בשביל חיים רמון תושבי מזרח ירושלים הם בסך הכל בלון ניסוי

התכניות שמגישים אישים במחנה השמאל-מרכז כמו חיים רמון וא"ב יהושע מעלות ניחוח גזעני ומציעות ריסוק במקום פתרון. במצב הזה עדיפה כבר ההגינות של משה ארנס

א א א

כותבת אורחת: יהודית אופנהיימר

התכניות המוצעות לאחרונה מטעם מחנה השמאל-מרכז מוציאות שם רע לאופורטוניזם. א.ב. יהושע מצדד בהשוואת מעמדם ותנאי חייהם של תושבי שטחי C  למעמדם ותנאי חייהם, המשופרים לכאורה, של תושבי מזרח ירושלים. חיים רמון, לעומת זאת, רוצה להשוות את מעמדם ותנאי חייהם של תושבי מזרח ירושלים לאלה הנחותים בעליל של תושבי שטחי C , דהיינו, לכלוא אותם מאחורי גדרות ולנתק אותם בפועל מירושלים.

המשותף לשניהם, היא תפיסתם את הפלסטינים כנתינים נטולי רצון או זכויות משלהם, שלישראל הזכות לקבוע את גורלם ומעמדם על פי גחמותיה. על רקע זה מתבקש לציין את מאמרו של משה ארנס על תושבי השכונות המזרח ירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, שזכה לקיתונות של לעג במאמר התגובה של רמון. ארנס אמנם אוחז בתפיסת העיר המאוחדת השגויה, אך  לפחות רואה מולו בני אדם הקשורים בקשר אורגני והיסטורי למרחב בו הם חיים.

> סטודנט ערבי למשפטים שמחפש מקום להתמחות? תמשיך לחפש

חיים רמון (צילום: יואב דודקביץ', פלאש90)

חיים רמון (צילום: יואב דודקביץ', פלאש90)

מצבן של השכונות המזרח ירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, הוא תמצית התשובה להצעתו של יהושע להחיל אותן "פריבילגיות" על תושבי אזורי C. תושביהן, בעלי מעמד התושבות, חיים בעוני ובהזנחה מחפירים, שאותם היטיב ארנס לתאר, מופרדים מעירם על ידי הגדר וחיים בפחד מתמיד מפני איום שלילת התושבות. חלקם עברו להתגורר בשכונות אלה בשל הגבלות הבנייה החמורות

והריסות הבתים בשכונות המזרח ירושלמיות שבתוך הגדר. מצבם הוא מעגל קסמים של עוני אפליה וניתוק. הם עניים כי נותקו בפועל מירושלים, שבתחומיה המוניציפליים הם חיים, ועוניים משמש עילה להמשך דחיקתם מהעיר.

עבור רמון מצב זה אינו אלא בלון ניסוי שניתן להעתיק לשכונות נוספות במזרח ירושלים בשמה של טענה אנכרוניסטית ששכונות אלה לא היו חלק מירושלים לפני 1967. על פי אותו הגיון גם השכונות שבנתה ישראל לאזרחיה במזרח ירושלים: פסגת זאב, רמות, גילה ודומותיהן אינן חלק מירושלים. הקלות הבלתי נסבלת שבה מציע רמון להתנער מהמציאות שישראל יצרה בשטח ללא כל נטילת אחריות לגורל האנשים החיים בו ולזיקתם לעיר מולדתם מדגימה, בדיוק מצמרר, עד כמה מעמד התושבות הוא רעוע, מפלה ומותנה.

תכנית "ירושלים היהודית" של רמון אינה אלא מסווה לשאיפה להנציח את השליטה הישראלית על האגן ההיסטורי, שלמעלה מ95% מתושביו הם פלסטינים, ולהביא לריסוק חלקי ירושלים המזרחית הנותרים. במשמעה אינה פתרון אלא ריסוק של פתרון.

במצב הנוכחי, מעט ההגינות של משה ארנס זה גם משהו

אם נתעלם לצורך הדיון מהניחוח הגזעני הכבד של תפיסתו, הרי שירושלים יהודית יכולה להתקבל רק לאורך הקו הירוק או לחילופין על פי מתווה קלינטון לפתרון שתי המדינות. אפשרות זו אינה מקובלת על רמון או ארנס וככל הנראה גם לא על יהושע המתייצב לימין בנט. אך בהבדל מרמון ומיהושע, ארנס מקבל, לפחות באופן תיאורטי, את עקרון השוויון האזרחי ואת היות ירושלים ביתם של שני עמים.

במציאות המופרכת העכשווית, שבה האופוזיציה משרתת את השלטון ומספקת לו מצע רעיוני, ארנס ומה שהוא מייצג הוא הרע במיעוטו. אני חלוקה על עמדתו הפוליטית של ארנס, בהאמיני כי עתיד ירושלים יוכרע במשא ומתן בין שני הצדדים. אך עד להיתכנות כזו יש להעדיף את עמדת ארנס הגורסת שהזנחה ואפליה אינם אמצעים לגיטימיים לשינוי פוליטי, ומקבלת כנתון את אופייה הרב לאומי של העיר.

לתפיסה זו שותפים רוב תושבי העיר שלא נמצאו בניהם תומכים לתכניתו של רמון ושיודעים שהשיח שהוא מנהל רק מסית את אוכלוסיות העיר זו נגד זו. בנסיבות הקיימות, מעט הגינות היא גם משהו.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת עיר עמים

> החלטת מועצת הביטחון איננה "בעד ישראל", וטוב שכך

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf