שדה תעופה בעזה שלא יסכן את ישראל? כך זה אפשרי

מאת |

שדה תעופה לא יפתור את כל בעיותיה של עזה, אבל הוא יספק לה צינור חמצן הכרחי שיאפשר את המשך קיום החיים ברצועה. כבר בשנות החמישים הפעיל האו"ם שדה תעופה בעזה, ופרויקט חדש מנסה להקים את הרעיון הזה לתחייה

כותב אורח: אורן קרול-זלדין

המלחמות האחרונות, המצור המשתק והממשל הקלוקל הפכו את עזה למקום שהולך ונהיה קשה יותר לגור בו. עוני, העדר גישה למזון ולמשאבים חיוניים נוספים וחוסר היכולת לנוע בחופשיות יוצרים תנאי הישרדות מורכבים עבור 1.8 מיליון תושבי המובלעת הזאת שיושבת לאורך החוף.

דו"ח עדכני של הבנק העולמי מציין ששיעור האבטלה בעזה הוא הגבוה בעולם, וגבוהה בפרט היא האבטלה בקרב צעירים, שעומדת על למעלה מ-60 אחוזים. בקצב הנוכחי האו"ם מעריך שיידרשו "מאמצים אדירים" כדי שעזה תשאר בכלל מקום ראוי למחייה ב-2020, ושאם לא תהיה הידרשות למצב ההומניטרי – הנזק יהיה בלתי הפיך.

אחמד אל-חטיב, פלסטיני שגדל בעיר עזה וגר כיום באזור מפרץ סן פרנסיסקו, מכיר היטב את הקשיים ברצועה. לאל-חטיב יש הצעה הומניטרית נועזת, שתעזור להקל את הסבל של תושבי עזה: לבנות נמל תעופה שיתופעל ויפוקח על ידי האו״ם. זו בדיוק המשימה של Project Unified Assistance (PAU), ארגון הומניטרי שאל-חטיב הקים בארה"ב במטרה לקדם חופש תנועה עבור אנשי עזה.

> הבריחה מעזה: דרכם המסוכנת של המהגרים לאירופה

בואינג 767 של האו"ם בבנגלדש (Shadman al Samee/www.jetphotos.net)

בואינג 767 של האו"ם בבנגלדש (Shadman al Samee/www.jetphotos.net)

עשר שנים מאז ההתנתקות מעזה

אל-חטיב עזב את עזה ב-2005 כתלמיד תיכון ונסע להשתתף בתכנית חילופי תלמידים, אשר נוסדה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר על מנת ליצור גשרים תרבותיים בין העולם הערבי והמוסלמי לבין העם האמריקאי. הוא היה אחד מעשרה תלמידים שנבחרו מתוך אלפי מועמדים לקבל את המלגה היוקרתית המאפשרת השתתפות בתכנית החדשה. לאחר שסיים את שנתו הראשונה בתיכון בפסיפיקה, עיר קטנה שצמודה לסן פרנסיסקו, אחמד ניסה לחזור הביתה לעזה דרך מצרים. בעקבות אלימות וסגירת הגבולות הוא מצא את עצמו מופקר במצרים למשך שלושה חודשים, מבלי לדעת אם, מתי ואיך יוכל לחזור הביתה. בסופו של דבר הוא קיבל מלגה מתיכון פרטי בסן פרנסיסקו כדי לסיים את לימודיו, ועל כן חזר לאזור המפרץ, שם הוא חי עד היום.

ב-2007 אחמד הגיש בקשת מקלט מדיני בתקופה בה מעט מאוד פלסטינים קיבלו מקלט, והבקשה אושרה שנה מאוחר יותר וסימנה את תחילת דרכו לקבלת אזרחות. ב-2014 הוא הפך רשמית לאזרח אמריקאי, מה שאפשר לו להגשים כמה שאיפות אישיות, אבל עדיין לא עלה בידו לחזור לעזה מאז שעזב אותה לראשונה כתלמיד תיכון לפני עשור. מאז אותה נסיעה אחמד לא ראה את מרבית בני משפחתו, ואת הוריו פגש רק פעם אחת, במצרים ב-2012.

הרעיון שלו להקים שדה תעופה בעזה בפיקוח האו״ם צמח מחוויותיו האישיות ומהקשיים שחווה בהקשר של חופש תנועה, מאהבתו לתעופה, וכן מהתנאים שאיתם מתמודדים בני משפחתו וחבריו על בסיס יום-יומי. פרויקט שדה התעופה, אשר אל-חטיב מתעקש שאיננו פוליטי, נוקט גישה פונקציונלית לבעיה כרונית בעזה.

במילותיו של אל-חטיב, "זה אולי נראה בלתי סביר שישראל תאשר בנייה של שדה תעופה כפרויקט מבוּדד, וסביר שתסכים לאשר אותו רק כחלק מהסכם שלום מקיף. עם זאת, בחינת אופציות לבניית שדה תעופה בעזה באופן זריז ואד-הוקי היא עדיין אולי הדרך הטובה ביותר להזניק את שיקומה של עזה. גישה שכזו עשויה גם לסלול את הדרך לאמצעים ממוקדים יותר להשגת יציבות ארוכת טווח על ידי כך שיספקו חבל הצלה לתושבי עזה". לשם כך, הפרויקט של אל-חטיב שם לו למטרה שני יעדים מעשיים, ישימים ואסטרטגים מרכזיים.

> שבוע של שגרה מוחלטת בחברון

מיקום ותכנון בסיסי של שדה תעופה בעזה (באדיבות PUA)

מיקום ותכנון בסיסי של שדה תעופה בעזה (באדיבות PUA)

לא פתרון קסם

ראשית, שדה התעופה יתופעל ויפוקח על ידי האו״ם על-מנת להעביר הן סיוע הומניטרי והן סחורות ונוסעים. צעד זה ייצר ציר תחבורה שיוביל אנשים אל תוך ומחוץ לעזה, יתמוך במאמצי הסיוע ההומניטרי וישפר את התנאים הכלכליים באופן משמעותי. האו״ם כבר תפעל שדה תעופה בעזה בשנות ה-50 וה-60, מה שמספק לפרויקט תקדים היסטורי חשוב.

בנוסף, הפרויקט אינו מציע לבנות מחדש את שדה התעופה הישן של עזה, מאמץ שנכשל בעבר בשל המיקום הבלתי מעשי שלו. במקום זאת, הוא מציע נוסחה חדשנית באתר מתאים יותר. כל ניסיון להקים לתחיה את שדה התעופה הישן נידון לכישלון בשל השינוי התהומי שחל בתנאים בעזה מאז שנהרסה ב-2002.

שנית, הפרויקט מציע פתרון הומניטרי באמצעות יצירת מנגנון תחבורה עצמאי שיאפשר לתושבי עזה להיכנס ולצאת משטחם ללא תלות בנקודות מעבר מצריות או ישראליות. העתיד של עזה אינו תלוי בהגעה להפסקות אש ארוכות טווח וגם לא במשא ומתן על הסדר קבע, אלא באפשרות של תושבי עזה לנוע ללא צורך באישור או פיקוח של הרשויות המצריות והישראליות, ובכניסה של סחורות לעזה באופן רציף ותוך פיקוח יעיל. על מנת שעזה תהפוך למקום ראוי למחייה, היא חייבת להיות מחוברת לשאר העולם באופן שאיננו מערב את שתי שכנותיה.

מסלולי הטיסה המוצעים מעזה (באדיבות PAU)

מסלולי הטיסה המוצעים מעזה (באדיבות PAU)

הפרויקט של אל-חטיב מציע שטיסות של האו״ם יובילו נוסעים לארבע מדינות שגובלות בים התיכון, מהן יוכלו הנוסעים לעלות על טיסות המשך אל עבר יעדם הסופי. כל מסלולי הטיסה ימנעו מכניסה למרחב האווירי של ישראל ומצרים. כך הופך שדה התעופה את "הקללה הגיאוגרפית" של עזה, הלכודה בין ישראל, מצרים והים התיכון, למיקום אסטרטגי שאינו מאיים על בטחונה של ישראל או מסיר את המצור הימי שלה, ובו זמנית מעודד פיתוח של תשתיות בעזה ואת כלכלתה.

שדה תעופה איננו כשלעצמו פתרון קסם לסבלם של הפלסטינים בעזה ולתחיית כלכלתה החנוקה, אך הוא צעד הכרחי לשם הפגת חששות הומניטריים חמורים. אל-חטיב יודע שהסיכויים של שדה התעופה ההומניטרי נדמים קלושים, אבל הוא גם מבין שרק מאמצים אדירים כמו זה שלקח על עצמו ארגון PUA יכולים להוביל למימוש הזכות האנושית הבסיסית של חופש תנועה, שיכולה בתורה להביל בטווח הארוך לשלום, לצדק וליציבות במולדתו של אל-חטיב.

אורן קרול-זלדין הוא מרצה בתוכנית סוויג ללימודי יהדות וצדק חברתי באוניברסיטת סן פרנסיסקו. הוא גם חבר בוועד המנהל של פרויקט PUA. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם לעברית על ידי תום דולב.

> מנותקים: האינטרנט נמצא בכל מקום, אבל לא בעזה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
נושאים קשורים
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf