עכשיו הוא הולך על הרוח: שנה למותו של סלמאן נאטור

קשה להגדיר את הייחודיות של סלמאן נאטור, מגדול הסופרים הפלסטינים שקמו כאן. רשמים מערב השקת תרגום חדש לכתביו השבוע בירושלים, ושני קטעים פרי עטו

א א א

כותבת אורחת: זהייה קונדוס

סיפרו לנו פעם, המין הזה שכמעט ונכחד שנקרא הפילוסופים, שהעולם האנושי הוא בר תמורה משום היותו עולם שנהגה מתוך המילה ועולם המחשבה. ביום רביעי בשבוע שעבר, באקלים ירושלמי סוער שעל פניו נראה שניסה להקיא אותנו מתוך בורותיו העמוקים, התגלה בפני שתובנה אנושית זו נעדרת ההוכחה כמוה כהוכחת קיומו של אלוהים. כנראה שהיא מבוססת על התנסות שאולי דורשת בחינה מחודשת.

> חודש למותו: סלמאן נאטור, השיח' מחורץ הפנים

סלמאן נאטור (צילום: ג'דיר נאטור)

סלמאן נאטור (צילום: ג'דיר נאטור)

בהיכל אחד בירושלים התקבצו אנשים, שבדרך כלל אני קוראת להם פלסטינים וישראלים, ושכיסאותיהם בעלי הגבולות המוצקים הפכו אט אט, ככל שהערב נמשך, לספסלי בטון באמפיתאטרון עתיק; הם היו שם כדי להצדיע לבן אדם אחד. נכחו באולם בני משפחתו, אינטלקטואלים זעירים ובכירים, חברי כנסת, אמנים וסתם אנשים כמוני, שהתמזל מזלם ופגשו באישיות הנדירה הזו של הסופר, איש הרוח והאינטלקטואל בן דאלית אל-כרמל, סלמאן נאטור.

"המכתוב של היהודים"

המאורע היה לרגל השקת סדרת תרגומים חדשה המוקדשת ליצירות ספרות ושירה ערבית. לסדרה קוראים "מכְּתוּבּ" ובאירוע הרהרתי קצת בשם הזה. אולי שם שמתכתב עם הערבית – מעין מכתב (מכּתוּבּ בערבית) שנשלח מכותבי הערבית לקוראי העברית, ואולי דווקא עם הגורליות של המילה "מכּתוּבּ", מילה שקיימת גם בעברית: כאילו אומרים יוזמי הפרויקט שהיהודים בארץ חייבים לקרוא ערבית, זה המכּתוּבּ שלהם.

אני לא יודעת אם זה בגלל פעולת התרגום בכלל – העברה של תחושות וידע מערבית לעברית – או אולי ייחודו של הספר הספציפי "הולך על הרוח" (בתרגומו של יונתן מנדל), אבל התחושה שאחזה בי הפתיעה אותי: באולם בירושלים כאילו נזרע פרח ורד בודד ונדיר שלא ידעתי שיכול לצמוח באקלים שלנו. בלילה הארוך שאחרי הערב, לילה בו לא ישנתי מתוך סערת רגשות בלתי הגיונית ובלתי מובנת, תהיתי מה קרה בערב ההוא שאפשר לי באמת "ללכת מעל הרוח" ולבצע בתוכי מהלך שלא העזתי להגות אותו ולו בנפשי.

בת זוגו של סלמאן נאטור, נדא, בתו אינאס ונכדתו סלמא המחישו והעלו לנגד עיני הקהל, בהקראות שלהן, באישיות שלהן ובמילים שלהן, את סלמאן הבן זוג, האבא והסבא. יתר המשתתפות והמשתתפים, שהקריאו שירים וסיפרו סיפורים מחוויות עם האוסתאד' סלמאן נאטור, עשו זאת ברכות של ילדות שגרמה לי ללא הכנה מראש להתפרק מהתרמיל הכבד שאספתי ב-36 שנות חיי ולהחליף אותו, ולו לשעתיים בודדות, במשהו שאינני יודעת אם הוא רגש, רעיון או חזיון שווא, שנקרא בלחש בפי אנשים אמל, תקווה.

היה בערב ההוא כנות, מסירות וגם מעברים רכים, כמעט טבעיים, מערבית לעברית של מייסלון דלאשה, יהודה שנהב, יונתן מנדל, אלמוג בהר, שי לביא, חוסני אלח'טיב שחאדה, ועוד רבות אחרות, חבורה של אנשים שגרמו ליושבים בקהל להצטרף יחד לריקוד סופי שהופתענו להיזכר שאולי כבר רקדנו אותו פעם.

"פלסטיני בבית שאן", וגם: "מהי מולדת?"

אביא כאן רק שני קטעים של סלמאן מתוך הספר, כדי להמחיש משהו מהדברים:

פלסטיני בבית שאן


שמעתי תיאוריות רבות ומגוונות על הגזענות מפי ידידים, אנשי רוח ונביאי זעם. כולם היו נחרצים בדעתם כי בכל אדם שוכן גזען קטן. משל הייתה הגזענות תופעת טבע שאין בכוחו של איש לגבור עליה. ואני תהיתי אם לא ההפך הוא הנכון; אולי בכל גזען, מרגיז, צעקן, אלים ומטורף ככל שיהיה, שוכן אדם קטן? ואולי תפקידנו הוא למצוא את אותו האדם שבתוך הגזען ולטפח אותו? להצמיח את האדם הזהלספק לו אור, שמש ואוויר כדי שיתפתח, יתעצם ובסופו של דבר יאיר את הנפש ויביס את השטן. לתת לו את כל אלה, אבל לפני הכול להגיע אליו. כי ממגדל השן לא נבחין בו. אין הוא חבוי בין הניירות שלכם, אלא בתוך אותו גזען שמטיל עליכם אימה ומעכיר את חייכם.

> האיש שהאמין שלסופר אסור לוותר על המוסר. פרידה מסלמאן נאטור

מהי מולדת?

עלינו לראות את המולדת עם הראש, ולא רק עם הלב.
רק כך נוכל להעביר את מה שאנחנו רואים לאלה שאינם יכולים לראותה בעיניהם.
כדי שנוכל להראות אותה לאלה שנשללה מהם הראייה.
להראות את המולדת?
מהי מולדת?
מולדת?
מולדת היא לא סיסמה ולא רעיון מופשט, לא שיר ולא מצב בלתי מוגדר.
מולדת אינה גוף גדול שלא ניתן לשאת,

אין היא כבדה ואינה קלה,
מולדת אינה אהבה, ולא זעם.
היא לא אידיאלים נשגבים, ולא ערכים נעלים.
מולדת היא הפרטים הקטנים:
היא צמח עירום במדבר,
היא ציפורן פורח בערוגה,
היא סמטה ישנה.
היא מפתן בית מאבן,
היא כבשה לבנה המלחכת עשב באדמה,
צבייה תועה,
קשיש הממתין על אם הדרך,
עבאיה של איש זקן הכרוכה על זרועו.
מולדת
היא מה שאנשים בונים,
מולדת

היא מה שאנשים הורסים.
דבר ראשון היא האנשים.
וגם דבר אחרון.
היא אנחנו.

הרשימה הזו מוקדשת  לזכרו של סלמאן נאטור. הלוואי שנדע לראות אותו, לזכור אותו, ללמוד ממנו.

זהייה קונדוס היא דוקטורנטית ללימודי תרבות באוניברסיטת תל אביב

> פרידה מהסופר שהשב"כ תרגם לעברית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
התנחלות הר גילה (חגי מטר )

ומה עם חיבור חלקה הדרומי של הגדה עם זה הצפוני, פונקציה שבאופן טבעי ירושלים היא זו שהיתה אמורה למלא? התנחלות הר גילה, סמוך לירושלים (צילום: חגי מטר )

להביט על מפת הגדה בעיניים פקוחות, לא מתוך משאלת לב

הטענה לפיה די בפינוי של פחות מעשרת אלפים משפחות מתנחלים בגדה כדי לאפשר פתרון מדיני מתעלמת מהמציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית בשטחים, כמו גם מעמדת הפלסטינים עצמם. כן, המתנחלים יפסידו לבסוף, אבל צריך להפנים את המחיר המאמיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf