שתי סרבניות מצפון נכלאו בפעם הרביעית

הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון לא מוכנות לקחת חלק בכיבוש, והצבא ממשיך להעניש אותן על כך. אתמול הן נשלחו ל-30 ימי מאסר נוספים, ובסה"כ 74 ימים. הפעם החליטו בצבא להפריד ביניהן והן נשלחו לבתי כלא שונים

א א א

רק חמישה ימים לאחר ששוחררו מתקופת המעצר השלישית שלהן, התייצבו אתמול (שני) סרבניות המצפון תמר זאבי ותמר אלון בלשכת הגיוס בתל השומר, והצהירו בפעם הרביעית על סירובן להתגייס ולקחת חלק בכיבוש. השתיים נשפטו לשלושים ימי מחבוש. בתום תקופת המעצר הנוכחית הן יסגרו 74 ימים בכלא במצטבר.

בפתח הבקו"ם מסרו השתיים: "הבחירה לסרב לשרת בצבא היא אחת מאבני הדרך במסלול להפיכת החיים במולדת זו לחיי שלום, חופש ואחווה. בסירובנו לתת יד למערכת הדיכוי, אנו סולידריות עם כל מי שנשללה ממנו זכות הבחירה".

מוקדם יותר היום עדכנה מוריה שלומות, אמה של תמר אלון בעמוד הפייסבוק שלה: "מפחדים מברית של שתי אמיצות? אתמול בערב שוב נשפטו התמריות וקיבלו 30 יום בכלא על סירובן לקחת חלק במפעל הכיבוש. כשהגיעו לכלא 6 נאמר להן, שהפעם מפרידים ביניהן ותמר אלון, בתי האהובה, חוזרת למעצר בבקו"ם ומשם מועברת לכלא 4. בלילה, בשיחות הטלפון שמתירים להן לעשות להוריהן, אמרו שתיהן שלמרות הקושי רוחן איתנה!". אמה של תמר זאבי, קורין זאבי, אמרה היום כי "המעשה של תמר שוב מפגיש אותי עם התקווה והרצון לפעול – כמו לפני היאוש".

> צפו: עשרות פלסטיניות מנעו הריסת בית ללא אלימות

הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון בכניסה ללשכת גיוס תל השומר ביום כליאתן (חגי מטר)

הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון בכניסה ללשכת גיוס תל השומר ביום כליאתן (חגי מטר)

אלון וזאבי מבקשות לעשות שירות אזרחי במקום שירות צבאי. בהצהרת הסירוב שלה כתבה זאבי, 19, תושבת ירושלים: "מתוך אהבה לארץ ולבני האדם שחיים על אדמתה, אני רוצה להאמין, ומאמינה שאפשר אחרת וניתן לשנות". אלון, 18, תושבת תל אביב, כתבה בהצהרה שלה כי היא "לא מוכנה לקבל את הטענה שדיכוי של עם אחר, שלילת זכויות אדם בסיסיות, גזענות ושנאה הם הכרח לקיומה של מדינת ישראל".

ביום בו השתחררה מתקופת המעצר השלישית התייחסה תמר אלון בעמוד הפייסבוק שלה לחברות בינה לבין תמר זאבי, אותה הכירה ב"שידוך" דרך סרבנית המצפון תאיר קמינר: "למרות שהזוגיות האמיתית התחילה רק לפני 44 ימים (תלוי מי סופר) היא עברה כל כך הרבה, והיום היא נמצאת במקום הכי טוב שהיא יכולה להיות בו. אני גאה להגיד שתמר היא קודם כל חברה ואחרי זה שותפה. המאבק שלנו הוא לא מאבק פשוט, אנחנו נתקלות ביחד ולחוד באנשים שלא מעריכים, מקללים ושונאים אותנו באופן אישי, אבל הביחד הזה שיצרנו לנו גורם לי תמיד להרגיש שלמרות הקושי, יש לי מי שאיתי".

> צפו: חיילים מנעו מפלסטינים וישראלים להפגין יחד נגד הפקעת אדמות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

לדבר על הדבר שאין לו שם. טקס הזיכרון של ארגון רסיסים, תל-אביב, אפריל 2018 (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

הזמנה לבכי: טקס זיכרון לדבר שאין לו שם

הטקס של ארגון ׳רסיסים׳ עונה לקריאה מלפני 45 שנה לדבר על מה שבשולי המלחמות, על המתים-החיים שהן מותירות, על החיים עם הלם הקרב. אבל האם ההיענות רדיקלית כמו ההזמנה?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf