newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מיעוט דתי במלחמת הישרדות: ביקור אצל השומרונים בהר גריזים

לפני מאה שנה נותרו רק כ-120 מהם. לאחר שהתחילו לאפשר המרות דת והתבוללות מוגבלת מספרם גדל מעט. כיום השומרונים חיים על התפר בין יהודים לערבים ומתפרנסים ממנו, ושומרים על מסורתם העתיקה בכלים חדשים

מאת:

כותב אורח: ז'וסלין ברמו

כאשר נכנסתי לכפר השומרוני קריית לוזה, הממוקם בראש הר גריזים שבפאתי שכם, חיכה לי במקום כהן בית הכנסת המקומי, חאדר עדל כהן. כהן הדת המכובד והאהוד על אנשיו ציפה לי כשהוא מלווה בשניים מבניו ובכמה מתושבי הכפר והזמין אותי לשבת איתו.

השאלה הראשונה המתבקשת מהתיאור הזה היא זו: כפר שומרוני? ב-2014? באמת? עצם שמה של הקהילה הזו זורק את המחשבות חזרה בזמן לימי כתבי הקודש, מזכיר את המשל על השומרוני הטוב או את האישה השומרונית בשכם ששאבה מים מהבאר והשקתה בהם את ישו. מכל מקום, השומרונים מילאו תפקיד מרכזי לא רק בעת העתיקה בארץ, אלא גם בתרבות, בדת ובמורשת של ימינו.

"היינו מיליונים, אבל כיום יש בערך 700 מאיתנו", מסביר כהן הדת בחיוך מעורפל. השומרונים היו אומה גדולה ומשמעותית אבל הוכחדו אט-אט במשך מאות שנים באמצעות המרות דת כפויות, בתחילה לנצרות ואחר כך לאסלאם. כיום השומרונים חיים בשתי הקהילות היחידות שלהם ששרדו: בשכם ובחולון.

> ללכת את פלסטין: מיומנו של מדריך טיולים

קריית לוזה בהר גריזים (ג'וסלין ברמוד)

קריית לוזה בהר גריזים (ז'וסלין ברמו)

תעודת זהות כחולה, וירוקה

השומרונים רואים את עצמם כישראלים המקוריים. הם מאמינים באלוהים אחד ובנביא אחד, משה רבנו. מבחינת הכתובים הקדושים, הם מכירים רק בששת הספרים הראשונים של התנ״ך (התורה וספר יהושע).

"בגלל ההיסטוריה והמסורת שלנו אנחנו מרגישים מאוד מחוברים לשכם ולסביבתה. הילדים שלנו הולכים לבית ספר ולאוניברסיטה כאן. אנחנו עובדים בעיר, לעיתים קרובות במרכז העיר", מסביר עדל כהן. עד 1948, הקהילה התגוררה בשכונה הנקראת יסמינה בעיר העתיקה של שכם. באמצע שנות ה-50, הם עברו לשכונת היי א-סמרה, ליד אוניברסיטת א-נג׳אח בעיר. לאחר מכן, מתחילת האינתיפאדה הראשונה ב-1987, ובקצב מוגבר ב-1995, השומרונים נאספו על ראש הר גריזים, ההר הקדוש שלהם. "אנחנו החזקנו בשטח אדמה על ההר, ונהגנו להתכנס שם לחודש שלם כל שנה בשביל טקסי הדת שלנו. לפני שעברנו לבתי הקבע הנוכחיים שלנו היינו ישנים באוהלים".

מתחילת הסכסוך הישראלי-פלסטיני השומרונים מצאו את עצמם במשבר זהות. "הישראלים מחשיבים אותנו כפלסטינים מכיוון שאנחנו מדברים ערבית וגרים בשכם. הפלסטינים חושבים שאנחנו יהודים בגלל שאנחנו מאמינים בתורה ומשתמשים בעברית שומרונית כשפת התפילות שלנו", מתאר עדל כהן. באופן חריג ביותר הם נושאים גם תעודות זהות פלסטיניות וגם ישראליות.

"אנחנו מקבלים כספים משתי הממשלות", הוא מסביר. מנהיגים מכל הצדדים מחפשים את תמיכתם מסיבה ברורה: הלגיטימציה הגאוגרפית וההיסטורית שמקנה להם נוכחותם רבת השנים באזור. גם ירדן היא בת ברית יקרת ערך של השומרונים, ועוד ב-1948 נדר המלך עבדאללה להעניק להם תמיכה ללא תנאי.

"אנחנו מרגישים קרובים יותר לפלסטינים מאשר לישראלים", טוען הכהן. "החיים שלנו הם כאן, בשכם. זה נורמלי שנרגיש קרובים אליהם. הם החברים של הילדים שלנו, וההורים שלהם הם קולגות שלנו". השומרונים הפגינו את החיבור העמוק שלהם לשכם לאורך כל ההיסטוריה. תחת השליטה העות׳מאנית אלפים מתוכם בחרו להמיר את דתם לאסלאם על פני גירוש מהאזור.

> הנסיך הצועני: סיפור על קהילת מיעוט מפאתי ביירות

מתפללים שומרונים בהר גריזים

מתפללים שומרונים בהר גריזים

בדיקות גנטיות לפני הנישואים

ב-1921 היה איברהים סדקה לאדם הראשון שהמיר את דתו לשומרוניות. באותם ימים קבלת מומרים הפכה לעניין של הישרדות. "קבלת מומרים הייתה אסורה עלינו, אפילו בתקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה שלנו", מדגיש עדל כהן. הנתונים מדהימים: ב-1917, עם נפילת האימפריה העות׳מאנית, רק 121 שומרונים נותרו בעולם. נראה היה שהקהילה הקטנטנה הזו, שההיסטוריה קרעה אותה לגזרים, עמדה להיעלם. אך ב-1970 מספר השומרונים עלה ל-317, וכיום 785 בני אדם מגדירים את עצמם כשומרונים.

בהינתן הקשרים הקרובים שמאחדים משפחות שומרוניות והשכיחות של נישואי קרובי משפחה, כל לידה חדשה נמצאת בסיכון גבוה לפגם מולד. באמצע המאה ה-20, קרוב לשבעה אחוז מהשומרונים נפגעו מכך. לפני כמה שנים, בהיעדר אלטרנטיבה אחרת, מנהיגי הקהילה הסכימו להתיר לגברים להתחתן עם נשים זרות, בתנאי שאלו ימירו את דתן.

במהלך חמש השנים האחרונות אחת עשר נשים אוקראיניות הצטרפו לקהילה וכמה בנות זוג מוסלמיות הגיעו מטורקיה. בעוד שאמונתם היא בת אלפי שנים, בני הקהילה השומרונית משתמשים בכלים מודרניים למדי כדי לדאוג שקהילתם תשרוד: היכרויות באינטרנט, בחירה בבנות זוג בשלט רחוק ובדיקות גנטיות לפני שמחתנים בני דודים – כולם חלק מחיי היומיום של הקהילה.

> חורבנה של קהילה: האיום של המדינה האסלאמית על היזידים

חאדר עדל כהן (ג'וסלין ברמוד)

חאדר עדל כהן (ז'וסלין ברמו)

עדל כהן מתנגד לשיטות הללו: ״אני לא רוצה שהבנים שלי יינשאו לנשים זרות. במקרה הכי גרוע, עדיף לקחת אישה יהודייה שהמירה את דתה״, הוא עונה ישירות. לטענתו החלטת המנהיגים החלישה את הקהילה והציתה מחלוקות בתול הקהילה.

מרגע שהבעיה הדמוגרפית נפתרה חלקית, נאלצה הקהילה השומרונית למצוא דרכים חדשות לקיים את עצמה כלכלית. הודות למעמדם האזרחי הכפול, הדו-לאומי, יזמים שומרונים רבים מציעים שירותי משלוח ייחודים לאנשי עסקים מקומיים. בעוד שפלסטינים שמייצאים סחורות לערים ישראליות חייבים לעבור בדיקות ממושכות במחסומים, דבר שלעיתים מעכב את המשלוחים לזמן רב וגורם להם נזק, "הנהגים השומרונים מאוד יעילים כי הם מסוגלים להעביר סחורות לישראל במהירות, מעכשיו לעכשיו", מסביר אסם, אחד מבניו של עדל כהן.

לאחר שכמעט נכחדה בתחילת המאה שעברה, קהילת השומרונים יכולה לצפות בעתידה תוך אופטימיות מסוימת. בעקבות הרפורמציה של הקודים החברתיים הנוקשים שמשלו בקהילה במשך שלושת אלפי שנים, הייחוד הדתי שלהם זכה לשרוד עד היום.

ז'וסלין ברמו הוא עיתונאי צרפתי, שיושב כיום ברואנדה. אחרי שעבד עם גרינפיס בניו זילנד ועם עיתונים צרפתים בבריטני ובלבנון טייל וכתב מפלסטין, ירדן ותימן. הפוסט פורסם לראשונה באנגלית באתר Mashallah News, ותורגם על ידי מיכל מוגרבי..

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf