שוק העבודה מתגמל כישורים חברתיים יותר מאשר חמש יחידות מתמטיקה

מחקר חדש בארצות הברית מראה מי הם בוגרי מערכת החינוך שמשתלבים בהצלחה בשוק העבודה, והם לאו דווקא גאונים מתמטיים. הגיע הזמן שמערכת החינוך הישראלית תבין זאת

א א א

כאשר השיק נפתלי בנט את תכנית המצוינות במתמטיקה הוא אמר: "האיום של לימודי המתמטיקה הוא איום אסטרטגי […] בתכנית הלאומית למתמטיקה הילד גם יחזק את עתידו וגם יעזור לעתידה של מדינת ישראל". הנשיא לשעבר שמעון פרס, שגויס כפרזנטור של התכנית, אמר באירוע ההשקה: "על מנת שנעמוד בתחרות הגלובלית אל מול השווקים הבינלאומיים, המדינה חייבת להשקיע את המרב כדי לאפשר לתלמידיה מדע מהשורה הראשונה. מקצועות המדע והטכנולוגיה נשענים על מתמטיקה, ולכן, קידום הלימודים וחתירה נמרצת למצוינות מדעית, הם הכרח קיומי ואינטרס עליון לעתידה של ישראל".

זה היה באוגוסט, 2015. אך האומנם יש אמת בטענותיהם? מחקר חדש אודות שוק העבודה בארה"ב מרמז שלא. נפתלי בנט ושמעון פרס היו תקועים, בתפיסתם, בשנות השבעים של המאה הקודמת. לשוק העבודה של המאה העשרים ואחת, יש דווקא דרישות אחרות.

> ועדת החינוך אישרה את חוק עריצות שר החינוך בנט

שוק העבודה זקוק לבעלי כישורים חברתיים

פרופ' דייויד דמינג (Deming) מאוניברסיטת הרווארד, פרסם לאחרונה מחקר המבוסס על סקרי אורך אודות שוק העבודה, שנערכו מטעם משרד העבודה בארה"ב. התמונה הגדולה היא זאת: שוק העבודה דורש יותר ויותר עובדים בעלי כישורים חברתיים מתקדמים, והוא מתגמל אותם בהתאם. לעומת זאת הדרישה והתגמול למקצועות המתמטיים נמצאת בנסיגה.

במסגרת המחקר בחן דמינג את הגדרות התפקיד של מקצועות התמחות במשק. הוא בודד את הכישורים וההשכלה הנדרשים בכל תפקיד וכן את הפעולות השכיחות שמבצעים העובדים בכל סוג משרה. על בסיס זה הוא הפריד בין משרות הדורשות כישורים מתמטיים לבין משרות הדורשות כישורים חברתיים. כך נוצרו ארבע קבוצות של משרות: כאלו עם דרישות גבוהות בשני תחומי הכישורים, משרות עם דרישות גבוהות בכישורים חברתיים אך נמוכות בכישורים מתמטיים, משרות עם דרישות גבוהות במתמטיים אך נמוכות בחברתיים, ואילו בקבוצה האחרונה: דרישות נמוכות בשניהם.

בשלב שני בחן דמינג את מספר המשרות של כל קבוצה ביחס לסך כל המשרות במשק בארה"ב. התוצאות המוצגות בתרשים הן ברורות: הדרישה לכישורים חברתיים הולכת וגדלה, עם מתמטיקה (הקו הכחול) ובלי מתמטיקה (הקו האדום), בעוד שהדרישה לעובדים חסרי כישורים חברתיים, עם כישורים מתמטיים (הקו הירוק) או בלעדיהם (הקו הכתום) נמצאת בירידה.

כישורים חברתיים נדרשים במשק יותר מאשר כישורים מתמטיים (מתוך מחקר Deming)

בהמשך, בחן דמינג את השינוי בשכר השעתי הריאלי (כלומר כוח הקניה של השכר) של בעלי הכישורים שונים. גם כאן התקבלה תמונה דומה: השכר של בעלי כישורים חברתיים נמצא בעלייה גבוהה יותר מאז שנת 1980 מאשר השכר של חסרי כישורים חברתיים. הירידה הכללית בשכר של כל העובדים בשנים האחרונות, משקפת את המשבר הכלכלי של שנת 2008.

כישורים חברתיים מתוגמלים יותר מאשר כישורים מתמטיים (מתוך מחקר Deming)

בנוסף, הפריד דמינג בין מקצועות מבוססי מתמטיקה; להם נתן ראשי תיבות באנגלית STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, מסומנים בתרשים למטה באפור), לבין המקצועות האחרים (מסומנים בתרשים למטה בכחול). ההבדל המרכזי הוא שמקצועות STEM דורשים כישורים קוגניטיביים ואנליטיים, בעוד המקצועות האחרים מבוססים יותר על כישורים אינטואיטיביים ואינטראקציה בין אישית. כפי שניתן לראות בתרשים, גם כאן בולט הגידול שחל מאז שנת 2000 בדרישה לעובדים בעלי כישורים חברתיים, לעומת הצמצום בדרישה לעובדים בעלי כישורים מתמטיים. מעניין לראות כי הגידול המשמעותי ביותר חל בדרישה למורים, מנהלים ואחיות רפואיות, ואילו הנסיגה המשמעותית ביותר חלה בדרישה למהנדסים, שרטטים ומודדים.

דרושים יותר מורים ואחיות, ופחות מהנדסים ושרטטים (מתוך מחקר Deming)

בסך הכול נמצא במחקר גידול של 12 אחוזים בדרישה לעובדים בעלי כישורים חברתיים מאז 1980 ועד 2012 , ואילו בדרישה לעובדים בעלי כישורים מתמטיים חל צמצום של כשלושה אחוזים. עם זאת, חשוב לציין כמובן כי אין טענה שהמשק לא זקוק כלל לעובדים אנליטיים, אלא שכישורים כאלה אינם מספיקים לעצמם. על מנת לקבל משרה טובה ובשכר גבוה, נזקקים הצעירים, ברמה גוברת והולכת, לכישורים חברתיים.

פעם מכונות פס יצור החליפו עובדים, היום מחשבים עושים זאת

מתוך הממצאים עולה השאלה מדוע כישורים חברתיים כה חשובים בשוק העבודה? ומדוע חשיבותם גוברת? ההסבר טמון דווקא בקדמה הטכנולוגית. המחשבים והמכונות הממוחשבות "עושים" למקצועות האנליטיים, את מה שמכונות פס הייצור עשו לעובדי הכפיים לפני מאה שנים: מחליפים אותם והופכים אותם למיותרים.

מחשבים ומכונות ממחושבות טובים בפעולות שניתנות לקידוד על פי מערכת כללים מפורשת. כלומר, שניתן לפרק את הפעולה הגדולה לסדרה של פעולות קטנות, מתוכננות וידועות מראש, שיתבצעו בזו אחר זו. לכן מחשב יכול להפיק תכנית עבודה מפורטת, תרשים אדריכלי או תחזית של תיק השקעות במהירות רבה, ולצמצם את מספר העובדים הנדרשים בתחומים אלה.

לעומת זאת, מחשבים עדיין לא יודעים לנהל שיחה עם בני אדם בדיאלוג שאינו מובנה מראש. הסיבה לכך אינה בדלות כוחם של המחשבים, אלא דווקא ביכולת הנמוכה שלנו, בני האדם, להבין מה בדיוק אנחנו עושים כאשר אנחנו נמצאים באינטראקציה חברתית. היכולת שלנו להקשיב ולהגיב לאחרים התפתחה במהלך מאות אלפי שנים, ואנו עושים זאת אינטואיטיבית מבלי שנדע להנדס לאחור את תהליך הביצוע. לכן אנו מתקשים ללמד מכונות לעשות זאת טוב כמונו.

כאן חשוב להדגיש שכאשר מדובר על כישורים חברתיים, לא מדובר על להיות נחמדים ומנומסים, אלא על כישורי אמפתיה גבוהים ביותר. כלומר, היכולת לראות את העולם גם מנקודת מבטו של האחר. לא רק להבין מה הוא אומר, אלא להעניק לדבריו משמעות בהינתן הסיטואציה החברתית, הידע הקודם שיש לנו אודות הדובר, הקריאה של שפת גופו והיכולת להניח מה מניע את הזולת בדבריו ובהתנהגותו. על סמך כל אלה אנחנו מפיקים תגובה כלשהי המתאימה למצב. במילים אחרות, כישורים חברתיים זה לא רק הקשבה, אלא בעיקר פרשנות אמפתית של המצב.

בעלי כישורים חברתיים טובים יכולים להתגמש ולהתאים עצמם למשימות שונות. כלומר, כישורים חברתיים מגבירים את הפרודוקטיביות משום שהם מצמצמים את עלות התיאום והתכנון הפנים ארגוני. העובדים החברותיים יודעים להתמחות במה שהם הכי טובים, ולהעביר את תוצר שלהם לאחרים, שטובים מהם במרכיבים אחרים של המשימה. כישורים חברתיים מגבירים את יעילות העבודה של הצוות, בהתאמה עצמית לכל צוות עבודה.

בתי הספר מתקשים לפתח כישורים חברתיים

מאותה הסיבה שאנחנו לא יודעים לתכנת כישורים חברתיים, אנחנו גם מתקשים ללמד אותם. כלומר, משום שהפעולה החברתית היא אינטואיטיבית, ואנחנו מתקשים לפרק אותה לגורמים, אנחנו לא יודעים מספיק טוב להכין עבורה תכנית לימודים.

רוב ההוראה החברתית בבתי הספר מסתכמת בהטפה של מוסר ("כך נכון" או "כך אסור" להתנהג), או בדיונים רעיוניים אודות דילמות חברתיות, שהן מנותקות מהקשר ממשי ("מה דעתך על…"). ככל הנראה, הכישורים החברתיים שלנו מתפתחים מתוך האינטראקציה החברתית עצמה, מול ההורים, המשפחה המורחבת, חוג החברים והאנשים שאנחנו פוגשים במצבים שונים בחיינו.

לא רק שאנחנו לא יודעים ללמד כישורים חברתיים, אנחנו גם לא יודעים למדוד אותם. כלומר, אנחנו יכולים לכתוב לתלמיד או תלמידה בתעודה שהם "חברותיים" יותר או פחות, אבל מהו בדיוק ה"יותר" ומהו בדיוק ה"פחות"? את זה אנחנו מתקשים לפענח. יש אמנם "מבחני אישיות" אבל הם עדיין לא יעילים ופשוטים לשימוש כמו מבחנים קוגניטיביים. לכן קל יותר לקבוע לאדם ציון 78 במתמטיקה, ועדיין אפשר לערער על המשמעות האמתית של הדבר, אבל קשה להגדיר ציון דומה באמפתיה.

המסקנה העולה מהמחקר, כפי שמדגישים גם החוקרים, שהמשימה החשובה הניצבת בפני מערכת החינוך היא לפענח מה הם כישורים חברתיים וכיצד ניתן לחזק אותם. אם נפתלי בנט רוצה לשרת את השתלבות בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה העתידי, ראוי שיקדיש קמצוץ מתקציב הענק של ההדתה, הלאומנות והמצוינות גם בדברים החשובים באמת – הכישורים החברתיים.

> עם ללא ערכים נאבק בהנהגה ללא מוסר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

המפגינים התמקמו על גבעה כמה מאות מטרים מהגדול. מהצד הפלסטיני ראו את ההפגנה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגינים ישראלים מול עזה: מזדהים עם צעדת השיבה

"אנחנו פה משני צידי הגדר ששנינו לא רוצים", אמרו המפגינים הישראלים, על רקע עננות עשן הצמיגים מעזה וריח הגז המדמיע. "מקווים לראות אותכם כל יום שישי", אמר להם אחד המפגינים מעזה דרך הטלפון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf