאה במדינות דומות. החוב הלאומי? במגמת ירידה. מיסים? כרגע, מתוכנן לקצץ בהם עוד על אף כך שהיקפם גם כך נמוך בעשירית מהמקובל במדינות מפותחות (31% לעומת 34%).

"זה הכסף שלנו, שאנחנו כמשלמי המיסים נותנים למדינת ישראל", אומר מזרחי. "הכסף הזה צריך להיות מחולק נכון. מגיע לנו הרבה יותר. יש משפחות פשע, 19 משפחות פשע ששולטות ב-90% מהכלכלה הישראלית וזורקים לנו, האזרחים הפשוטים, את הפירורים. מגיע לנו לחיות בכבוד". קשה לשמוע חלק מהסיפורים שלו על המצוקה שנוצרת כתוצאה מהקצבאות הנמוכות. " אני אעשה איתך סיבוב במחנה יהודה, אראה לך עשרות נכים מקבצי נדבות, אחד אחרי השני. זה לא הסיפור רק של אבא שלי. אני ראיתי אישה נכה השבוע בבית, אין לה כסף למשחה, כל הגוף שלה צלקות, אין לה כסף למטפלת. כל יום, אני שומע שני אנשים שרוצים להתאבד".

"אם אנחנו דואגים לבעיה הזו של קצבאות הנכים, אנחנו דואגים לא רק ל-235,000 איש שמקבלים קצבאות, אלא גם לילדיהם ולמשפחותיהם. הילדים של הנכים יצאו ויתקדמו בחיים. אנחנו יכולים פה ממש לייצר חברה משגשגת וטובה יותר וצודקת יותר". מזרחי מתייחס גם לסיפורו האישי, כמי שבצעירותו היה פעיל אלים ב"לה פמיליה", ובשנים האחרונות עבר תמורה משמעותית. המצוקה הקשה שחווה כילד ונער היתה אחד מהגורמים שדחפו אותו לגזענות ולאלימות, והוא חושש לדור הבא של ילדי הנכים שגדלים עם חוסרים קשים.

> עובדי חיפה כימיקלים לא נאבקים בבריאות הציבור, הם נלחמים על פרנסתם

"זה לא רק הסיפור של אבא ואמא שלי, זה הסיפור של כל הנכים במדינת ישראל". דוד מזרחי

"זה לא רק הסיפור של אבא ואמא שלי, זה הסיפור של כל הנכים במדינת ישראל". דוד מזרחי

המאבק רק התחיל

שאלתי את מזרחי איך הממשלה והחברה יכולות להשלים עם המצב שהוא מתאר. הוא מזכיר שזו לא בעיה חדשה. "גם ממשלות העבר לא טיפלו בזה, 15 שנה לא טיפלו בזה. 15 שנה קצבת הנכות לא עלתה". לדבריו, המדינה נוקטת בשיטות שונות כדי לנטרל את המחאה. "מדינת ישראל מממנת עמותות מזון כדי לגרום לאנשים לשתוק, לסתום פיות. אנחנו כבר נמאס לנו מחיי הבושה האלה, אנחנו רוצים לחיות בכבוד. אנחנו לא רוצים את האוכל של העמותות מזון. לנכי הפוליו נותנים איקס, לנכה ההוא נותנים וואי. ממשלת ישראל פילגה בין ארגוני הנכים וסכסכה ביניהם". התקשורת, לדבריו, דווקא מכסה את המאבק, אבל "שמים את זה תמיד מיד בדקות האחרונות של השידור. זה אמור לפתוח את המהדורה הראשית, בכל אמצעי התקשורת."

בדצמבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) להעלאת הקצבאות לשכר המינימום. 42 הצביעו בעדה, 39 נגד. מאז חתמו 82 חברי כנסת על הצעת חוק אחרת, של חברת הכנסת נאוה בוקר (ליכוד), שמעלה את הקצבאות באופן דיפרנציאלי, בהתאם להכנסה, ועל כן עלותה התקציבית נמוכה יותר. הצעת החוק של בוקר היתה אמורה לעלות לדיון בממשלה מספר פעמים, אך הדיון נדחה שוב ושוב. כרגע, כאמור, מחכים למסקנות הצוות של זליכה.

מזרחי מבהיר שהמאבק רק החל. השבוע מתוכננת הפגנה המונית בתל אביב. בליל הסדר תתקיים ארוחה ציבורית המונית בהשתתפות נכים ותומכיהם. "אנחנו כאנשים בריאים מחוייבים לדאוג לאנשים מוגבלים פיזית כי ביום מן הימים אף אחד לא מבטיח לנו, חס וחלילה חס ושלום, שלא נהיה באיזה תאונה, ואם נהיה נכים, אז מ-2,300 שקלים לא נוכל להתקיים".

> משטרה שהפכה את השקר והאלימות לדרך חיים היא סכנה לשלום הציבור

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

״כל מי שבא לתמוך בנו, מאמין ועוזר לבנות עתיד משותף ליהודים וערבים בארץ הזו״. שייח' סיאח אבו מדיע'ם (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

"אם הם חושבים שהכניסה שלי לכלא תרתיע, הם טועים טעות גדולה"

שייח' סיאח, מנהיג המאבק נגד הריסת כפר אל עראקיב, הורשע בהסגת גבול וייכנס לכלא בעוד שבועיים לתקופה של עשרה חודשים. בריאיון איתו, הוא מבהיר כי הוא מוכן להיכלא כדי להראות ש"אין חוק המגן על ערבים" ומבקש מפעילים לא לזנוח את המאבק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf