ההגירה כמעשה בריאת אומה: כשראש השנה היהודי והמוסלמי מצטלבים

מאת |

זה קורה השנה: במקביל לחגיגות ראש השנה היהודי, מיליוני מוסלמים ברחבי העולם חוגגים את ראש השנה ההיג'רית, המציין את הגירתו של הנביא מוחמד ממכה לאל-מדינה. מסע שמתחיל בבריחה מפני רדיפה ומסתיים בגיבושה של אומה

זה קורה פעם בשלושים ושלוש שנים שאנחנו, מוסלמים ויהודים, חוגגים יחד ראש שנה. ראש השנה ההיג׳רית חל היום (חמישי), ומסמן את התחלת השימוש בלוח השנה המוסלמי, שהחל לפני 1439 שנה. למרות שלוח השנה הלועזי רווח בעולם הערבי, הלוח ההג׳רי מסמן את המועדים המיוחדים והחגים והחופשים בעולם המוסלמי לצד הלוח הלועזי. זו הצהרה זהותית שהמוסלמים לא מוותרים עליה בקלות.

היג׳רה, כמו בעברית, משמעותה הגירה. אז מה הסיפור של התאריך הזה? ואיך זה שהאומה האיסלאמית בחרה דווקא בפליטות, עקירה והגירה כנקודת מפנה בהיסטוריה של תקומתה של הדת המונותאיסטית האחרונה שייצרה האנושות, למרות שיום הולדת הנביא מוחמד ידוע, כמו גם היום בו קיבל את בשורת הנבואה? למה דווקא הגירה?

רחבת תפילה במתחם הכעבה

אחרי שנים קשות במכה, מסכת התעללויות, מלחמות, עינויים ואלימות עוינת כלפי המאמינים באל אחד מצד הכופרים עובדי האלילים והאבנים, המאבק נגד המיעוט המוסלמי הגיע לניסיונות התנקשות בנביא מוחמד עצמו מצד מנהיגי השבטים ששלטו בתעשיית האמונה במכה. בשלב הזה, הנביא מוחמד והמסרים שהפיץ בקרב תומכיו היוו איום אסטרטגי, כלכלי ואידאולוגי.

ראשי השבטים ששלטו ביחסי המסחר של אותה חלקת אדמה מדברית של העולם, התנגדו ממש למסרים של שוויון בין בני אדם משבטים וצבעים שונים, של שחרור עבדים, ולכפירה המוחלטת בכוחות הפסלים של מכה. הם גם התנגדו נחרצות לכניעה לאל אחד שאי אפשר למכור עותקים קטנים שלו לאלפי המאמינים שפוקדים את המקום.

אחת הדרישות של המיעוט המוסלמי הייתה מתן זכות למוסלמים להתפלל סביב אל-כעבה (הקוביה השחורה הקדושה שבנה הנביא אברהם אבי המוסלמים). במונחים של היום, הם דרשו ״רחבת תפילה מיוחדת למוסלמים ומוסלמיות״ לצד התפילות המסורתיות שהכופרים נהגו לערוך מסביב למבנה הקדוש. הדרישה התקבלה בסירוב מוחלט ואלים במיוחד מצד מנהלי המתחם.

אפשר להתנחם בעובדה שבאותם ימים תעשיית הנפט לא הייתה חלק מהמאבק, אחרת כוחות המערב היו נכנסים בגדול לזירה כדי להנחיל דמוקרטיה בחצי האי הערבי במטרה לעשות ״סולחה״ אחת גדולה בין כל הצדדים. אבל המחלוקת נותרה בין המקומיים בלבד, ומשבר רדיפת המיעוט המוסלמי לא הגיע למודעות עולמית.

> חמאס ודחלאן עוקפים את עבאס בדרך לעיצוב היום שאחרי

פעם בשלושים ושלוש שנים שאנחנו, מוסלמים ויהודים, חוגגים יחד ראש שנה. (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

המוסלמים, על כן, חיפשו מקום מקלט כדי להתארגן מחדש. הלחץ והאלימות הקשה מצד מתנגדי הבשורה החדשה שבאה לערער את סדרי עולם הפכו לבלתי נסבלים. מוסלמים רבים שלמו בחייהם והפכו למעיוט הנרדף שאיגד סביבו את העניים, העבדים והמדוכאים. רוב המוסלמים הפכו לפליטים ונעקרו מבתיהם, השאירו אחריהם הכל וברחו על נפשם בהוראת הנביא שדאג לגורלם, צעד נואש ואחרון שאפשר לשמור על חיי המוסלמים והאמונה בדת החדשה שמסכנת את הקיום שלהם בעצם.. קצת מזכיר מה שקורה למיעוט המוסלמי בימינמאר בימים אלה – הגירה וחיפוש אחרי מקום בטוח יותר.

הבריחה לאל-מדינה

הניסיון הראשון היה דווקא לקבל מקלט אצל המלך מחבש הנוצרית (אתיופיה של היום), לשם שלח הנביא נציגים כדי לבדוק את השטח. הם חזרו עם הסכמה עקרונית לקבל את פני המוסלמים אחרי שהוכיחו למלך שהקוראן מחייב את המוסלמים להאמין בסיפור של ישו והנצרות, צטטו מהקוראן את סיפורה של מרים הבתולה, וריגשו את המלך עד עומק נשמתו. לכן הוא פתח את שערי הממלכה האפריקאית בפני המוסלמים המוחלשים, פתרון זמני לקבוצה קטנה של מוסלמים שיכלו לעשות את המסע הזה דרומה.

האופציה השניה הייתה לחפש מקום אחר, צפונה ממכה, בלי לחצות את הים ליבשת אחרת. העיר ית׳רב הייתה היעד הקרוב ביותר, אחרי שהנביא בדק הרבה מקומות ושבטים וביקש מהם עזרה. זה כלל, אגב, שבט יהודי שדחה את המהגרים ולא רצה להסתבך עם שבטי המעצמות הגדולות ממכה. אבל לא נתחשבן על זה כעת, במשבר ההומניטארי הזה לא נוכל להאשים את היהודים; קיבלתם פטור חברים יקרים.

ההגירה לית׳רב (העיר אל-מדינה, כלומר ״העיר״), שקלטה את המהגרים החדשים ממכה, היתה בכמה גלים, כאשר הנביא נשאר המוסלמי האחרון במכה יחד עם חבר נפשו אבו בכר אל צדיק. הוא ניצל מניסיון התנקשות וברח יחד עם חברו ובהדרכת מורה דרך יהודי למערה מרוחקת ממכה, שם שהה שלושה ימים. כאשר הגיעו הלוחמים שדלקו אחריו, הם ראו בפתח המערה קורי עכביש, הניחו שאין שם איש והמשיכו לחפש.

לימים, כאשר רוב אנשי העיר הקולטת התאסלמו ופתחו את בתיהם וליבם בפני האסלאם, הפכה ההגירה לאירוע מכונן בתולדות האסלאם.

> אנה מפניך אברח: אימת הדין מול אהבת האל

במונחים של היום, הם דרשו ״רחבת תפילה מיוחדת למוסלמים ומוסלמיות״ לצד התפילות המסורתיות שהכופרים נהגו לערוך מסביב למבנה הקדוש. הכעבה (מקור: ויקיפדיה. CC BY-SA 2.5 הועלה על־ידי Ali Imran)

למרות הנסיבות הקשות, עצם ההגירה חיזקה את האמונה בצדקת הדרך, ונתנה למעשה מעמד חדש לדת החדשה: הם כבר לא עשבים שוטים, האסלאם הפך לתנועה המונית שמושכת קהל מאמינים בעלי דרישות ברורות לצדק חלוקתי, מלחמה בעבדות, פסילת מנהגים ברברים כמו רצח תינוקות נקבות בעודן בחיים, ועוד כהנה זוועות. הם הפרו את הסדר וביקשו שינוי, כאשר עצם הרדיפה מצד ״הרעים״, מחזקת את הלכידות החברתית והאידאולוגית. הדירשה הכי משמעותית היתה, כמובן, להצהיר אמונה באל האחד והיחיד.

בעיר ית׳רב הושלם הקוראן. הפסוקים מעיר המקלט מסדירים בפירוט רב את החיים עצמם, כלומר את חוקי המסחר, מיסים, צדקה, ירושה, דיני אישות, והרבה פרקטיקות וכללי התנהגות יומיומיים שלא היה מתאים להתעסק בהם במכה כאשר המאבק היה על עצם ההישרדות.

כוחה של פליטות

אל-מדינה הפכה לסמל הנאורות, קבלת האחר והפתיחות שאפשרה למוסלמים המהגרים לצמוח ולהתחזק ולתכנן את החזרה למולדת, תקופה שהפרידה בין החושך לאור, בין העוול לצדק, בין החרדה לבטחה, בין העוינות לחברות בין המהגרים ותושבי העיר הקולטת. לכן התיעוד של האסלאם וההיסטוריה של המאבקים והמלחמות, המשברים וההישגים נעו סביב נקודת השפל של המוסלמים מבחינת עוצמה וכוח.

הח'ליפה עומר אבן אל חטאב היה זה שהחליט שדווקא ההגירה תהיה נקודת הייחוס החשובה באיסלאם ולא הולדת הנביא עצמו, כי האסלאם לא נע סביב איש אחד שהיה שליח של אלוהים עלי אדמות. בשורה המהפכה של הדת החדשה טמונה בהגירה שאיפשרה למהגרים לעצב את זהותם ולחזקה וגייס לצידם מאמינים חדשים, לכן הוא קבע כי לוח השנה האסלאמי יתחיל מהיום הזה.

אף פעם לא עיינתי בסיפור הזה לעומק, למרות שלמדתי אותו בילדותי הרבה פעמים. אבל דווקא היום, כאשר אני רואה בני אדם הופכים לפליטים בכל מקום בעולם, פעם בשל אמונתם, צבע עורם או בשם אידאולוגיה אחרת של רודן ששולט באדמתם בכוח, ופעם בגלל העוני והרעב שמאלץ אלפי בני אדם לעקור מביתם לארץ חדשה, אני מבינה שההישג של המוסלמים לפני יותר מ-1400 שנים הוא בזה שהם הצליחו לשרוד, ללמוד, להתאמן ולהתארגן, להתרבות ולחזור כמנצחים גדולים לשעריה של מכה הקדושה, שם סלחו אחד לשני והמשיכו לחיות זה לצד זה.

חוויית הפליטות וההגירה החזירה למכה אנשים הרבה יותר פתוחים, מלוכדים ובטוחים בעצמם. ורק אז הנביא מוחמד נפרד לשלום מהאומה שלו והלך לבוראו, אחרי שסגר מעגל והשליחות שלו עלי אדמות תמה.

חגים שמחים לכולם/ן, שנה עברית וגם שנה היג׳רית טובות במיוחד שתהיינה לכולנו.

> עורכי שיחה מקומית מספרים: איך פוסט נולד

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני אישה שאוהבת אנשים וסיפורי חיים של פשוטי העם כמוני. הם יהיו גיבורי הסיפורים שאכתוב. תשמעו ממני כאן הרבה ביקורת על התנהלות המדינה וגם פתרונות יצירתיים לבעיות של כולנו.

למדתי בחיים ולא לפי סדר כרונולוגי: תפירה, קרימינולוגיה, בישול, עבודה סוציאלית, מגדר, עיצוב אופנה, חינוך וניהול, רקמה וקצת משפטים עד שנרדמתי בכיתה יותר מדי פעמים. על החיבורים בין הדברים תקראו בעתיד.

אני מודה שהתגייסתי לצבא הכי עדין וגדול בעולם, שמנסה להוביל את המהפכה הכי ארוכה והשקטה ביותר בתולדות האנושות: המהפכה הנשית. וכצעד ראשון הקמתי את עמותת נע״ם – נשים ערביות במרכז בלוד, אותה אני מנהלת כמעט בהתנדבות.

לפני ארבעים שנה נולדתי למשפחת פליטים מסג׳רה בצפון (אילנייה היום), ורוב קרוביי במחנות פליטים בכל פינה בעולם. אני חולמת על יום שיהיה בו שלום, חלקם יחזרו, נבנה בית ויהיו לנו שכנים יהודים רגועים ונריב רק על השאלה של מי הכלב (הערבי או היהודי) שעשה את צרכיו ברחוב המשותף.

עד אז אני גרה בנווה שלום – וואחת אל סלאם ומגדלת שלושה בנים יחד עם זוגי (جوزي) עומר, ואין לנו כלב.

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf