דב חנין: "רשימה ערבית או התחלה של מחנה דמוקרטי? זו השאלה"

על פרשת הסכם העודפים: "אם לא רוצים להסתגר חייבים לשתף פעולה". על ש"ס: "קמפיין השקופים הוא התפתחות חיובית". על עצירת תוכנית פראוור: "זה היה הישג, אבל אסור לנוח על זרי הדפנה". על הפוליטיקה הישראלית: "צריך לפרק מחסומים בין השבטים בלי למחוק הבדלים ביניהם". ראיון עם היהודי היחיד ברשימה המשותפת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפוסט נכתב במשותף עם יעל מרום

מבחינת רוב המועמדים לכנסת עונת בחירות היא זמן של סימני קריאה, לא של סימני שאלה. במשך כמה שבועות מסתערים השואפים לכהונה כחברי כנסת ללא הפסקה על חוגי בית וברים, כנסים, עימותים, פאנלים בבתי ספר וראיונות לתקשורת בלהט, מנסים למכור את מרכולתם, להסביר למה הפתק של מפלגתם הוא ה-פתק הנכון לשלשל לקלפי.

כשאנחנו פוגשים את חבר הכנסת דב חנין – עדיין כמה ימים לפני משבר הסכם העודפים עם מרצ – נראה שהוא נמצא במקום קצת שונה, עדיין מנסה להתרגל לרשימה המשותפת והחדשה שבה הוא מתמודד. מאז שנבחר איימן עודה לראשות חד"ש, ומאז שהוכרז על הקמתה של הרשימה המשותפת, חנין ממעט להתראיין. את ההצעה שקיבל להופיע ב"גב האומה", מדורת השבט העוקצנית של הבחירות, הוא נוטה לדחות. מי שהיה בין המתנגדים הבולטים בחד"ש להקמת הרשימה המשותפת מעדיף להשאיר את הבמה לפנים החדשות של מפלגתו, שעושים "עבודה מהממת", כדבריו.

במהלך הראיון באים לידי ביטוי סימני השאלה של חנין לגבי המסגרת החדשה שלו, היהודי היחיד ב-19 המקומות הראשונים של הרשימה. אלה לא בהכרח סימני שאלה של חוסר אמון. חנין רואה ברשימה פוטנציאל לבסיס לריענון כללי ומהפכני בשורות השמאל, ומאמין בתפקידו שלו ובתפקיד של חד"ש בתוך המהלך הזה. "פוליטיקה זה לא מקום שבו אנחנו באים לסרט שמישהו כבר הכין, אלא המקום שבו התפקיד שלנו הוא להשפיע ולקחת אחריות על מה שיקרה", הוא מסביר.

"מה שהיה מאוד רצוי לייצר בבחירות האלה זה מחנה דמוקרטי רחב, יהודי-ערבי, שיידע לתת תשובה כוללת לבעיות של החיים בארץ", הוא אומר. "זה היה האתגר הגדול שעמד בפנינו והוא עדיין עומד בפנינו. לא בבחירות האלה – כי שבועיים לפני הבחירות היכולת שלך לעשות מהלכים משמעותיים היא די מצומצמת – אבל זה עדיין האתגר במובן הזה שהמאבק על העתיד בארץ הזאת חייב להיות מול הימין.

"לא צריך רק מין מחנה ציוני מגומגם, שמתחפש לימין במגוון גדול של צורות, אלא מחנה אלטרנטיבי דמוקרטי. לא ככוח שוליים, אלא כאלטרנטיבה לשלטון. הרשימה המשותפת תהיה מהלך חשוב אם היא תצליח להיות התחלה של מחנה כזה. אם היא תצליח מעבר לחיבורים בתוך החברה הערבית – ואין ספק שבתוכה זה מהלך ששובר חומות וגבולות – להיות מהלך ששובר גבולות גם בתוך הציבור היהודי".

> זהבה גלאון: "ספגנו ירידה בסקרים כי מרצ התנגדה נחרצות למלחמה"

הרשימה המשותפת: זחאלקה, חנין, טיבי, תומא-סולימאן, עודה, גנאים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צריכים להיות יותר יהודים ברשימה המשותפת, אבל לא ניתן היה לעשות זאת עכשיו. דב חנין עם בכירי הרשימה המשותפת בכנס השקת הקמפיין העברי בגדה השמאלית (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"15 ח"כים ערבים. אה, ויהודי"

דב חנין (57) נולד בפתח תקווה וגדל לתוך המפלגה הקומוניסטית (מק"י), שמהווה את המרכיב המרכזי בחד"ש. בהכשרתו הוא משפטן וד"ר למדעי המדינה, ועבד עשרים שנה כעורך דין במשרד אמנון זכרוני (גילוי נאות: חנין ייצג את חגי מטר וארבעה מחבריו כשאלה סירבו להתגייס).

לאחר שכיהן כיו"ר ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל נבחר לראשונה לכנסת ב-2006, וכיהן בשלוש כנסות. הוא נחשב לפרלמנטר מצטיין, ובשבוע שעבר הוכר על ידי המשמר החברתי כמחוקק החברתי ביותר של הכנסת ה-19. לאחר שקיבל אישור מיוחד מוועידת חד"ש להתמודד ברביעית צפוי חנין להיות הח"כ הוותיק ביותר מטעמה בכנסת ה-20. הוא ממוקם במקום השמיני ברשימה המשותפת, גר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.

את הראיון איתו קיימנו ב"גדה השמאלית", בית חד"ש בתל אביב. לפני כמה שבועות הושק כאן הקמפיין העברי של הרשימה המשותפת. ארבעת ראשי המפלגות שמרכיבות את הרשימה הקפידו לציין שהם שואפים לייצג את כלל האוכלוסייה בארץ, ושהרשימה משותפת ליהודים. כשהגיע תורו של ח"כ אחמד טיבי לדבר הוא סיכם את דבריו כך: "אני יודע שיש אנשים בכנסת שמפריע להם לראות חברי כנסת ערבים. כרופא אציע סיוע רפואי לכל מי שייפגע מהמראה של 15 ח"כים ערבים יושבים ביחד". ואז, כשמבטו נפל על חנין, שישב בשורה הראשונה, הוסיף מהר: "ויהודי".

איך זה מרגיש להיות היהודי היחיד במקום ריאלי ברשימה? אתה עלה תאנה? יהודי מחמד?

"אני חושב שנכון היה מצד הרשימה המשותפת אם היו בה יותר מועמדים יהודים. אבל אני מבין את המציאות הפוליטית שהובילה למקום הזה. הרשימה המשותפת יכולה להיות התחלה של בניית מחנה דמוקרטי יהודי-ערבי, וחשוב שההתחלה תהיה יהודית-ערבית באיזשהו מובן. זה חשוב לא רק מבחינת נציגים. חד"ש היא תנועה יהודית-ערבית לא רק כי יש אותי בכנסת, אלא כי יש לה פעילים יהודים וערבים, באוניברסיטאות, בערים, כי היא התנועה שהובילה את ההתנגדות למלחמה בקיץ האחרון. הרשימה המשותפת צריכה להיות יותר יהודית-ערבית, אבל אני לא חושב שהיא יכלה בבחירות האלה לייצר משהו כזה".

אתה מתאר את הרשימה כצעד בדרך למחנה הדמוקרטי. ועם זאת בתוך חד"ש היית מהמתנגדים הבולטים לריצה ברשימה כזאת. איך זה מתיישב? ואיך אתה מרגיש עם הקשיים בקמפיין המשותף?

"קודם כל זה לא אני, זה אנחנו. היה ויכוח עמוק בחד"ש על הרשימה המשותפת. חשוב להדגיש שבשני הצדדים בוויכוח הזה היו גם יהודים וגם ערבים, וזה יפה ומאפיין את חד"ש. אחד החששות שלנו היה שהדינמיקה של הרשימה המשותפת תוביל את הציבור הערבי להתאחד ביחד בפינה מרוחקת ומבודדת מאוד מהציבור היהודי בישראל.

"אגב, זה לגמרי לא היה תסריט דמיוני. חשוב, עם זאת, לראות שבשלב הראשון אחרי הקמת הרשימה המשותפת, באופן דיאלקטי ופרדוקסלי, קרה בדיוק ההפך. גם זה לא קרה בגלל שאלוהים התערב, אלא בדיוק בגלל אותה פעולה פוליטית שלנו. העובדה שבראש הרשימה המשותפת עומד איש חד"ש, ושהמסרים של חד"ש התבלטו, הובילה לכך שהמסר מושיט-הידיים של הקמת מחנה דמוקרטי רחב לא רק לא נחלש, אלא אפילו התחזק. איימן עודה שאומר את אותם מסרים בראש רשימה שאולי תהיה השלישית בגודלה בכנסת נשמע יותר מאיימן עודה שאומר בדיוק את אותם מסרים בשם חמישה מנדטים.

"אני רואה מאמצים גם אצל השותפים שלנו, שמעבירים גם הם מסר של פתיחות, כולל שותפים שהעמדות שלהם היו שונות, וזה דבר שאני מאוד מעריך אותו. אסור, עם זאת, להתעלם מהמורכבויות ומהקשיים. יש כאן חיבור אלקטוראלי של כוחות שלא רק השקפות העולם שלהם נבדלות בתכלית, אלא יש גם שוני עצום בתפיסותיהם האסטרטגיות. במובן הזה הדינמיקה של הרשימה המשותפת יכולה להיות של האסטרטגיה שלנו, שאומרת שלחברה הערבית המופלת בישראל יש אינטרס אמיתי להיות כוח דמוקרטי, ולהטיל את כל כובד משקלה למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

"גם לאחר שהתקבלה ההחלטה על ריצה משותפת, לא התעלמנו מהמורכבויות. אז המשימה הייתה לא להתקע בנקודה של 'לא קיבלו את עמדתנו אז אנחנו כועסים', אלא איך הופכים את זה למשהו שמקדם אותנו בכיוון הרצוי. התשובה הכי חשובה בפוליטיקה היא התשובה של חתול צ'שייר לעליסה בארץ הפלאות. כשהיא שואלת מה הדרך ללכת בה, הוא אומר שזה תלוי לאן רוצים להגיע. לי מאוד ברור לאן רוצים להגיע: למחנה דמוקרטי רחב, עם אחדות על בסיס של שוני, שייצר אלטרנטיבה לשלטון הימין בארץ ויציל את שני העמים שלנו מאסון, וייצר מקום לכולנו. האם זו סוגיה שנפתרה? שבביטחון הולכים מכאן למחנה דמוקרטי? לא, זה אף פעם לא המצב".

דב חנין (אורן זיו / אקטיבסטילס)

דב חנין בוועידת חד"ש האחרונה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"תראו מה שקרה בפרשת הסכמי העודפים", כותב לנו חנין אתמול (ראשון), עם שוך הפרשה. "לפני חודש פנה ח"כ טיבי מצידנו למחנה הציוני ולמרצ בהצעה לשנות את מבנה הסכמי העודפים ולקדם הסכם עודפים בין הרשימה המשותפת ומרצ. התשובה שלהם הייתה שלילית. אחרי שהם חשבו שוב הם פנו אלינו עם אותה הצעה. אני מברך על שינוי העמדה, אבל בלוח הזמנים הקצר שנותר אנחנו לא הצלחנו להעביר את ההחלטה.

"חשוב להדגיש: חד"ש לגמרי תמכה במהלך הזה. תמכנו בו לא רק מכיוון שהוא טמן בחובו סיכוי לעוד מנדט לרשימה המשותפת, אלא גם בגלל פוטנציאל ההחלשה של מחנה הימין הקיצוני. ועוד דבר, אם לא רוצים להסתגר ולהתבדל – חייבים לשתף פעולה. אבל אם אי אפשר לשתף פעולה עם מרצ בעניין טכני שיש בו תועלת הדדית – אז עם מי אפשר לשתף פעולה בפוליטיקה הישראלית?

"בעניין הזה נכשלנו הפעם. חבל. למדנו לקחים. אבל אסור לטעות: אנחנו לא נוותר על המאמץ לפרק מחסומים ולבנות שותפויות – כי בלעדי זה לא נצליח לעשות כאן את השינוי הדרוש. זו הפוליטיקה שעליה נבחרתי לרשימת חד"ש. זו הדרך שלי ושלנו ואנחנו ממש לא מתכוונים ללכת בדרך אחרת. אין לנו דרך אחרת".

> גם אחרי ההחלטה על הסכם העודפים, הרשימה המשותפת היא עדיין הבחירה שלי

תושבת גבעת עמל מורחקת ע״י שוטר בזמן פינוי בתים בשכונת גבעת עמל בתל אביב. 299 בדצמבר, 2014. שמונה משפחות פונו ע״י המשטרה מביתם בשכונה באותו היום בעקבות רכישת הקרקע ע״י משפחת כוזהינוף והתוכנית להקים פרוייקט מגורי יוקרה על הקרקע. לרוב תושבי השכונה המפונים לא ניתן פיצי הולם או פתרון דיור חלופי.

השותפים מעיר לכולנו לא הגיעו. פינוי בגבעת עמל, דצמבר 2014 (אקטיבסטילס)

פלורליזם של שבטים

את הניצנים הראשונים לבניית המחנה הדמוקרטי שחנין מתכנן ניתן היה לראות בדמות "עיר לכולנו", שבראשה התמודד על ראשות עיריית תל אביב ב-2008 וזכה בשליש מקולות המצביעים (מספר עצום עבור קומוניסט לא ציוני), ובדמות רשימות מוניציפאליות נוספות שהיה מעורב בהקמתן בשנים האחרונות. בכולן חוזר הדפוס של שיתוף פעולה לא טבעי, לא מובן מאליו, בין אנשי חד"ש לבין כוחות אחרים, שבמישור הארצי ניתן לזהות אותם עם בל"ד, מרצ, העבודה, הליכוד, ש"ס ואפילו הבית היהודי וישראל ביתנו, לצד גורמים לא מפלגתיים.

אבל מי הם השחקנים שהוא מזהה במישור הלאומי כשותפים פוטנציאליים להקמת המחנה הדמוקרטי? דב חנין מסרב לפרט. "לענות כשהדברים לא בשלים יסבך את אפשרויות התשובה", הוא אומר.

"אחת הבעיות הגדולות בפוליטיקה הישראלית היא שהיא מאוד שבטית", מסביר חנין. "מאוד קל להגיד 'אני לא בשבט, אני אוניברסלי, וכולם מסביבי בשבטים', אבל זו כמובן טעות. האתגר הגדול הוא לנסות לפרק את המחסומים השבטים ולייצר שמאל שלא מוחק את ההשתייכות הזאת, ולא מוחק את ההבדלים הפוליטיים, התרבותיים, העדתיים, הדתיים. לא צריך לחשוב על השמאל של המאה ה-21 כשמאל שמייצר אמירה אחידה וכוללת בכל הנושאים. הפלורליזם במחנה השינוי הוא לא בעיה, הוא נכס, הוא יתרון".

"אחד הרגעים החשובים שהיו בעימות שהיה בערוץ 2 היה השאלה של איימן לדרעי", מסביר חנין, ומתייחס להצעתו של עודה לדרעי לחבור יחד לברית מדוכאים. "הכוונה איננה במישור המפלגתי הצר, הרי אנחנו בחד"ש לא מציעים עכשיו שותפות פרלמנטרית עם ש"ס. אבל מבחינת הציבור של ש"ס והמסר העיקרי שש"ס בחרה בבחירות האלה, של השקופים, זו שותפות שצריך לייצר".

כדוגמא לשותפות כזאת הוא מתאר גם את ההתנגדות לתוכנית פראוור ואת המהלך שהוביל להכשלתה. "הסיפור האמיתי של הכשלת תוכנית פראוור הוא סיפור של יצירת שותפויות פוליטיות במעגלים שונים. קודם כל באופוזיציה, שההתייצבות שלה בהצבעה בקריאה הראשונה הייתה קריסה של האבן הראשונה בחומה. מעבר לשיתופים שיצרנו באופוזיציה יצרנו גם סדקים בקואליציה, וכך החוק נתקע".

> ברגע השיא של העימות, דרעי הפך ללפיד

הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

שיתוף פעולה פרלמנטרי מנע את ביצוע התוכנית. הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

לאורך השנים נעשו בחד"ש נסיונות שונים לפנות לקהל מזרחי. הייתה השותפות עם הפנתרים השחורים ב-76', הצבתה של נורית חג'ג' במקום השישי ברשימת חד"ש ב-2009, והמהלך של עיר לכולנו. כולם לא ממש הצליחו בצורה מסחררת. למה זה קורה?

"המהלך ההיסטורי של מק"י ב-76' לחבור לפנתרים השחורים ולהכניס את צ'רלי ביטון לכנסת היה מהלך נכון. הוא אכן לא הניב תוצאות. למה לא? צריך לנתח את זה. המהלך גם לא יכול להסתפק בשאלה של ייצוג. כאילו שהנה, פתרת לעצמך את החיבור של מזרחים בפוליטיקה שלך. זה אתגר שצריך לפצח אותו".

אבל בפועל נראה שהמאמץ נמצא דווקא כן במישור הייצוגי. יש מחשבה על יותר עשייה בפריפריה היהודית, בקרב אותם מזרחים ואתיופים שאיימן מזכיר בנאומים?

"כשאני מדבר על בנייה של מחנה דמוקרטי אני מדבר בדיוק על זה".

ואיך אתה רואה את הפנייה של מצביעים לש"ס בהקשר הזה?

"אני לא מציע לאף אחד מאיתנו להכנס לפינה ולא לראות את המורכבויות במציאות. כשאני מסתכל על קמפיין השקופים של ש"ס אני חושב שיש פה צעד חשוב ומעניין. גם בתקופה של מערכת בחירות אני לא חושב שצריך להסביר למה כל מי שלא איתך הוא לא בסדר בעבר או בעתיד או בהווה. צריך לנסות לראות את הדברים במבט רחב, ולראות גם התפתחויות חיוביות".

דיברנו על עיר לכולנו. הבחירות האחרונות נגמרו בירידת מנדטים, בשסע בתנועה. שלי דביר נשארה באופוזיציה, בתמיכה משמעותית בעיקר של חד"ש ופעילים אשכנזים, והחלק המזרחי מדרום תל אביב נכנס לקואליציה, ונותרה המון עוינות הדדית. הפרויקט הזה נכשל?

"ההיסטוריה של עיר לכולנו לא הסתיימה. אני לא מרגיש עוינות. אני נפגש עם החברים בכפר שלם. אני לא מסכים עם הצעד הפוליטי שלהם, וחושב שהיה עדיף להשאר באופוזיציה. הם לא קיבלו את הדעה הזו. הוויכוח היה מאוד קשה, אבל לגמרי לא ניתקתי קשרים עם מי שהצטרפו לקואליציה. הדיאלוג נמשך, אנחנו שותפים להרבה מאוד מאבקים בעיר".

בגבעת עמל אתה היית, והם לא באו.

חנין מתעלם מההערה. "אני מקווה שההיסטוריה תפגיש אותנו בהרבה סיבובים".

> יוסי יונה: "אני לא רוצה להיות מגזר, אני רוצה להיות בעל הבית"

דב חנין (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פעמיים במקום הראשון במדד החברתי של חברי הכנסת. דב חנין (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הסכנות: הכיבוש, מלחמה באיראן וחוק הלאום

כאמור, חנין מוכר כחבר כנסת מצטיין. מאז 2010 קיבל את אות אביר איכות השלטון, את אות הפרלמנטר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בכנסת ה-18, את אות הגלובוס הירוק לחקיקה סביתית, ובשבוע שעבר דורג בפעם השנייה במקום הראשון במדד החברתי של המשמר החברתי.

בכנסת האחרונה הוא היה מחלוצי המאבק להעלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה, שהתגלגל בסוף להעלאה צנועה יותר – שהושגה בהסכמה של כל הכנסת רגע לפני הבחירות. חנין היה מיוזמי החוק להקמת קרן מרווחי הגז למטרות חברתיות, העביר את הצעת החוק הפרו-להט"בית היחידה של הכנסת האחרונה שעסקה באיסור הפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במערכת החינוך, והשתתף בקידום והעברת חוקים למען נפגעות הטרדות מיניות, ניצולי שואה, זכויות בעלי חיים, ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל ועוד.

כשאנחנו מבקשים ממנו להציב שלושה יעדים לכנסת הבאה הוא מסרב. זה מעט מדי, הוא אומר. "בהנחה שלכנסת הבאה יש לפחות שנה וחצי, אני חושב שיש שורה של משימות ריאליות", פותח חנין. הרשימה שהוא מונה כוללת בין היתר (וממש לא רק) את המאבק בביזת משאבי הטבע של המדינה על ידי ההון הפרטי, את העלאת שכר המינימום עד 30 שקל לשעה, הפסקת העסקה קבלנית בשירות הציבורי, מאבק באפליה כלפי הכפרים הלא מוכרים ("היה ההישג של עצירת תוכנית פראוור, אבל אסור שזה יגרום למישהו לנוח על זרי דפנה דמיוניים").

עוד הוא מונה את חוק החופים, את החוק לקידום תחבורה ציבורית ("אם תלכו לכפר קאסם ואום אל פאחם תראו רשת אוטובוסים ומוניות שירות שלא היו שם לפני שבע שנים"), מאבק על דיור ציבורי (בשיתוף עם אורלי לוי-אבוקסיס) ועל מדרג פתרונות דיור בתמיכת המדינה, וכן מאבק על הצלת מערכת הבריאות ועל פתרונות למבקשי המקלט ולתושבי דרום תל אביב.

הרשימה נמשכת עוד ועוד, וגם בסופה חנין מבקש להתנצל בפני פעילי זכויות בעלי חיים, הקהילה הגאה ואחרים על כך שלא הספיק למנות את יעדיו לגביהם. "אבל הם יודעים מה אני עושה", הוא צוחק.

אתה אולי ח"כ מצטיין, אבל שאר הח"כים ברשימה המשותפת, אלה שכבר ישבו בכנסות, מקבלים ציונים הרבה יותר נמוכים במדדים החברתיים. למה זה ככה? האם חברי כנסת חייבים להיות מעורבים בחקיקה, או שהם יכולים להשקיע בדברים אחרים במקום?

"אני חושב שח"כ מהשמאל חייב להיות פרלמנטר מצטיין ולהביא הישגים. ביחס לחברי בסיעת חד"ש, ההערכה להם בכנסת היא גבוהה מאוד. אני מכיר מקרוב את עבודתם, את התרומה שלהם ויכול לדבר כאן הרבה על ההישגים שלהם, שבאמת לא זכו לסיקור מספיק. אני יכול להתחייב שסיעת חד"ש הקרובה, שהיא מרכיב משמעותי ברשימה, תהיה סיעה מדהימה מבחינה פרלמנטרית, ואני מקווה שנצליח ליצור מצב של סטנדרטים גבוהים של עשייה פרלמנטרית גם אצל אחרים".

למה זה לא היה ככה עד עכשיו?

"זו לא שאלה שצריכה להיות מוכוונת אלי".

> שקופים מכולם: הח"כים הערבים באמת צריכים לדאוג לפלסטינים בשטחים

עאידה תומא-סולימאן, דב חנין ואיימן עודה בכפר יאסוף (אלה ידעיה)

הפעולה הראשונה של סיעת חד"ש לכנסת ה-20: להחזיר את הכיבוש לסדר היום. עאידה תומא-סולימאן, דב חנין ואיימן עודה בכפר יאסוף (אלה ידעיה)

מעבר ליוזמות החקיקה שמנית, מה האתגרים הגדולים שיעמדו בפני הכנסת הבאה?

"כמו תמיד בפוליטיקה הישראלית אתגר מאוד מרכזי, שלא כל כך מדובר בבחירות האלה אבל הוא לגמרי אמיתי, הוא האתגר של מלחמה או שלום, ובגרעין שלה הנושא הפלסטיני. הפעולה הראשונה שלנו כסיעת חד"ש הייתה נטיעת עצים בשטחים בט"ו בשבט, עאידה ואני השתתפנו בהפגנת העשור בבלעין, ואנחנו מתכוונים להשתתף יחד בהפגנת יום האישה בקלנדיה בשבת. אני אומר את זה לא כי זה חריג – ההשתתפות שלנו בפעולות בשטחים – אלא כי בתקופת בחירות לפנות חצי יום לפעולת סולידריות, לא בציבור המצביעים שלנו, זה סוג של מאמץ. אבל זה מאוד חשוב כדי לחזור ולהציב את הסוגיה הזאת בתוך האג'נדה של הבחירות.

"בעניין איראן והסכנה של מלחמה אזורית ההתפתחויות הן מדאיגות. מה שבעצם נתניהו אומר הוא שהכיוון של הסכם בין המעצמות לאיראן הוא בלתי קביל. אבל מה האלטרנטיבה? החלופה היא אותו כיוון שהיה על השולחן באופן מאוד רציני ב-2011-12, של פעולה צבאית. זה כיוון מאוד מדאיג. המשמעות שלו לגבי האזור, החיים של אנשים שנמצאים סביבנו, היא מאוד מסוכנת.

"צריך להבין מה הצד השני מתכנן בכנסת הזאת. הכנסת היוצאת הסתיימה באקורדים מאוד לא טובים. המדאיג מכולם זה חוק הלאום. ראש הממשלה הודיע שהדבר הכי חשוב בפוליטיקה הישראלית, והוא לרגע שכח את איראן ודאע"ש, זה להעביר את החוק. זו הצעת חוק שהתחילה את דרכה כשחתומים עליה אנשי קדימה והעבודה. לשמחתי הצלחנו בשיתופי פעולה ליצור מצב שבו בשום רגע נתון לא היה לחוק רוב, וצריך לראות איך מונעים את זה גם בכנסת הבאה.

"ויש כמובן את הסוגיות החברתיות-כלכליות, שהימין בורח מהן, כי זה כלל ידוע שהימין מפסיד בבחירות על סוגיות כלכליות. אני מסתובב הרבה בארץ ופוגש אנשים באזורים שיש בהם הרבה תמיכה לימין, ורמת האהדה לנתניהו בציבור הזה מאוד מאוד נמוכה. אבל האנשים האלה מצביעים ליכוד כי הם לא מרגישים שיש אלטרנטיבה. שבועיים לפני הבחירות, לא שמעתי מישהו אחד שיכול להסביר במלים פשוטות מה החלופה של המחנה הציוני, וזה מאוד בעייתי".

> העלאת שכר המינימום: הכי הרבה שאפשר היה להשיג, ולא מספיק

דב חנין במאהל רוטשילד 2015 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

התכנסות פנימה או מהלך מלהיב החוצה? דב חנין במאהל רוטשילד 2015 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הספירלה – לאן?

כשאנחנו יוצאים מהראיון ונפרדים מגיעים הדיווחים על הקמת מאהל מחאה בשדרות רוטשילד הסמוכות, ושנינו מחליטים ללכת לשם. באופן לא מפתיע, חנין מגיע כמה דקות אחרינו. חד"ש ופעילים מרכזיים בה היו מעורבים מאוד במחאה החברתית ששטפה את הארץ ב-2011. הם היו מעורבים ברוטשילד אבל גם בהקמת מאהלי מחאה בטייבה, בנצרת, בחיפה ועוד. את הסיסמה "העם דורש צדק חברתי" טבע איימן עודה, על פי הניגון שליווה את ההפגנות בכיכר תחריר, בימים בהם יצאו מיליוני צעירים בעולם הערבי לרחובות וקראו למהפכה.

הרבה תקוות הביאה המחאה ההיא, וגם הרבה אכזבות. היא הובילה לשיתופי פעולה מפתיעים, להחייאת העבודה המאורגנת בארץ ולהקמה של מאות יוזמות חברתיות, אבל גם גררה ביקורת על מי שנותרו בצל, שאינם אנשי מעמד הביניים שהובילו את המחאה במרכז תל אביב. גם האזרחים הערבים נותרו ברובם מחוץ למחאה, למרות המאמצים של חד"ש. כמו המחאה, גם הרשימה המשותפת נושאת בקרבה אפשרות להרבה תקווה, וגם לאכזבות.

מה לדעתך יקרה עם הרשימה אחרי הבחירות?

"התחזית הטובה היא שאנחנו נצליח להמשיך להפיל את החומות בציבור הערבי ונייצר לזה מקבילה בציבור היהודי, של מחנה דמוקרטי רחב ומשמעותי, ושבמקביל לזה נוכל לא רק להמשיך לקיים את הזהות הסוציאליסטית שלנו אלא להעמיק אותה עוד יותר. להעמיק שותפות בלי לאבד את הייחודיות.

"את הדברים צריך לראות ברצף של התפתחות. עמוס קינן נתן אנלוגיה שמתאימה כאן: על ספירלה, שלא ברור לך איפה אתה נמצא בה. האם אתה מתכנס יותר לתוך עצמך, או מתפרץ החוצה וכובש את העולם? האם זו רשימה ערבית מאוחדת, שלא תהיה לה משמעות בפוליטיקה הישראלית, המאוד גזענית, או שהיא התחלה של מהלך מאוד מלהיב בדרך למחנה הדמוקרטי? זו השאלה הגדולה וזה האתגר הגדול".

> יום האישה בתמונות: נשים בסולידריות ובמאבק

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

איך ליברמן הפך למושיע של האליטות האשכנזיות הוותיקות

המזרחיות מסוגלת להכיל ערביות ויהדות, דת וחילון, מודרנה ומסורת. יש לה יכולת להכיל את כלל הישראלים. החיבור בין עמיר פרץ לאורלי מייצג את האלטרנטיבה הזו, ולכן הם הותקפו על ידי האליטות הישנות. ליברמן נחלץ לעזרתן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf