מה היה חלקו של אלוף פיקוד מרכז בהריגת אזרח לא חמוש?

צלף הרג את עבדאללה ג'ארושי כאשר זה יצא מבית אחותו. הפצ"ר מצא שהירי היה לא חוקי. בחקירה טען המ"פ כי האלוף לימים רוני נומה אישר את פקודת ההרג. נומה הכחיש בחקירה הראשונה, הודה בשנייה, וחזר בו בשלישית. אף על פי כן, אף כתב אישום לא הוגש בתיק, ונומה כיום משמש כאחראי על חיי הפלסטינים בגדה המערבית

א א א

הפוסט נכתב בשיתוף עם נעם רותם

בפרק השישי בסדרת "רשיון להרוג", נעסוק בתיק חריג מכמה בחינות מאלו שהוצגו עד עתה בסדרה. ראשית, מדובר כאן בהריגה מכוונת של אדם לא חמוש אשר לא העמיד סכנה לכוחות הצבא החמושים ששהו באזור כאשר נורה. לא מדובר בניסיון מעצר שהשתבש, הוא לא ניסה לברוח, לא נטען כי יידה אבנים, לא עקף מחסום ולא עשה מעשה אשר עלול להתפרש כתקיפה. הוא יצא מבית אחותו ונורה על ידי צלף שקיבל פקודה להורגו.

שנית, המעורבים הבכירים בפרשה יוזכרו בשמם המלא. הסיבה לכך פשוטה: המעורב הזוטר מביניהם, רס"ן (מיל') אופיר סופר, בחר ערב הבחירות האחרונות לחשוף את מעורבותו בהרג בראיון רדיו בתחנת "גלי ישראל", במסגרתו האשים ארגוני שמאל ברדיפת קציני צה"ל והתבסס על סיפור זה כדוגמא. העיתוי קשור כנראה לתפקידו הנוכחי כמזכ"ל מפלגת "האיחוד הלאומי – תקומה", שהתמודדה בבחירות במסגרת הבית היהודי.

הבכיר יותר הוא רוני נומה, ששמו נחשף כבר בהקשר לפרשה על ידי חיים לוינסון ב"הארץ" לפני כשנה, עת קיבל דרגת אלוף ומונה למפקד פיקוד העומק. אנחנו רואים חשיבות מיוחדת בהתייחסות לחלקו של נומה בפרשת ההריגה הלא חוקית הזו, שכן במרץ האחרון קודם נומה שוב, הפעם לתפקיד אלוף פיקוד מרכז.

בתפקידו החדש משמש רוני נומה כריבון בשטחי הגדה המערבית, וכזה שאמור להיות אחראי לשלומם של התושבים המוגנים בתחומה, כלומר הפלסטינים. אחרי שנחשפנו לעדויות שיתוארו ברשימה הנוכחית, מדובר לדעתנו באבסורד שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום.

> רשיון להרוג: סדרת תחקירים על התיקים הסגורים של מצ"ח

קידום אחר קידום. האלוף רוני נומה (צילום נומה: Dr. Avishai Teicher CC BY-SA 4.0)

קידום אחר קידום. האלוף רוני נומה (צילום נומה: Dr. Avishai Teicher CC BY-SA 4.0)

בדומה לשאר התיקים שהצגנו בסדרה, גם במקרה זה האחראים לא הועמדו לדין. שלוש עשרה שנים נמשך הסיפור, ובסופו קבע הפרקליט הצבאי הראשי, דני עפרוני, שיש לסגור את התיק, קביעה שאושררה על ידי סגן פרקליט המדינה. החלטה זו התקבלה למרות שהריגתו המכוונת לכאורה של עבדאללה ג'ארושי לא הייתה חוקית ועמדה בניגוד להוראות הפתיחה באש, אפילו לטענת הפרקליטות עצמה.

שלוש עילות ניתנו לסגירת התיק: הראשונה, התיישנות. השנייה, העובדה כי החיילים האמינו שג'ארושי מסכן אותם, גם אם הוא לא באמת סיכן אותם ולחשש לא היה בסיס. השלישית היא הסתירות בעדויות שני המפקדים הבכירים, שאינן מאפשרות לקבוע מי מהם נתן את ההוראה לירות.

רוני נומה טען בחקירתו הראשונה כי כלל לא פקד לירות, ושמדובר למעשה בניסיון מעצר שהשתבש. לאחר שעומת נומה עם עדויות הצלפים, כי ירו על מנת להרוג, ועם עדותו של סופר, שטען כי נומה אישר לו להרוג, שינה נומה גרסה ואמר ש"יכול להיות" שהוא אישר את ההרג. בחקירה השלישית, באופן מתמיה, הוא חזר שוב לגרסתו הראשונה כאילו לא נתן כל אישור והיה מדובר בתאונה. זה האדם שעומד היום בראש מנגנון השליטה בגדה המערבית.

המקרה

תיאור האירועים שלהלן מבוסס על תוצאות חקירת החשודים והמעורבים, ואין לגביו מחלוקת עובדתית של ממש:

בוקר יום ה-31.10.2001 היה מתוח בטול כרם. מספר ימים קודם לכן התנקשו פלסטינים בשר רחבעם זאבי, וכוחות צה"ל פלשו לתוך הערים הפלסטיניות בשטחי איי כתגובה.

בערך בשעה 7:30 בבוקר החנה עבדאללה ג'ארושי, בעל מתפרה בן 40, את רכבו בחצר ביתה של אחותו וואפה, לשם הוא הגיע עם בנו חוסאם בן ה-13. בשעה 8:30 יצאו עבדאללה, בנו, אחותו ובעלה זיאד ברכבו לעבר ביתו של עבדאללה, שנמצא במרחק חמש דקות נסיעה בלבד, אך דרכם נחסמה לאחר כ-200 מטרים על-ידי נגמ״ש וטנק שחלשו על צומת בין הבתים.

כל העדים, גם בני משפחת האחות וגם החיילים והקצינים, מסכימים כי שום קריאה לעצור לבדיקה לא הופנתה אל עבר המכונית של ג'ארושי בנקודה זו. לאחר שהבינו בני המשפחה שלא ניתן להמשיך בנסיעה, הם שבו על עקבותיהם וחזרו לבית. ג'ארושי החנה את המכונית בצד הכביש וכולם נכנסו פנימה.

לאחר מספר דקות שמעו בני הבית שאון מנוע חזק קרוב לבית. היה זה הנגמ״ש או הטנק (על העובדה הזו לא הייתה הסכמה בין כל המעורבים) שקודם חסם את דרכם. חמו של ג'ארושי הציע לצאת להזיז את המכונית מהכביש לחניית ביתם, זאת בעקבות מקרים בהם מכוניות נמחצו בכניסות רכובות של הצבא הישראלי לעיר. ג'ארושי החליט להזיז את המכונית בעצמו, לא מודע לעובדה כי באותם רגעים כבר המתינו שני צלפים כ-600 מטר מהבית להזדמנות לציית לפקודת ההרג שקיבלו.

הוא יצא מהבית, הלך מטרים ספורים לעבר המכונית ונכנס אליה. כשהתניע את המנוע נורו לעברו שתי יריות הצלפים. אחת פגעה בקיר הבית, השנייה בחזהו. בחקירה טען האלוף רוני נומה, ששימש באותו זמן כמפקד הגדוד בדרגת סגן אלוף, כי הירי בוצע בשלב החזרה מהחסימה לכיוון הבית תוך כדי בריחה, שהחלה לאחר שלא נענו לקריאה לעצור, אך טיעון זה לא מתיישב עם העובדות, מכיוון שג'ארושי היה לבדו בעת שנורה, ובשלב החזרה היו עמו כאמור בני משפחתו.

עבדאללה ג'ארושי

עבדאללה ג'ארושי

לאחר הירי הוא הצליח לסחוב עצמו חזרה אל הבית, שם מיהרו קרוביו להזעיק עזרה רפואית. אמבולנס של הסהר האדום שהגיע למקום נעצר על ידי הנגמ"ש כ-30 מטר מהבית ולא ניתן לו להגיש עזרה לג'ארושי הפצוע אנושות. לאחר כ-20 דקות ניתן אישור לסחוב את הפצוע ללא אלונקה לאמבלונס, לא לפני שעוכב שוב על מנת לעשות עליו חיפוש ולקחת ממנו מסמכים, ומשם פונה לבית החולים בטול כרם.

בשעה 12:30 מת עבדאללה ג'ארושי מפצעיו. בתקשורת דווחו כי חוסל מחבל בכיר, ושללו את טענת הפלסטינים כי ההרוג חף מפשע. "טענה זו אינה נראית סבירה משום שהוא נפגע ממקלע של טנק ולא מירי צלפים. בצה"ל אומרים כי החיילים זיהו את ג'ארושי כמי שפתח לעברם באש, מאותה מכונית, בימים הקודמים". מיותר לציין כי כמו במקרים רבים, גם כאן הדיווח הישראלי מנותק מהמציאות וכפי שנראה בהמשך – רצוף אי-אמיתות.

למה ירו בג'ארושי?

פקודת ההרג הישירה ניתנה על ידי מפקד הפלוגה אופיר סופר. לטענתו, מכיוון שג'ארושי תיצפת לעברם במשך כשבוע וכיוון ירי מדויק מתוך רכבו כשהוא מדבר בטלפון הסלולרי שלו. עוד אמר סופר שבדיעבד נודע לו שג'ארושי היה אחראי על הכספים של ארגון "חמאס" בטול-כרם, וכי נומה אישר את הריגתו המכוונת של ג'ארושי.

על שתי הטענות הראשונות חוזר נומה בעדותו כדי להצדיק את פקודת המעצר. למרות שהן מאוד לא סבירות ואין שום ראיה, פרט לגרסתו של סופר, שתתמוך בהן, וממילא הן לא מצדיקות ירי על מנת להרוג אדם לא חמוש במצב שבו מעצר הוא בגדר אפשרות קלה וזמינה.

לגבי עניין הגזברות, חוקר מצ"ח מנסה לברר את הטענה הזאת, הוא מתקשר יותר מחמש פעמים במשך שבועיים לשב"כ וכל פעם נאמר לו להתקשר למחרת עד שהוא פשוט מוותר. בחטיבה קיימת טענה כי ג'ארושי היה גזבר עד חצי שנה לפני המקרה אך פוטר.

גורמים פלסטינים שונים, הן מיד לאחר האירוע והן אף היום, הכחישו כי ג'ארושי היה קשור אי פעם לזרוע הצבאית של חמאס, וגורמים אחרים מציינים כי ג'ארושי היה פעיל בארגון אגודות צדקה שונות, ושימש תקופה מסוימת כמנהל מועדון הספורט של טול-כרם. לגבי אמינות הטענות האלה, אפשר לבחון התנקשות נוספת שהתרחשה באותו יום בדיוק בחברון בפעיל אמיתי של הזרוע הצבאית של חמאס, ג'מיל ג'דאללה. במקרה זה הארגון אכן אישר שמדובר בחבר פעיל.

כך או כך, כפי שצויין לעיל, נומה וסופר, על פי עדותם, לא טרחו לברר את זהותו והרקע של ג'ארושי עם גורמי המודיעין הצבאיים או האזרחיים המוסמכים לפני הירי, ולכן ממילא קביעתם לא נסמכת על דבר פרט ל"הרגשה".

לגבי הטענה כי ג'ארושי כיוון ירי של צלפים, בדיקה פשוטה של זהותו לאורך אותם עשרה ימים הייתה מעלה כי סיבה אפשרית להמצאותו באזור הייתה מגורי אחותו שם, בדיקה אותה לא טרח נומה לבצע או להורות עליה. הפרקליטות קבעה כי במשך 10 ימים נרשמו 5 אירועי ירי לא בהכרח מדוייקים לעבר העמדה. חוקרי מצ"ח לא דרשו את יומני המבצעים של הימים שקדמו להריגה, לכן לא ניתן לאשש זאת. אך ג'ארושי עמד מולם חשוף לגמרי, לא מנסה בכלל להסתיר את פעילותו שהסתכמה בדיבור בטלפון הסלולרי שהחזיק בידו.

שום תצפיתן לא עובד ככה. ללא שום אמצעי תצפית, ברכבו הפרטי ממנו ניתן לברר בקלות את זהותו, צמוד לבית אחותו שם יכל לתפוס מחסה, מדבר בטלפון סלולרי המנוטר, כמו כל המכשירים בגדה, על ידי המודיעין הישראלי, דבר שחשף לא רק אותו, אלא גם את אלו שדיבר איתם. באזור זה ניצבים בניינים רבים שיכלו לשמש אותו כעמדות תצפית טובות יותר. כל זה לצד העובדה כי אחרי שנורה החיילים לא טרחו לקחת את המכשיר הסלולרי המדובר ולו בשביל להגן על עצמם ולבדוק את המספרים אליהם צלצל, התנהגות משונה בהתחשב בטענות שלהם. האלוף נומה לא מכיר פרטים אלו כי לא טרח לברר אותם לפני האירוע, וחוקרי המשטרה הצבאית הישראלית כלל לא מתעכבים על הפרט הקריטי הזה בהשתלשלות העניינים.

טענה נוספת שהועלתה על ידי רס"ן סופר היא כי ג'ארושי נהג להסתתר מאחורי ילדים. טענה זו לא מתבססת על ראיות ומתמוטטת לגמרי נוכח העובדה כי דווקא כששמע את הרכבים הצבאיים כה קרובים אליו בחר לצאת לבדו מהבית ללא בנו בן ה-13 או כל ילד אחר.

החקירה

רק שנה וחצי אחרי הרג ג'ארושי, בעקבות פניית המוקד להגנת הפרט, נפתחה חקירת מצ"ח בפרשה. העדות הראשונה נגבתה יותר משנתיים אחרי האירוע, ב-28.11.2004. הייתה זו עדותו של נומה. בעדות זו טוען מפקד הגדוד לשעבר כי לא נתן אישור לירות בג'ארושי, כי הירי בוצע לעבר גלגלי הרכב לאחר שג'ארושי ברח ולא נענה לקריאות לעצור, ירי שפגע בטעות בו והרג אותו.

numa1.PNG

מהטענה כי הוחלט לעצור את הרכב הוא יחזור בו בחקירה השנייה (ואז יכחיש בשלישית) לאחר שיעומת עם עדותו של סופר הטוען כי ביקש אישור הריגה. באותה חקירה שנייה אומר נומה על השאלה לגבי בקשה של סופר לאישור הירי: "יכול להיות שהוא ביקש ואישרתי לו".

numakilling2.PNG

בנוסף, הצלף א' מסביר בעודתו כי פקדו עליו לירות על מנת להרוג. הצלף השני, ת', בוחר לשמור על זכות השתיקה (לאחר שמוסבר כי הדבר אינו חוקי מכיוון שאינו חשוד, הוא מספק גרסה שקרית כאילו ירה ולא פגע).

igorkilling.PNG

הטענה כי ג'ארושי ברח ולא נענה לקריאות נסתרת בעדות סופר, מפקד הפלוגה שנתן את פקודת ההרג.

ofitnotwords.PNG

מהעדות לא ברור אם נומה משקר, או פשוט לא מכיר את העובדות ומנסה להשלים אותן מדימיונו כך שיתאימו לפקודות בדיעבד. רמז אפשרי לאפשרות השנייה היא העובדה המדהימה הנחשפת כי הוא לא טרח לבצע תחקיר מבצעי לאחר מותו של ג'ארושי. כיצד ייתכן שנומה פוקד לטענתו לעצור רכב, הנהג נהרג בטעות, והוא לא טורח אפילו לתחקר את האירוע, דבר המקובל באירועים חריגים פחות? אם הוא סבור שג'ארושי אכן דיבר עם צלפים במכשיר הסלולרי שלו, למה לא טרח לבדוק מי הם אותם אנשים, וניסה לאתר אותם מיידית? מידע קריטי לכל הפחות כדי להגן על חייליו.

כשנשאל על ידי החוקרים אם הוא מכיר את פקודות הצבא, הוא עונה כי על פי הפקודות לא יורים על רכב בורח אלא אם מזהים בוודאות חמושים או אם יש מידע מודיעני ספציפי לגביו. מכיוון שלא היו ברכב חמושים (עובדה), ולא היה מידע מודיעיני ספציפי (בעיקר מכיוון שסופר ונומה לא פנו כלל לגורמי המודיעין, ואם היו פונים, היו נענים שאין כזה), נשאלת השאלה המתבקשת שוב: מדוע הוא לא טורח לבדוק את האירוע?

בחקירה השלישית נומה חוזר בו מהצהרתו בחקירה השנייה כי ייתכן ונתן אישור להרוג וחוזר לגרסה הראשונה, כאילו הירי בוצע בטעות. זאת למרות שבנקודת הזמן הזאת הוא כבר עומת עם העדויות של מי שבפועל ביצעו את ההרג.

numa3notkill.PNG

numastomach.PNG

חוקרי מצ"ח לא מעמתים אותו בחקירה זו עם הסתירות מול העדויות האחרות, או לפחות טורחים לשאול אותו למה שינה את גרסתו. הוא לא עומת עם העובדה שלא בסמכותו היה לתת בכלל אישור לירות באדם לא חמוש שלא היווה כל סכנה בזמן שירו בו. 

סופר, מפקד הפלוגה

לאורך חקירותיו של סופר, כמו בראיון הרדיו שהוזכר לעיל, הוא אינו מבין כלל למה הוא נחקר. מבחינתו הוא הוציא להורג מחבל, כך הוא מקפיד לכנות את ג'ארושי. הוא מתעקש כי ביקש אישור הריגה מנומה. נומה בעדותו האחרונה מכחיש, אך סופר לא מעומת עם עדות אחרונה זו.

לאחר מכן ממשיך סופר ומנסה להסביר למה לא ניסה לעצור את ג'ארושי, אלא פקד לירות לעברו תוך שימוש בטיעון משונה כאילו נסע עמו "בחור צעיר" אשר עלול היה להיות מאבטח ולכן עלול היה לשלוף אקדח. הבחור הצעיר הוא בנו בן -13 של ג'ארושי, שעל פי העובדות ועדויות כל המעורבים, לא שהה עימו כאשר נורה.

ofirkidgun.PNG

לבסוף בעדותו השנייה הוא מתחמק מלהודות כי אכן פקד להרוג.

ofitliesnotintent.PNG

למה נתן סופר פקודה כללית כזו לצלפים, אם אכן נתן? הרי מן הסתם זו פקודה רגישה, כזו שעשויה לעלות בחיי אדם וגם אכן עלתה בכאלו. סופר לא נשאל לפשר הפקודה, כמו גם על העובדה שבלי כל ספק היא הובנה על ידי הצלפים כפקודת הרג.

אין אשמים

למרות כשלי החקירה האלו ולאחר עתירות חוזרות ונשנות של המוקד להגנת הפרט הפרקליטות הצבאית הגיעה למסקנה כי אכן הירי בג'ארושי היה לא חוקי והיה אסור לאשר אותו. בכל זאת היא מחליטה לא להעמיד לדין אף אחד מהמעורבים.

כמה סיבות ניתנו לכך. הראשונה היא שמכיוון שהחקירה ארכה יותר משמונה שנים החיילים יצאו מתחולת חוק השיפוט הצבאי, וגם בהליך הפלילי קיימת התיישנות על העבירות שלכאורה הם אשמים בהן. זה טיעון מעגלי, כי התיישנות במקרה הזה חלה רק אם הכוונה להאשים בעבירה פעוטה, לא במקרה של הריגה או לכל הפחות גרימת מוות ברשלנות כמו במקרה הזה. אין ספק כי הירי אושר ברשלנות, ללא בדיקת זהותו של ג'ארושי, ללא ראיות, אפילו ללא בדיקת האירועים בדיעבד אשר מסתכמים בדיווח שקרי שסותר את עצמו, לכאורה, כפי שהתבטא בעדותו של נומה.

לטענת הפרקליטות החיילים האמינו כי שיחת הטלפון אכן מסכנת אותם, כלומר, הם פעלו בתום לב למרות שלא היו להם ראיות לבסס טענה זו ולא שום דבר שקרוב לכך. ג'ארושי בכך שדיבר בטלפון (נדגיש, לא ביום הריגתו) "הוציא עצמו ממעגל המוגנים", קרי – הפך לכזה שניסיון למעצרו והריגתו כתוצאה מכך מוצדקת. זו סיבה מסוכנת מאין כמותה. לגבי ניסיון המעצר, כפי שהסתבר בחקירה, לא נעשה כלל ניסיון כזה. הפרקליטות בעצם מספקת רשיון להרוג. בכל פעם שחייל פלוני סבור כי פלסטיני מסכן אותו על סמך "הרגשת בטן", מותר לו להרוג אותו. למרות פניות רבות, בג"צ, כמו במקרים רבים אחרים, סרב להתערב בקביעה זו.

לבסוף הסתירות בעדויות לא מאפשרות לקבוע מי אשם לטענתה של הפרקליטות. כלומר, העובדה שנומה בעדותו האחרונה לא מודה כי פקד להרוג, לעומת סופר שטוען כי נומה כן נתן לו אישור להרוג, לא מאפשרת לקבוע ביניהם מי האשם העיקרי. זהו פשוט אבסורד. הסתירות היו צריכות להביא לחקירות מאומצות, לעימותים בין נומה לסופר, או להאשים את שניהם ביחד. ממילא הסתירות דווקא מחזקות את האשמה כמו גם הגרסאות המנותקות מהמציאות של נומה אשר מעידות על רשלנות פושעת אם לא על אחריות להרג לא חוקי לכאורה.

השקרים לכאורה של האלוף רוני נומה, אדם אשר מהעולה מהראיות כאן נראה שלכל הפחות מתייחס בזלזול לחייהם של פלסטינים, לא מנעו ממנו להפוך למפקד הצבאי של השטח הכבוש בגדה המערבית, זה המופקד על שמירת חייהם של תושבים מוגנים, פלסטינים, ברחבי שטחי המשטר הצבאי בגדה.

תגובת דובר צה"ל

מדובר צה"ל נמסרה התגובה הבאה: "עבדאללה ג'ארושי נהרג בחודש אוקטובר 2001. לאחר מותו, נפתחה חקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע וממצאיה הועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית. לאחר בחינה של ממצאי החקירה, מצא הפצ"ר כי אין מקום להורות על העמדה לדין של מי מן המעורבים.

"מבדיקת הפצ"ר נמצא כי הירי לא התיישב עם הוראות הפתיחה באש. החלטת הפצ"ר באשר לאי העמדה לדין של המעורבים באירוע נבעה מהנסיבות המבצעיות של האירוע, שהתרחש בתקופה של הסלמה משמעותית של המצב הביטחוני ביהודה ושומרון, במהלכה התמודדו הכוחות עם אירועי ירי רבים מהם נפגעו אזרחים ישראליים וחיילי צה"ל, בחלקם היה מעורב אף ג'ארושי בעצמו. כמו כן שיקולים ראיתיים ומשפטים נוספים, לרבות מעורבותו הישירה של ג'ארושי בלחימה, הובילו להחלטה זו.

"על החלטת הפצ"ר הוגשה השגה אשר נדחתה על ידי המשנה לפרקליט המדינה, אשר מצא כי ההחלטה נכונה. כמן כן, עתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין זה נמחקה".

> רשיון להרוג: למה איש לא עמד לדין על הירי באיברהים סרחאן?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מדיניות של טיוח. רזאן נג'אר מטפלת בפצועים בהפגנות השיבה (צילום: עבד אל-עזיז נג'אר)

תחקיר בצלם: הפרמדיקית רזאן נג'אר נהרגה מירי מכוון

בעקבות הסערה שחוללה הריגתה של החובשת הצעירה במהלך הפגנות השיבה בעזה, הצבא מיהר להתנער מהאחריות למותה ואף פתח במסע הכפשה נגדה. בצלם: מדיניות נפשעת המגובה במערכות טיוח צה"ליות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf