שתי ילדות נוספות לקראת גירוש: "הדבר הכי מפחיד שקרה לי בחיים"

בית הדין לעררים דן הבוקר בבקשת האחיות מיקה ומאורין והוריהם למנוע את גירושם מהמדינה. לדיון הגיעו עשרות מחבריהן, שצפו בדמעות כיצד השתיים נלקחות חזרה למעצר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

המעצר והגירוש של ילדי מהגרי העבודה מכעיסים וקורעי לב עבור כל מי שרואה בהם בני אדם ולא רק "איום דמוגרפי". אך נראה שבמהלך הדיון שהתקיים היום (רביעי) בבית הדין לעררים בתל אביב בבקשתם של האחיות מיקה (12) ומאורין (10) בקארו והוריהן למנוע את גירושם לפיליפינים, נשבר שיא חדש.

מאז שנעצרו בביתן ביום ראשון בבוקר, הילדות כלואות בכלא גבעון ברמלה. משרד הפנים מסרב לשחררן ומאיים בגירוש מיידי. עשרות מחבריהן מבית הספר בלפור הגיעו להפגין מחוץ לדיון, ופרצו בבכי כאשר שוטרי יס"מ פילסו את הדרך לרכב של רשות ההגירה שהחזיר אותן לכלא, בתום הדיון. הם נופפו לשלום וקיוו שהעצורות רואות אותן דרך החלונות המושחרים של הרכב. "זה מאוד עצוב שעוצרים ילדה בגיל שלנו ומחזיקים אותה בכלא", אמרה בדמעות גאיה, חברתה לכיתה של מיקה. בתוך האולם הקטן נשמעו צעקות המפגינים היטב. "מיקה ומאורין אנחנו אתכן", "בלפור דורש לא לגרש", ו-"לא מגרשים ילדים".

החברים פרצו בבכי כאשר שוטרי יס"מ פילסו את הדרך לרכב של רשות ההגירה שהחזיר אותן לכלא. (אורן זיו)

במהלך הדיון חשפה עו"ד מיכל פומרנץ, המייצגת את המשפחה, כי משטרת ההגירה ניסתה לעצור בשעות הבוקר את אחת ממובילות המחאה נגד הגרוש, מהגרת עבודה מהפיליפינים, שלא היתה בבית כשהגיעו השוטרים. "יש פה אכיפה בררנית – לא כדי לגרש אנשים ששוהים לא כדין, אלא לעצור ולדכא את מובילי המחאה". עו"ד פומרנץ הדגישה שהבת קטנה מאורין היא פני המאבק, כשהדיוקן שלה מחובקת עם חברתה מופיע בתור הלוגו בכל הפרסומים נגד הגירוש. "החליטו שדחוף לגרש אותם מיד למרות שהם פה 20 שנה. אין שום צורך דחוף ולא ניתן שזה ייעשה במחטף", הוסיפה.

במהלך הדיון ביקשה מיקה את רשות הדיבור ופנתה בעברית לשופט: "אני ילדה ישראלית. אני לא מבינה למה מגרשים אותי", והמשיכה תוך בכי: "התרגשתי לקראת שנת הלימודים, ועכשיו אני לא יכולה". בתום הדיון היא ספירה ל"שיחה מקומית" שנוכחות חבריה עוזרת לה להחזיק מעמד במעצר. "אני אוהבת אותם ומקווה שאחזור לבית הספר בקרוב".

שילה, אמה, אמרה בתשובה לשאלת הדיין: "לבד אין לי בעיה לצאת, אבל בגלל הילדים אנחנו רוצים להישאר. אני בת 46 ולא יודעת אם תהיה לי עבודה בפיליפינים כדי לפרנס את הילדות".

המדינה: ההורים אשמים

"ברמה האישית זה לא נעים לראות איך העוררים (ההורים של הילדות; א.ז) גוררים את הקטינות למתקן המשמרות ולערכאות משפטיות", אמרה נציגת המדינה במהלך הדיון. "מפתחות ידי העצורים נמצאים בידי ההורים. הם יכולים לחסוך את הכאב ולשתף פעולה עם הליך ההרחקה. לא ניתן להתעלם מאחריות העוררים כלפי הקטינות. הם ידעו שהם שוהים בישראל לא כחוק וללא רישיון להישאר או לעבוד".

"הטראומה היא לא רק למשפחה אלא גם לחבריהם לכיתה", אמרה במהלך הדיון ליהיא, שבנה לומד ביתה עם מאורין. "הילדים שלנו התעוררו והאדמה נשמטה מתחת לרגליהם. כל מה שהם האמינו בו פשוט נקרע לגזרים כשלקחו את חברה שלהם לכלא. היא ילדה בת עשר, לא פושעת", ותוך שהיא בוכה סיפרה על הקושי להסביר את המצב לילדים. "איך אני אמורה לתווך את זה לבן שלי? אין לי איך להסביר לו למה חברה שלו בכלא, למה אי אפשר לבקר או לשלוח לה ווטסאפ".

לדברי עו"ד פומרנץ, מדובר בשינוי במדיניות. "כל השנים המדינה מגרשת אנשים ללא מעמד, אבל בעשור האחרון היא לא עושה זאת לגבי ילדים בגיל בית ספר שגדלו והתחנכו כאן. למעט שני מקרים חריגים אין דוגמאות כאלה. רק בשנה האחרונה היו 60 משפחות שעוכבו וניתן להם זמן לצאת או להסדיר את מעמדן".

נציגת המדינה חזרה במהלך הדיון על עמדת משרד הפנים ממקרים קודמים, שלפיה יש לגרש את המשפחה ללא דיחוי ואת ההליכים השונים הם יכולים להמשיך אחרי גירושם, מהפיליפינים. "מדובר במדיניות הגירה כמו בכל מקום אחר בעולם. במדינת ישראל טוב יותר מהפיליפינים, אבל עובדה זו לא מהווה מקרה הומניטרי. מקרה הומניטרי זה לא איפה כיף וטוב יותר לחיות".

לדיון הגיעה גם סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, ציפי ברנד, שביקשה לדבר בפני הדיין. "אין אפשרות להתעלם מכך שהיו שתי החלטות ממשלה שהכירו במעמד של ילדים שנולדו בארץ. לנו כמדינה יש אחריות כיוון שלא אכפנו את חוקי ההגירה גם משיקולי נוחות. היו חסרים עובדי סיעוד, ורשתות ההגירה בחרו לא לאכוף. אי אפשר לומר שהאחריות היא רק על הוריהן". לאחר הדיון ברנד אמרה שהיא מגיעה כנציגה רשמית של עיריית תל אביב וראש העיר – שקוראים לעצור את הגירוש.

"עכשיו אני פה במין כלא כזה"

בתום הדיון הדיין הודיע שההחלטה תינתן עד מחר, ושעד אז תישאר המשפחה במעצר. בית הדין אפשר לכ-20 מחבריהן של הילדות העצורות להיכנס בתום הדין לפגוש אותן לכמה דקות. "שאלתי את מאורין איך היא מרגישה והיא אמרה שנורא", סיפרה קרני, שלומדת עם מאורין בבית הספר בלפור. "הספקנו לחבק אותה, ידענו שהן בסכנת גירוש אבל לא חשבנו שהן יהיו בין הראשונות שייעצרו".

"היה בעיקר שקט", הוסיפה גאיה, שלומדת אף היא בבית הספר בלפור. "כולנו ניסינו להעביר להן את המסר שאנחנו אתן". כל הילדים הדגישו שימשכו להגיע להפגין למען שחרור חברותיהם. בתום הדיון, שוטרי יס"מ פילסו את הדרך לרכב של רשות ההגירה, שהחזיר את המשפחה למעצר. למרות בקשת חבריהן, לא התאפשר להם להעביר ממתקים ואוכל לילדות העצורות.

אתמול הפגינו עשרות מחבריהן מחוץ לבית הכלא גבעון שברמלה, שם מחזקת המשפחה. שתי הילדות שלחו מתוך הכלא מסרים בכתב ידן המתארים את מצבן:

"היי. זאת אני, מיקה. ביום ראשון בשעה שש בבוקר קרה הדבר הכי מפחיד שקרה לי כל החיים. דפקו לנו בדלת משטרת ההגירה. עכשיו אני פה במין כלא כזה. אני פה עם המשפחה שלי. אבא שלי לא נמצא איתנו כי הם שומרים בין בנות לבנים. ממש קשה לנו כאן. אני ואחותי בקושי אוכלות. אמא שלי ממש דואגת לנו. הם מתייחסים אלינו בכבוד, אבל אנחנו לא אמורים להיות כאן, כי אנחנו עם הילדים. אנחנו ישנות בחדר עם אישה פיליפינית, אבל נראה שהיא הולכת למקום אחר. הילדה שלה רק בת שנתיים. רציתי להגיד תודה רבה לכל מי שעוזר לנו לצאת מפה, ועושה את כל מה שהוא יכול. זה עוזר לנו להישאר חזקים".

"אני ילדה ישראלית, לא מבינה למה מגרשים ואתי". מיקה ומאורין בקארו בבית הדין לעררים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מאז גורשו רוזמרי פרס ובנה, רוהאן בן ה-13 בשבוע שעבר, מורגשת עליה במתח בקרב קהילת מהגרי העבודה בדרום תל אביב. מידי בוקר פושטים פקחי רשות ההגירה על דירות, וגם כאשר הם לא מוצאים את מי לעצור, עצם החיפושים והבדיקות מעוררים פחד רב בקרב הורים וילדיהם, שרבים מהם עברו לישון במקום אחרים, לפחות עד אחד בספטמבר.

מאז תחילת החופש הגדול, עצרה רשות ההגירה לפחות ארבע משפחות שילדיהן לומדים במערכת החינוך הישראלית. ב-21 ביוני נעצרו מייקל ג'יימס, שלומד בכיתה ז' בחינוך מיוחד ביהוד, ואת אמו, אופרסינה קואנקה. הם שוחררו בערבות לאחר מספר ימים במעצר. ב-22 ביוני, פקחים פשטו בשש בבוקר על דירתה של ג'רלדין אסטה, מהגרת עבודה מהפיליפינים שחיה בארץ כבר 19 שנה, והפכה ל"לא חוקית" כאשר נולדו לה ילדים. הם שוחררו כעבור שבוע במעצר.

ב-6 באוגוסט נעצרו רוזמרי פרס ובנה, רוהאן בן ה-13. ב-11 באוגוסט, לאחר שבית הדין לעררים אישר את גירוש המשפחה, הם הועלו באישון לילה על טיסה, אך לאחר שהאם התנגדה לגירוש הם הוחזרו למעצר. יום לאחר מכן, המשפחה גורשה בליווי שני פקחים של רשות ההגירה, למרות שלמחרת התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בעניינם.

בנוסף לארבע המשפחות עם ילדים שלומדים במערכת החינוך, נעצרו במהלך הקיץ כמה משפחות עם ילדים צעירים יותר. מעצרן עורר פחות מחאה ציבורית, וחלקן לא עירערו כלל על הגירוש וכבר הוטסו מישראל.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

איך ליברמן הפך למושיע של האליטות האשכנזיות הוותיקות

השיח השבטי ימין-שמאל נוח למפלגות מכל הצדדים כי הוא פוטר אותן מדיון פוליטי אמיתי. עם האופציה המזרחית שלהם, עמיר פרץ ואורלי לוי מאיימים על החלוקה הזו ולכן הותקפו. ליברמן נחלץ לטובת הסדר הקיים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf