שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

שיר לסרבנית המצפון: שלום כיתה א'

מאת |

לעתליה בן אבא, שמשלמת מחיר יקר על בחירתה לסרב להיות חלק מצבא שכובש עם אחר, שעושה את מה שלי לא היה אומץ לעשות בכל שנותי כחייל

כותב אורח: איתן קלינסקי

ביום ששי לפני כשבוע הצטרפתי ליוזמה של אנשי תנועת "יש גבול", שניצבו מאחורי חומות כלא 4 בצריפין, והשמיעו קריאות עידוד לסרבנית המצפון עתליה בן אבא, הסופרת כבר מאה ימים בין כותלי הכלא, כי היא ממאנת לשתף פעולה עם צבא הכובש עם אחר ושולט בחייו.

אינני מכיר את עתליה בן אבא, התוודעתי אליה רק ממה שכתב עליה אחיה אמיתי, ששרת בצבא. האח הגאה באחותו כותב על עתליה, שבסיום לימודיה התיכוניים יצאה לשנת שירות, בה עבדה עם נוער. בשנת השירות התוודעה למציאות ההפרדה בירושלים המזרחית ובהר חברון. הצטרפה ללווי רועים וחקלאים פלסטינים בבקעת הירדן ובדרום הר חברון. אמיתי גאה באחותו, שהצטרפה למאבק נגד הריסות בתים המונית של פלסטינים בהר חברון ובבקעת הירדן.

מצער אותי, שהחברה הישראלית אדישה למה שמסעיר את עתליה לנוכח גילויי טיהור אתני המתבצעים בבקעת הירדן, בה חיים כיום כ-90 אחוז פלסטינים ו-10 אחוז מתנחלים. ישראל באמצעות הצבא, בו מסרבת עתליה לשרת, עושה הכל כדי שפלסטינים החיים בבקעה יעדיפו לצאת מרצונם מבתיהם ואדמותיהם בשטח סי (שבשליטה ישראלית מלאה) לעבר שטחי איי (עליהם מופקדת הרשות הפלסטינית, בטחונית ואזרחית) או שטחי בי (שליטה בטחונית ישראלית, ואחריות אזרחית פלסטינית). חלוקת המים בבקעה מכוונת ברובה לאותם 10 אחוזים מתנחלים הזוכים ב-90% ממקורות המים. 90 האחוזים הפלסטינים נאלצים להסתפק בעשרת האחוזים הנותרים מהמים. מדובר למעשה במכת מוות לרועים ולעובדי האדמה בבקעה הלוהטת מחום בחודשי הקיץ.

אני גאה בצעירה בת 19, שעושה את מה שלי לא היה אומץ לעשות כחייל, בשרות חובה ובשנים הרבות של שרות מילואים באותם השטחים.

> תושבי עזה הפכו לבני ערובה בידי האינטרסים הפוליטיים של ישראל והרשות

לא יכולה להישאר אדישה לנוכח הטיהור האתני שמתבצע בבקעת הירדן. עתליה בן-אבא (צילום: יונה בנשטיין)

אינני מכיר את עתליה בן אבא. בימים אלו, כשאני פוסע את צעדי הראשונים בפתחו של העשור התשיעי לחיי, אני מבקש להביע את מלוא הערכתי למה שכתבה: "הבחירה שלי היא לסרב לשתף פעולה עם הכיבוש ועם רמיסת האנושיות שכרוכה בו…  נשפטתי בשל סירובי להתגייס מטעמי התנגדות לכיבוש, אינני יודעת מתי ישחררו אותי וירשו לי סוף סוף לעשות שירות לאומי….".

אני מקדיש את השיר "שלום כתה אלף", שכתבתי בהיותי מגויס לשרות מילואים כחייל כובש במלחמת לבנון בשנת 1982. חייל שהיה שותף להתפשטות ממוסר של פלוגה צה"לית בעת מלחמת כיבוש. חייל, שלא היה לו האומץ לעשות את מה שעושה היום עתליה, בחירה עליה היא משלמת על כך מחיר יקר בין כותלי כלא 4.

שָלוֹם כִּתָּה אָלֶף

בֹּקֶר מַחֲוִיר בְּחַשְׁרַת מַיִם עֲבֵי שְׁחָקִים
אוֹסֵף בְּחֵיקוֹ נְגוֹהוֹת כְּרוּתוֹת מִשֶּׁמֶשׁ סוֹעֲרָה
פּוֹרֵס שְׁעוֹת לַיְלָה נִמְלָטוֹת מֵהֶמְיַת יְגוֹנָן
בְּפוֹגְשׁוֹ אוֹתִי יָשֵׁן בְּשַׁק שֵׁינָה
בְּכִתָּה אָלֶף שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר הַשִּׁיעִי בְּבָזוּרִיָּה.

בֹּקֶר דָּמוּעַ צִפָּה לִפְגּוֹש הֶמְיַת יְלָדִים
סְדוּרִים עַל סַפְסָלִים דְּהוּיִים
רְכוּנִים עַל מַחְבָּרוֹת וּסְפָרִים –
מָצָא אֶת רוֹבִי מֵעַל לְמַרְאשׁוֹתַי
שָׁעוּן עַל הַלּוּחַ הַיָּרוֹק
נוֹעֵץ אֶת לוֹעוֹ בַּבְּרָכָה הַתָּמָה שֶׁשָּׁרְדָה –
"בֹּקֶר טוֹב כִּתָּה אָלֶף".

בַּחוּץ – מֵעֵבֶר לַגָּדֵר דְּכִי פַּחֲדֵי יְלָדִים
אֲסוּפִים בְּכַבְלֵי שְׁתִיקָה
צוֹפִים בְּלוֹעֵי רוֹבִים
הַנִּשְׁקָפִים מֵחַלּוֹן כִּתָּה אָלֶף
יוֹם אַחַר יוֹם
שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ
כַּךְ שִׁשִּׁים יְמֵי מִילוּאִים מְקֻלָּלִים
בְּמִלְחָמָה שֶׁבָּרָא הַשָּׁטָן .

הַיּוֹם –
אַחֲרי שֶׁחִלַּלְתִּי מִקְדָּשָׁם
שֶׁל יַלְדֵי כִּתָּה אָלֶף
בְּבֵית הַסֵּפֶר הַשִּׁיעִי בְּבָזוּרִיָּה
חוֹזֵר אֵלַי בֹּקֶר זוֹרֵחַ עַל הָהָר
נוֹשֵׁא בִּטְלָלָיו צְחוֹר יוֹנִים
מְשַׁחֲרִים אֶל קֶרֶן חַמָּה –
שֶׁלְפֶתַע נָסוּ מִסִרְחוֹן מַחֲרָאוֹת
שֶׁל חַיָּלֵי פְּלוּגָה אָלֶף
שֶׁטֶּרֶם שִׁיבָתָם הַבַּיְתָ
חִרְבְּנוּ בְּכָל פִּנָּה בְּכִתָּה אָלֶף
בְּבֵית הַסֵּפֶר הַשִּׁיעִי בְּבָזוּרִיָּה .

(פלוגה א' הפקיעה את כל כתות בית הספר השיעי בכפר בזוריה סמוך לעיר צור לטובת מקום מגורים לחיילי הפלוגה. אני הייתי בין החיילים, ששוכנו בכתה א'. טרם עזיבתם גם חוררו את הלוח במטחי כדורים).

איתן קלינסקי הוא מורה לתנ"ך בגמלאות. לאחרונה יצא לאור ספרו "אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים" בהוצאת עיתון 77.

> מה מעסיק את ארדן ונתניהו בזמן שנשים נרצחות?

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf