אום אלפחם: איומים על צעירים וצעירות שרקדו דבקה ביחד

צעירי בל"ד בילו בריקוד מעורב, השמרנים גינו, המפלגה תמכה, הזמר התנצל והוויכוח הציבורי לא שכך. בלב המחלוקת עומד ריקוד הדבקה, סמל לאומי מסורתי שעובר רענון עם דור חדש של צעירים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

תנועת הצעירים של מפלגת בל"ד קיימה השבוע ארוחת שבירת צום קבוצתית בעיר אום אלפחם. כמו בכל העולם הערבי, אירועים מסוג זה מתקיימים בשגרה במהלך חודש רמדאן, וכל מוסד וארגון משתמשים בארוחות האיפטאר כאירועי יח"צ, כולל שגרירויות ארה"ב ואנגליה בישראל. בחברה הערבית מתקיימות הארוחות הקבוצתיות כמעט בכל פורום ללא קשר אפילו לדת.

האירוע החגיגי של צעירי בל"ד הסתיים בריקוד "דבקה" המסורתי, שבמהלכו צעירים וצעירות שילבו ידים ויצרו מעגל תוסס ושמח של שירה וריקודים בלב העיר אום אלפחם. התגובות לא איחרו לבוא: אנשים שתובעים בעלות על שמירת המוסר במהלך רמדאן תקפו בזעם את מחללי קדושת החודש.

בימים האחרונים הצטברו עשרות אלפי צפיות לסרטון שמתעד את הריקוד המשותף. הזמר של האירוע פרסם התנצלות לתושבי עירו, ראש העיר מנסה להרגיע, בל"ד פרסמה הודעה שמגבה את צעיריה, ונעשים ניסיונות להגביל את חשיפת הסרטון, בשל הצקות ואיומים גלויים שהופנו כלפי לחלק מהמופיעים. הסיפור עדיין לא תם.

> חטאתי, פשעתי, הקמתי ארגון נשים ערביות

ריקוד דבקה מעורב, אום אלפחם. מהאירוע שפתח את גל האיומים (יחיא ג'בארין, אתר arab48 )

ריקוד דבקה מעורב, אום אלפחם. מהאירוע שפתח את גל האיומים (יחיא ג'בארין, אתר arab48 )

בניסיון לברוח מהמציאות המשתקפת בפרשה הזו אני מוצאת נחמה בתולדות הדבקה ומעמדה בחברה שלי. זו לא הפעם הראשונה שריקוד דבקה מעורר מחלוקת בחברה הערבית. כך למשל תהלוכת "אלעוודה" (השיבה), שהתקיימה לפני שנתיים בכפר ההרוס ח'וביזה במשולש הצפוני, הסתיימה בדבקה של בנים ובנות, כולל צעירות דתיות שהפגינו יכולות מרשימות בריקוד האנרגטי והיצרי הזה (ראו סרטון להלן). קצת לאחר הצעדה יצאו באום אלפחם כרוזים שגינו את הערבוב בין בנים לבנות, ואת עצם הבעת השמחה ביום הנכבה.

ועדת העקורים, המארגנת הקבועה של הצעדה, עמדה מאחורי הדבקה, וסירבה להתנצל על כך שהצועדים השאירו את הממחטות בבית ובאו לשמוח את השיבה במקום להתאבל על הנכבה. מאז החילוניות של תהלוכת השיבה היא עובדה: אחרי חיכוכים נוספים על הופעת נשים ושירה על הבמה הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הכריע שהוא מחרים את האירוע ומעדיף לקיים אירוע נפרד בדרכו. בצד החילוני הדבקה הפכה מאז לפעילות המסכמת של התהלוכה, ומספר המשתתפים אף גדל למרות החרמת הפלג הצפוני. הדבקה ניצחה.

> מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לנפש צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה

דור חדש של דבקה

אישית אני מעריצה נלהבת של דבקה, גם כריקוד וגם כמוסד. הדבר הזה שכולו זיעה ואבק שמתפוצץ תחת רגלי הרוקדים מצליח פעם אחר פעם להביס ניסיונות להגבלת חופש הפרט בחברה הערבית, מין מסורת חברתית שהיא יותר חזקה ממסורת דתית. בתוך מגמת דיכוי חופש הביטוי והיצירה שמתרחשת בחברה הערבית לאחרונה, כאשר המופע "ווטן עלא וותר" בוטל בכמה ערים ערביות ומרתון הנשים בטירה בוטל – רק הדבקה עומדת איתנה, בינתיים.

הרבה דברים בחיינו איבדו מהנאיביות שלהם בשל ההקצנה הדתית, אבל דבקה עדין מקבלת לגיטימציה מהמסורת והפולקלור. זאת הרי לא מוזיקת טרנס מעשה ידו של המערב, ומי יעז להכפיש מנהג חגיגי שהסבים שלנו קיימו מדורי דורות, ועוד עם שירים שרוויים בגאווה פלסטינית ותשוקה לשורשים?

מאיפה שואפת הדבקה עוד כח? מזה שהיא כלי להפגנת גבריות. המאצ'ואיסט הפלסטיני האולטימטיבי היה מי שקוצר הכי הרבה בשדה במשך היום, ומשמש כ"ראוויס" – העומד בראש שורת הדבקה – בלילה, ולא כל אחד יכול להיות "ראוויס".

המילון הערבי-עברי "רב מילים" מגדיר את המלה דבקה כ"ריקוד ערבי עממי המבוצע על-ידי גברים בלבד בליווי שירה". עכשיו המילון יצטרך לשנות הגדרה, כי הדבקה שוברת מוסכמה מגדרית זו. נשים לא רק משתתפות באירועים העכשווים של הדבקה, אלא גם לפעמים משמשות כ"ראוויסיות".

הדבקה הזקנה ועתיקת הימים מאוישת כיום דווקא על ידי הצעירים המודרניים, והילדים מנסים להתגנב ולתפוס יד בזנב השורה עד שיצליחו ללמוד את הצעדים. כבר מזמן זלגה הדבקה לעיבודים חדשים ואלקטרוניים, וכך האמן וואלא סבית, למשל, לקח השראה מהמנגינה לבניית מותג מוסיקלי חדש, שנקרא Ministry of Dub-Key.

אבל באום אלפחם הוקם "מינסטרי" אחר, גוף לאכיפת המוסר, לא פחות ולא יותר. כנראה שהסכנה של הדבקה היא יותר גדולה מהסכנה של ארבעה מקרי הרצח בחברה הערבית רק בשבוע הקודם, או מעשרות קורבנות בעיר אום אלפחם לבדה בשנים האחרונות. אחד מהם, אגב, היה הזמר העממי שפיק קבהא, שנרצח על ידי עבריינים בעיר כי סירב להופיע בחתונתם.

> ברמדאן גם נשים פמיניסטיות חוזרות למטבח

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

תלמידים בבית הספר סאלם בשכם משתתפים בקמפיין הסולידריות עם מעאד' עמארנה (נאסר שתייה / פלאש 90)

ממיטתו בביה"ח, הצלם שאיבד עין מירי מג"ב הפך לסמל

מעאד' עמארנה, שאיבד את עינו אחרי שנורה בזמן שסיקר הפגנה ליד חברון, מאושפז מאז יום שישי האחרון בירושלים. אשתו טרם קיבלה אישור לבקרו, אך עמיתיו הפלסטינים נמצאים ליד מיטתו מסביב לשעון. למרות שנפגע מירי חי, עד כה לא הגיע איש לגבות ממנו עדות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf