newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שוב אבו חומוס הוכה ע"י שוטרים, שוב אני נוסע לבקרו

מוחמד אבו חומוס הוא מנהיג מקומי בעיסאוויה. הוא עסוק בתיעוד של פעולות הכיבוש בכפרו, ואלו רבות עד מאד. כשהן מתרחשות, מוחמד יוצא אל מול השוטרים, מבקש הסברים, מצלם במצלמתו, ותובע מהם לעזוב את תושבי עיסאוויה בשלום. השוטרים לא אוהבים זאת

מאת:

בדרך הצרה והמתפתלת היורדת לתוך שכונת עיסאוויה, בין המהמורות בכביש והררי האשפה שעיריית ירושלים לא טורחת לפנות, שאלתי את עצמי כמה פעמים עוד אאלץ לבקר את מוחמד אבו חומוס במיטת חוליו אחרי ששוטרים פצעו אותו. אני זוכר מספר רב של פעמים כאלה. בחלק מן המקרים ראיתי במו עיני איך אנשי יס״מ ומג״ב מתבייתים על מוחמד, לפעמים בקהל גדול, ומכים אותו בלי שום התגרות מצדו. במקרים אחרים ראיתי סרטונים שמתעדים אירועים דומים, ובכלל זה ירי של כדורי גומי, ושמעתי עדויות מפורטות שמגבות את התמונות. השגרה שבאה אחר כך היא אשפוז, או שילוב של מעצר ואשפוז, ואז תקופה של החלמה ואירוח של מבקרים מודאגים. לפעמים אני תוהה אם מוחמד ומשפחתו מספיקים לפנות את קערת הפרות והפיצוחים בין ביקור חולים למשנהו.

בשבועות האחרונים המשטרה ומג״ב עשו להם לנוהג להיכנס לכפר בשעות ערב, בכוחות גדולים, לצרכי ״הפגנת נוכחות״ וחלוקת דוחות למיניהם. כמעט תמיד הרוחות מתלהטות, הנערים מיידים אבנים, והמשטרה יורה, מרססת גז, ומכה בלי אבחנה. בווידאו שעובר ברשתות החברתיות רואים את מוחמד, נכה המתנייד על קביים, ניגש לבדו אל השוטרים, בין האבנים לכדורי הגומי, ומבקש להרגיע את הרוחות. השוטרים גוררים את מוחמד אל מאחורי פינה, יש צעקות ותנודות עזות של המצלמה, ובפריים הבא רואים אותו חסר הכרה על הארץ, כאשר השוטרים מטלטלים את גופו כחפץ, ומייד ומתפנים להכות ולרסס בפלפל את האנשים שנזעקים לעזרתו. זה רק נגמר בעוד אשפוזים ומעצרים.

מוחמד הוא מנהיג מקומי בעיסאוויה. הוא עסוק בתיעוד של פעולות הכיבוש בכפרו, ואלו רבות עד מאד: לילות מעצרים, הריסת בתים על בסיס כמעט יומי, אימונים בלוחמה בשטח בנוי בתוך הכפר, חסימת כבישים, מבצעים של ״גביית מיסים״ ו״גביית ארנונה,״ וענישה קולקטיבית לסוגיה. כשזה קורה, מוחמד יוצא אל מול השוטרים, מבקש הסברים, מצלם במצלמתו, ותובע מהם לעזוב את תושבי עיסאוויה בשלום. השוטרים לא אוהבים זאת. אין שוטר במזרח ירושלים שלא מכיר את מוחמד אבו חומוס, ואני לא אתפלא אם בשיחות ביניהם, הם מתהדרים במכות שהכניסו לו.

מוחמד אבו חומוס, אחד ממובילי המאבק הלא אלים בירושלים המזרחית, בהפגנה בעיסאוויה. (צילום: גיא בוטביה)

ביקור הפצועים הבא הוא רק עניין של זמן. מוחמד אבו חומוס בהפגנה בעיסאוויה. (צילום: גיא בוטביה)

הנה דוגמה: לפני כשנה וחצי החליטה המשטרה לחסום באופן שרירותי את הכניסה היחידה שנותרה פתוחה מהכפר לכיוון הר הצופים. מוחמד וחבריו ארגנו מחאות ימי שישי בנקודת החסימה, שכללו נאומים ותפילה שקטה. במו עיני ראיתי כיצד שוטרים פורצים לתוך המפגינים כשמוחמד מדבר, ומטיחים בראשו מגפון. דוגמה נוספת שהייתי עד לה, היתה כשמוחמד ניסה לארגן מחאה קטנה נגד מרתון ירושלים, העובר בשטח כבוש. הטרנזיט שכלל אותו וכמה ילדים לא הספיק לחנות סמוך לשער שכם, כשחבורה של שוטרים התנפלו על מוחמד, אזקו אותו באלימות, ולקינוח היכו אותו. בשנה שלאחר מכן, עצרו אותו במיטתו טרם המרתון.

אני מצלצל בפעמון. מוחמד מתקשה לקום, עדיין סובל מכאבים. הוא קורא לי מבפנים להיכנס. מסתבר שהוא לבד, עם קערות הכיבוד המוכרות על השולחן. השוטרים הטרידו אותו בבית, איימו לעצרו, והילדים החלו לפתח חרדות. מוחמד שלח אותם לבתי קרובים, והעדיף לחכות לשוטרים לבדו. אחרי הביקור, המכונית מטפסת בקושי בדרך המהמורות בה באתי. כבר לפנות ערב, ובתחנת הדלק בכניסה לכפר נאספות בין חמש לשש ניידות של מגב לפרובוקציה של הערב. ביקור הפצועים הבא מן הסתם בפתח.

יגאל ברונר הוא פעיל שלום המתגורר בירושלים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf