שנה ל"יום הזעם" בנגב: תוכנית פראוור בוטלה, ההריסות לא

חלק מהעצורים מההפגנה עדיין במעצר בית. אף אחד מן השוטרים נגדם הוגשו תלונות למח״ש על אלימות לא הועמד לדין. בשנה האחרונה נהרסו מאות בתים בנגב. נראה שהחגיגה על ביטול תוכנית פראוור היתה מוקדמת

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפגנת "יום הזעם" נגד תוכנית פראוור התקיימה בכניסה לעיירה הבדואית חורה בדיוק לפני שנה. אין ספק שמארגני ההפגנה כמו גם המשתתפים הרבים בה לא צפו את השלכותיה הרחבות וארוכות הטווח, שהפכו אותה לראויה לציון יום השנה. מהיותה הפגנה אלימה באורח יוצא דופן, דרך המעצרים הרבים שהתקיימו בה וכתבי האישום שהגיעו בעקבותיהם ועד להשפעה הפוליטית הרבה, נראה כי להפגנה הזאת יש השלכות שהנגב ימשיך להתמודד איתן עוד זמן רב.

כאלף מפגינים התכנסו בשעה שלוש וחצי בשדה ריק בכניסה לעיירה הבדואית חורה, ביום שבת, ה-30 בנובמבר 2013. לאחר שעה של הפגנה שקטה שכללה הנפת שלטים ודגלים, קריאות לביטול תכנית פראוור וקבוצת ילדים שנופפו ביונים צבעוניות מבקבוקים ממוחזרים, התדרדרה ההפגנה לאלימות בתוך רגע. המהומות באזור שכללו יידויי אבנים מצד המפגינים ושימוש יוצא דופן באמצעים לפיזור הפגנות ואלימות רבה מצד המשטרה, נמשכו אל תוך הלילה והשאירו את הנגב במצב אחר לגמרי.

> תפסיקו לקרוא ליישובי הבדואים בנגב "פזורה"

שוטרים ניצבים מול המפגינים. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. ח'ורה, 30 בנובמבר 2013 (אקטיבסטילס)

שוטרים ניצבים מול המפגינים. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. חורה, 30 בנובמבר 2013 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

שוטרים רכובים על סוסים רודפים אחרי מפגינים. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. ח'ורה, 30 בנובמבר 2013 (אקטיבסטילס)

שוטרים רכובים על סוסים רודפים אחרי מפגינים. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. חורה, 30 בנובמבר 2013 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

השוטרים לא נחקרו

אין ספק שיום הזעם בחורה היה מההפגנות האלימות ביותר שנראו בישראל, מצד המשטרה ומצד חלק מן המפגינים. במהלך ההפגנה עשתה המשטרה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות שלרוב לא נעשה בהם שימוש בישראל, ופגעה במפגינים ללא כל הבחנה. כמויות אדירות של גז מדמיע נורו ואף חדרו לבתי הכפר הבדואי הסמוך א-סייד, רימוני הלם נורו אל תוך הקהל, גם לאחר רדת החושך. זרנוקי המים פגעו בילדים ובקשישים ופרשים על סוסים הסתערו אל תוך הקהל ופגעו במפגינים. על אף מספר דיונים שכונסו בוועדות הכנסת השונות ועסקו באלימות המשטרתית הקשה שהופעלה נגד המפגינים, בחלוף שנה, לא התקבלו כלל הנחיות חדשות, ובוודאי שאף אחד מן השוטרים נגדם הוגשו תלונות למח״ש לא הועמד לדין.

במהלך ההפגנה ובימים הבאים אחריה נעצרו כ-50 מפגינים, רובם שוחררו בהחלטת שופט לאחר לילה אחד במעצר. נגד 17 מן העצורים הוגשו כתבי אישום חמורים, והם נותרו במעצר לתקופות של חודש ואף חודשיים ולאחר מכן שוחררו בתנאים מגבילים. בעוד שחלק מן הנאשמים הגיעו להסדרי טיעון, ואחד מהם כבר ריצה את תקופת המאסר שנגזרה עליו ושוחרר, אחרים נותרו בחלופות מעצר שונות עד היום.

עצורים רבים דיווחו על אלימות קשה מצד המשטרה, שבחלק מן המקרים ממש גובלת בהתעללות. אחרים נותרו במעצרי בית ממושכים, חלקם אזוקים באזיק אלקטרוני, שברגע אחד עצרו את מהלך חייהם לחלוטין. הנאשמים איבדו את מקומות עבודתם, חלקם תכננו להתחיל ללמוד בשנת הלימודים שהחלה לפני כחודשיים, אך הם לא יכולים לעשות זאת. שנה לאחר ההפגנה, דיוני ההוכחות עדיין נמשכים בבתי המשפט ועתידם של המפגינים הללו עדיין לוט בערפל.

> "השוטרים שרו 'היום יום הולדת' ואחד מהם השתין לי על הראש"

מפגין כפות לאחר שנעצר. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. ח'ורה, 30 בנובמבר 2013 (אקטיבסטילס)

מפגין כפות לאחר שנעצר. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. חורה, 30 בנובמבר 2013 (יותם רונן / אקטיבסטילס)

בהיעדר מדיניות

מספר ימים אחרי ההפגנה הודיע השר לשעבר בני בגין, שהיה ממונה על יישומה של תוכנית פראוור, על הקפאת התוכנית. רבים מיהרו לחגוג את ״ביטול״ התוכנית ולהדגיש את התפקיד המרכזי ששיחקה ההפגנה בחורה בהחלטה הזו. בפועל, נראה שהחגיגה היתה מוקדמת מדי, כשמצב ה״אין תוכנית״ מאפשר למדינה להמשיך באותה מדיניות בדיוק, ללא כותרת.

במסגרת מדיניות הריסות הבתים של הממשלה, במהלך השנה האחרונה המשיכו רשויות האכיפה השונות לצאת למבצעי הריסה מרוכזים ולהרוס מאות בתים ברחבי הנגב. במקביל, ממשיכה המדינה במדיניות של הגשת תביעות נוגדות על קרקעות שנתבעו במהלך שנות השבעים על ידי בדואים תושבי הנגב, באחוזי ניצחון של 100% בבתי המשפט שמובילים לרישום הקרקעות כקרקעות מדינה. כמו כן, הלחצים האדירים שמפעילות רשויות האכיפה השונות על משפחות ברחבי הנגב להיכנס למשא ומתן להסדר מול המדינה נמשכים גם כן.

נשים מהכפר הבלתי מוכר אל עראקיב בוכות על ביתן, ששוב נהרס על ידי המדינה, 12 ביוני 2014 (אקטיבסטילס)

נשים מהכפר הבלתי מוכר אל עראקיב בוכות על ביתן, ששוב נהרס על ידי המדינה, 12 ביוני 2014 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ביתה של משפחת זאנון מהכפר הבלתי מוכר ואדי אלנעם שנהרס. 18 במאי 2014 (אקטיבסטילס)

ביתה של משפחת זאנון מהכפר הבלתי מוכר ואדי אלנעם שנהרס. 18 במאי 2014 (קרן מנור / אקטיבסטילס)

במהלך דיון שהתקיים בשדולה לצרכי הקהילה הבדואית בנגב ב-17 בנובמבר, שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר, שמשרדו ממונה על הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב מאז הקפאתה של תכנית פראוור, לא הציג דבר חדש. לאחר שסיים לתאר את תהליך ההקפאה של תכנית פראוור, שהיה ידוע זה מכבר לכל הנוכחים, נשאל השר מהי התכנית החדשה שמשרדו מציע לאחר שנה שלמה בה אין כל תכנית על השולחן. לפי תיאורים של פעילים ונציגי הקהילה שנכחו במקום, השר זעם למשמע השאלה ועזב את הדיון, מבלי לשמוע את כל הנציגים השונים שהגיעו מהנגב על מנת להשמיע את קולם.

חברי וחברות הקהילה הבדואית בנגב ימשיכו לחוש על בשרם עוד זמן רב את השלכותיה של ההפגנה הזאת. בין אם מדובר בנאשמים השונים שמשפטיהם ממשיכים להתנהל, במי שבתיהם ממשיכים להיהרס וקרקעותיהם ממשיכות להילקח, ובמי שהיו רוצים למחות ולהיאבק נגד המצב, אבל למדו שחופש הביטוי בישראל שמור לאזרחים מסוימים.

אלפי התומכים במאבק הזה, שחלקם אפילו הגיעו להפגנה המדוברת, נטשו מזמן. אל הדיונים המשפטיים הממושכים של הנאשמים מגיעים בעיקר הם ובני משפחותיהם, והסולידריות כבר מזמן התפוגגה. הרבה יותר קשה למחות נגד היומיום מאשר נגד תכנית מוגדרת, אבל אין ספק שבשטח מהלכי המדינה ממשיכים בכל הכוח. שנה חלפה מיום הזעם ששינה את כללי המשחק, וזה בדיוק הזמן שבו ראוי לחזור לתמוך במאבק בנגב.

> בלי הצגות ובלי מסכות: למה אני בעד חוק הלאום

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ארכיון המדינה בירושלים (יונתן זינדל/ פלאש90)

מדוע עדיין מסתתרים מאות אלפי מסמכים מסווגים בארכיון המדינה?

בארכיון המדינה מאוחסנים 300 אלף תיקים שמוסתרים מעיני הציבור. החל ממסמכים מהמאה ה-19 דרך תיק דיר יאסין ועד הפנתרים השחורים. מדוע מתעקשת המדינה להמשיך להסתיר מסמכים בני 70 ואפילו 200 שנים?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf