רשימה משותפת היא המקום לכל המתנגדים לגזענות, יהודים וערבים כאחד

צריך להתעקש על רשימה משותפת לחד"ש ולמפלגות הערביות, כי זו השעה להלחם למען העם המדוכא. בו זמנית, הרשימה חייבת להיות משותפת גם ליהודים, חברינו שהפגינו עמנו בקיץ נגד המלחמה. שני הדברים לא סותרים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: רג'א זעאתרה

דברי התסריט: אני והוא
נהיה שותפים להריגת הנחש
כדי להינצל גם-יחד
או כל אחד לחוד.

אבל לא נאמרו מלות תודה וברכה
על אשר עשינו יחדיו
כי האינסטינקט, לא אנחנו,
נלחם לבדו על נפשו
ולאינסטינקט אין אידאולוגיה.

(מתוך "תסריט מוכן מראש" של מחמוד דרוויש. מערבית – ששון סומך)

***

פעילים בשמאל טוענים כי רשימה משותפת של חד"ש עם רע"ם-תע"ל ובל"ד, תחסל את השותפות היהודית-ערבית שבה דוגלת חד"ש, ותבודד את הציבור הערבי מול הימין. מאידך גורסים פעילים אחרים כי אותה שותפות יהודית-ערבית של חד"ש מעכבת את הרשימה המשותפת ואת אחדות הציבור הערבי ואת מאבקו מול הימין.

שניהם טועים; העמדת שני הדברים – אחדות המאבק של הציבור הערבי ושותפות המאבק של ערבים ויהודים – כסותרים זה את זה, שגויה עקרונית ופוליטית. ולראיה, הזרם הפוליטי שהוביל היסטורית את אחדות המאבק של המיעוט הערבי-פלסטיני – שהוביל את יום האדמה, שיזם את הקמת המוסדות הייצוגיים של המיעוט המדוכא, ממועצות תלמידים וועדי סטודנטים באוניברסיטאות ועד לוועד ראשי הרשויות המקומיות וועדת המעקב העליונה – היה, לא במקרה ולא בכדי, אותו הזרם הרעיוני והפוליטי שחרט על דגלו את ערך האינטרנציונליזם, ואת השותפות בין שני העמים במאבק נגד האימפריאליזם, הציונות והראקציה הערבית, מזה כמאה שנים.

עבורי ועבור אלפי חבריי במפלגה הקומוניסטית ובחד"ש, לא רק שאין סתירה בין להיות פטריוט לבין להיות אינטרנציונליסט; אדרבא – אינטרנציונליזם, להבנתנו, הוא השלב העליון של הפטריוטיזם המתקדם, החף מלאומנות. מילותיו של ההיסטוריון אמיל תומא "אהבתי את עמי בכל לבבי, והאמנתי באחוות העמים אמונה עמוקה ונטולת סייגים", חקוקות לא רק על מצבתו מול הים בחיפה, אלא ב-די.אן.איי הרעיוני של כל קומוניסט פלסטיני וישראלי.

> המצביעים הערבים מעוניינים שתהיה להם אפשרות לבחור בין רשימות שונות

פעילות חד"ש בהפגנה נגד המצור על עזה, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פעילות חד"ש בהפגנה נגד המצור על עזה, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לא עושים טובות 

המאבק בגזענות אינו רק של הקבוצה שנגדה מכוונת הגזענות. המאבק נגד גזענות הוא גם מאבקם של אלה המאמינים בדמוקרטיה, בשוויון ובסוציאליזם. זה מאבק ערכי, עקרוני וגם: אינטרנציונלי. במצב שבו עם מדכא עם אחר, סולידריות של בני העם המדכא עם בני העם המדוכא היא נקודת פתיחה טובה, אבל לא מספקת. תפקידם של הכוחות הדמוקרטיים היהודיים אינו מסתכם בלהיות סולידריים עם בני העם המדוכא, אלא להיות שותפים מלאים במאבק נגד הדיכוי הלאומי שמשמש גם להצדקה והנצחה של מנגנוני הדיכוי המעמדיים והתרבותיים בתוך העם המדכא עצמו.

לכן, יהודי מתקדם שנאבק בכיבוש, במלחמה, בפשיזם ובגזענות, ולמען שלום צודק ושוויון מלא – אינו עושה לי, כפלסטיני, טובה. הוא נאבק על הערכים שלו, ועל האינטרסים האמיתיים גם של העם שלו. שנינו נאבקים למען האינטרס המשותף של שני העמים.

המאבק באפרטהייד בדרום אפריקה לא היה מנת חלקם של השחורים לבדם, אלא גם של לבנים שהאמינו בשוויון. המאבק נגד ההפרדה הגזעית בארה"ב היה גם של לבנים, בהם גם לא מעט יהודים. המאבק ההרואי של העם האלג'ראי נגד הקולוניאליזם הצרפתי היה גם מאבקם של צרפתים רבים שסירבו להיות כובשים, שהפנימו את קביעתו של קארל מרקס כי עם המדכא עם אחר אינו יכול להיות חופשי. או, לאנטי-קומוניסטים מביננו – המאבק של אלה שהבינו שיער בירנאם חייב איכשהו לצעוד לטירתו המובטחת של מקבת.

וגם בישראל, ערב בחירות 2015, עמידה משותפת של ערבים ויהודים היא תנאי מהותי לחיזוק המיעוט המדוכא, ולמניעת בידודו מול האיום הפשיסטי המתדפק על דלתותינו. העמידה המשותפת והאמירה המשותפת חייבות לספק תשובות לא רק לערבים שמרגישים מאוימים ומודרים, אלא גם ליהודים שמבינים שכשהמיעוט מאוים, אז הדמוקרטיה בסכנה. ושאם הם ישתקו היום, לא יהיה מי שידבר בשבילם כשיבואו לקחת אותם מחר או מחרתיים.

ולכן יש צורך בשותפות רחבה ככל האפשר של כל הכוחות האנטי פשיסטיים, ערבים כיהודים. במלים אחרות מובן מאליו שאחמד, נסרין וג'מיל יתנגדו ל-"חוק הלאום", למצור, להתנחלויות ולבחישות במסגד אל-אקצא. אבל חשוב שגם אברהם, טלי ואור יעשו זאת. לא כמחווה של אדונים, אלא כעמדה של שותפים; של יהודים וערבים עם ערכים הומניים ומתקדמים, עם חזון לעתיד צודק יותר, ועם אמונה שיש דרך אחרת. את הדרך הזו חייבים להציע לשני העמים. יותר מזה – בן העם הפלסטיני ששולל את האופק הזה פוגע מהותי ומעשית במאבקו הצודק של העם שלו ומשרת את המרים שבאויביו.

> סקר בלעדי: רשימה משותפת תעלה את אחוז ההצבעה בקרב ערבים

ג'מאל זחאלקה ומוחמד ברכה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

ג'מאל זחאלקה ומוחמד ברכה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

שותפות של שונים

אחדות המאבק של הציבור הערבי חיונית גם היא, והפעם יותר מתמיד, גם לנוכח סכנת עליית הפשיזם וגם בגלל העלאת אחוז החסימה. ההבדל בין ירידתם לטמיון של 100 או 200 אלף קולות של אזרחים ערבים, לבין צירופם של 100 או 200 אלף קולות חדשים למעגל ההשתתפות, ההשפעה והייצוג, עשוי לעשות את ההבדל בין השתלטות הפשיזם לבין הדיפתו, בין סיפוח הגדה לנסיגה ממנה, בין עיבוי התנחלויות לבין פינוין.

כקומוניסט, יש לי הרבה ויכוחים, חלקם נוקבים ביותר, עם התנועה האיסלאמית הדרומית, וגם עם תע"ל, בל"ד ומד"ע. למשל הייתי רוצה שהדרומית תאמץ ערכים אוניברסליים, ותדמה יותר לאחיותיה בתורכיה ובתוניסיה, ולא לאלה במצרים וסוריה; הייתי רוצה שבל"ד תדבר על שותפות וחילון גם בערבית, שלא תשחק לידי הימין, ושתיגמל מהפטמות הרעילות של נסיכויות הגז המשת"פיות של ארה"ב ושל הציונות; הייתי רוצה שלתע"ל ומד"ע תהיה אג'נדה חברתית מתקדמת וברורה יותר, ושישלבו נשים בעשייה הפוליטית. בעיקר אני רוצה שכולנו ניאבק במגמות מסוכנות של הסתגרות בתוך הציבור הערבי, שניזונות מהמציאות הקשה ומתחושות של ייאוש וחוסר אונים, ומזינות אותן בחזרה.

אלא שאסור לטעות; הסתירה העיקרית בפוליטיקה הישראלית כיום אינה בין חד"ש לכוחות האלה, גם אם יש לי ויכוח רציני איתם לגבי תוכנה ואופיה של ההתמודדות עם סתירה זו. את הוויכוחים הנ"ל נמשיך לנהל גם בעתיד. כל זרם ישמור על זהותו האידאולוגית ועל עצמאותו הפוליטית והארגונית, בכנסת וברחוב. אבל במערכה מול נתניהו, בנט וליברמן, נפעל באחדות, בנחישות ובאחריות.

ואסור להתבלבל; הסתירה המהותית אינה בין כל הערבים באשר הם לבין כל היהודים באשר הם, ולכן התשובה אינה להציב חזית של ערבים מול יהודים; הסתירה היא בין כוחות של דיכוי לבין כוחות של שחרור, ולכן התשובה צריכה להיות חזית של ערבים ויהודים, ששותפים לרעיון, ולא רק ללאום. עם חבריי היהודים בחד"ש אני יכול לחלוק דירה, בקבוק יין ואלות של מג"בניקים. את ערביי "ישראל ביתנו" ו-"הבית היהודי" לא הייתי שש לפגוש אפילו במעבר חצייה ברחוב סואן.

> חיפה בקיץ: פעילי הימין תקפו מפגיני שמאל בזמן מחאה נגד המלחמה

מאות הגיעו להפגין בחיפה (צילום: ח'ולוד ח'מיס)

מאות הגיעו להפגין בחיפה (צילום: ח'ולוד ח'מיס)

חלופה ללאומנות ולהסתגרות

מכאן באה עמדת מק"י וחד"ש, בעד רשימה משותפת עם כוחות מהרחוב הערבי, ושיש בה מקום, תרתי משמע, גם לכוחות דמוקרטים ואנטי-פשיסטים מהרחוב היהודי. ולא בתור אורחים סולידריים, אלא בתור שותפים לדרך ולחזון. חד"ש לעולם לא תוותר על עקרון השותפות ועל דרך השותפות. לעולם נרים דגל זה בגאון. כל השותפים הפוטנציאלים לרשימה יודעים ומכבדים את זה. אפשר וצריך שגם בל"ד ישלבו מועמדים יהודים ברשימה המשותפת, כפי שעשו לא פעם. כך עשתה גם "הרשימה המתקדמת" בשנות השמונים, כשהתחברה לאלוף (במיל') מתי פלד, אף שהיה בעבר פלמ"חניק ומושל צבאי.

רשימה משותפת חייבת להיות ערבית-יהודית בהרכבה ובאמירתה. היא חייבת לפנות להמוני המיעוט המדוכא בנצרת וברהט, אבל גם לאותם רבבות בחיפה, בתל אביב ובעיירות הפיתוח, ולחשוף בפניהם את הקשר בין האפליה הלאומית לניצול המעמדי, את הקשר בין נישול הפלסטינים מאדמותיהם ומזכויותיהם לניצול של עובדים ומוחלשים יהודים. מול מציאות פוליטית של לאומנות יהודית שמזינה הסתגרות ובדלנות ערבית, יש להעמיד חלופה פוליטית ערבית-יהודית מתקדמת.

והרי אם נגדיר אותה כ-"רשימה ערבית" בלבד – להיכן ילכו חברותיי וחבריי היהודים האמיצים והיקרים, שספגו יחד איתי אבנים, חבטות וקללות כשהפגנו בקיץ נגד המלחמה בעזה? ליורים ובוכים במרצ? למחנה הציוני שמתגעגע להרצל ומפלרטט עם ליברמן? ישנם כיום אלפים רבים של אזרחיות ואזרחים יהודים שהשתחררו תודעתית מהציונות. האינטרס הלאומי של המיעוט המדוכא הוא להתחבר עם הכוחות הללו, גם הווייתית וחווייתית, בחזית רחבה, ערבית-יהודית, נגד הפשיזם.

כולנו נהיה שותפים להריגת הנחש.

רג'א זעאתרה הוא חבר לשכת חד"ש ומזכיר מחוז חיפה של מק"י

> בל"ד, הפתק המזרחי שלי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

המרה שחורה: צפו ביוסי צברי עונה לרפי פרץ

סערה נוראה, שר החינוך דיבר על המרה. יוסי צברי מזהיר אותו שלא יחצה קווים אדומים ויתרכז במה שחשוב באמת: לגדל גזענים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf