תג מחיר להדרת ערבים מהתקשורת

מאת |

בחודשים האחרונים ישנה עליה משמעותית במספר הערבים שמרואיינים כמומחים בתקשורת בעברית. לחלק גדול בשינוי אחראי "מדד הייצוג" שמנטר את תוכניות האקטואליה המובילות במדינה ויצר ביניהן תחרות בריאה. כך עשינו את זה

כותב אורח: עידן רינג

מי שעוקב באופן קבוע אחר תוכניות האקטואליה בטלוויזיה וברדיו לא יכול שלא לשים לב לשינוי משמעותי שחל בהן בחודשים האחרונים. יותר ויותר מרואיינים ערבים מופיעים על המסך ובעיקר יותר מומחים ואנשי מקצוע ערבים שמוזמנים לדבר על העשייה המקצועית והאישית שלהם, דבר שעד לא מזמן היה נדיר.

לפני שנה השקנו בעמותת "סיכוי" מהלך ציבורי נרחב להגדלת הייצוג של האזרחים הערבים בתקשורת העברית. בשיתוף פעולה עם אתר "העין השביעית" התחלנו לפרסם מדי שבוע את נתוני מדד הייצוג. והנתונים מגלים כי מאז השקת המדד בחודש מרץ ועד לחודש אוקטובר חלה עלייה של עשרות אחוזים בשיעור המרואיינים המומחים הערבים, ובאופן כללי יש עלייה משמעותית בנוכחות מרואיינים ערבים בטלוויזיה וברדיו, בעיקר בתוכניות האקטואליה.

באופן חריג למדי, ניתן לקבוע שהשינוי הדרמטי של החודשים האחרונים והשיח הער סביב הסוגיה ברשתות החברתיות ובברנז'ה הם תוצאה ישירה של השקת המדד והפרסומים הנלווים לו, החושפים מדי שבוע את שיעור הייצוג הערבי בערוצי הטלוויזיה והרדיו ובעיקר ב-19 תוכניות האקטואליה המובילות. הצפת הנתונים, חשיפת שמות המדירים וההשוואה ביניהם יצרה גם שינוי של ממש בתוכניות.

המספרים מגבים את התחושות: בעוד שבתחילת השנה הופיעו על המרקע ומעל גלי האתר כ-30 מומחים ערבים מדי חודש, בחודשים האחרונים עבר מספר המומחים המתראיינים מדי חודש את רף 100 המומחים. בחודש ספטמבר התראיינו בערוצים השונים 115 מומחים ערבים. לפני השקת המדד רק כ-10% מכלל המרואיינים הערבים הוזמנו לדבר על רקע מומחיותם, וכל השאר התראיינו בעיקר על נושאים אופיינים או מזוהים עם החברה הערבית – הסכסוך, פשע, עוני וכדומה. בחודש ספטמבר כבר טיפס אחוז המרואיינים המומחים מכלל המרואיינים הערבים לכמעט 30%. לעלייה במספר המרואיינים המומחים יש חשיבות, כיוון שאיננו רגילים לראות בתקשורת מרואיינים ערבים המדברים מתוך עמדה של סמכות ואחריות על תחומים אזרחיים.

> הוארך בשנית מעצרו המנהלי של העיתונאי עומר נזאל

עלייה לאורך החודשים במספר המומחים הערבים המרואיינים בכלל הערוצים יחד (באדיבות "מדד הייצוג", עמותת סיכוי)

עלייה במספר המומחים הערבים המרואיינים בכלל הערוצים יחד (באדיבות "מדד הייצוג", עמותת סיכוי)

השינוי משמעותי גם באחוז הכולל של המרואיינים הערבים: בתחילת השנה נע שיעור המרואיינים הערבים ברוב הערוצים והתוכניות בין 2 ל-3 אחוזים בקושי, ואילו בחודש ספטמבר נמדד ממוצע שיא של 5% ייצוג ערבים ב-19 תוכניות האקטואליה המובילות – אלה שקובעות את הטון ומובילות את סדר היום של כלל התקשורת והשיח הציבורי. באוקטובר היה אחוז דומה.

מעבר לשינוי הכמותי החשוב, הצפת הנושא לראש סדר היום של הברנז'ה קיבלה ביטויים חיוביים חשובים נוספים – בערוץ 2 הודיעו בחודשים האחרונים על מינוי שני מבזקני חדשות דוברי ערבית; לצוות העונה החדשה של תוכנית הלילה של אסף הראל בערוץ 10 צירפו את הסטנדאפיסט איימן נחאס; ובתאגיד הציבורי החדש "כאן" גייסו למחלקת הדיגיטל שתי עיתונאיות ערביות צעירות, ואף הפיקו סרטון מיוחד הקורא לעיתונאים ערבים להגיש מועמדות להצטרפות לתאגיד.

תחרות בריאה

כשיצאנו למהלך להגברת הייצוג הערבי בתקשורת לא חלמנו שבתוך שנה אלה יהיו התוצאות. אז מה גרם לשינוי משמעותי כל כך בזמן כה קצר ומה אפשר ללמוד מכך?

אין ספק כי הגורם המשמעותי והראשון שאפשר את השינוי הזה (ורלוונטי למאבקים חברתיים רבים אחרים) היא ההבנה שהדרת הערבים נובעת בראש וראשונה ממדיניות וסדרי עדיפויות של מקבלי ההחלטות בכלי התקשורת, ולא חלק אינטגרלי מהמציאות או הנוף התקשורתי בישראל. הם אלה שמחוללים את ההדרה והם גם אחראים לה – יותר מכל שיקול או אילוץ מסחרי, תרבותי או אחר. הבנו שאם לא נגרום למקבלי ההחלטות לשלם מחיר ציבורי על המדיניות המפלה שלהם או לחילופין להרוויח משהו מהפיכתה כדי שישנו אותה – ההדרה לא תיפסק. במלים אחרות, שמנו תג מחיר על ההדרה והחלטנו להתעמת באופן ישיר ופומבי עם מי שאחראי לה – בדיוק כפי שעשו לפנינו ארגוני הנשים שיצאו נגד הדרת נשים בתקשורת, וניהלו קמפיינים מצוינים שלמדנו מהם רבות.

ביקורת כזאת נגד כלי תקשורת היא לא עניין של מה בכך. בשביל החברה האזרחית מדובר בסיכון של ממש, ואין פלא שארגונים רבים לא ששו לתקוף את התקשורת ישירות בסוגיה זו והעדיפו לנקוט טקטיקות חיוביות יותר. למי שרוצה לקדם שינוי חברתי יש הרבה מה להפסיד כשהוא יוצא נגד התקשורת, שבלעדיה קשה לנהל מאבקים לקידום צדק ושוויון. אך בנושא הזה הבנו שאין ברירה – כשהתקשורת היא זאת שמחוללת אי-שוויון, עלינו לקחת את הסיכון ולפעול מולה באופן לעומתי, כמו שאנחנו פועלים נגד הרשויות או הממשלה בתחומים אחרים.

מסיבה זו גם היה ברור כי המדידה והצורך לעמת את ארגוני התקשורת השונים עם היקף ההדרה ותוצאותיה חייבים להיעשות על ידי בדיקה ופרסום נתונים בצורה שוויונית ורוחבית, שלא עושה הנחות לאף אחד. התמקדנו במספרים, בממוצעים ובעובדות בלבד, והאתר "העין השביעית" היה הבמה המתבקשת לכך.

> חוק המואזין: החוק להגברת השנאה הבין-דתית

אחוז מרואיינים ערבים בתוכניות אקטואליה מובילות (באדיבות "מדד הייצוג", עמותת סיכוי)

אחוז מרואיינים ערבים בתוכניות אקטואליה מובילות (באדיבות "מדד הייצוג", עמותת סיכוי)

בתוך זמן קצר גם גילינו כי לצד חוסר הנוחות המובנת עקב חשיפת ההדרה, הגישה התקיפה והמקצועית עוררה אצל אנשי התקשורת שביקרנו גם הערכה ורצון לשיתוף פעולה, ולא תוקפנות, התעלמות או רגשות נקמה. פרסום שבועי קבוע של נתוני ייצוג הערבים בשלושת ערוצי הטלוויזיה הארציים ושתי תחנות הרדיו הציבוריות, ולצדם טבלה קבועה של 19 תוכניות האקטואליה המסודרות בסדר יורד על פי רמת ייצוג הערבים, יצרו תחרותיות בריאה בין העורכים והתחקירנים בתוכניות והנושא הפך למדובר. בתוך שבועות ספורים קיבלנו פניות רבות ממערכות טלוויזיה ורדיו שביקשו לאתר ולהזמין יותר מרואיינים ערבים ולא ידעו איך למצוא אותם. רבים הצהירו בפומבי על התגייסות לקמפיין, ואחרים סיפרו לנו באופן אישי כי שמו לעצמם למטרה לטפס לראש הטבלה.

החדשות הטובות ביותר מבחינתנו היו שפרסום המדד שינה במהירות גבוהה ומפתיעה את כל הדינמיקה סביב ייצוג הערבים בתקשורת. לא עוד חברה אזרחית שמנסה לשכנע את העורכים כי בקרב נציגי החברה הערבית יש עניין ואיכות. הפעם נציגי מערכות התקשורת ותוכניות האקטואליה הם שיוזמים את הסיקור והאירוח של המומחים הערבים, ומבקשים מהחברה האזרחית לסייע להם בשיפור המצב ובאיתור המרואיינים. זו היתה מטרת המהלך שלנו.

צעד משמעותי בדרך למהפכה

העברת המיקוד מהבלטת ההיצע והעניין של החברה הערבית (כפי שעשו בעבר ארגונים וגורמים אחרים) להעלאת הביקוש וליצירת מוטיבציה אצל עורכי התוכניות היתה הגורם המכריע ביצירת מהלך ציבורי אפקטיבי – אך הוא לבדו אינו מספיק. לצד המקל של הביקורת הציבורית והלחץ על מקבלי ההחלטות בתקשורת, נדרש גם גזר שיסייע להם בשינוי המצב על ידי סיוע באיתור מרואיינים וחשיפה פומבית של התוכניות שבולטות לטובה.

בשנה האחרונה הוקם לשמחתנו הכלי היעיל והאיכותי ביותר לשינוי המצב – השקת מאגר המומחים A-List שהוביל ארגון אנו יחד עם סיכוי. מאגר זה מסייע להפריך כמה מההנחות והתירוצים הנפוצים ביותר בקרב עורכים ועיתונאים ביחס להיעדר מומחים ערבים בשידורים. דפדוף מהיר באתר מציג מגוון רחב ומעמיק של מומחים ומומחיות בנושאים שונים. כולם בעלי ניסיון, מקצועיות וידע – ובעיקר בעלי רצון והתאמה להופעה בתקשורת בעברית, בניגוד גמור למה שעורכים ומנהלים רבים בתקשורת אמרו במשך שנים.

> בגלל החרם: שופט אישר למדינה להסתיר זהותם של ארכיאולוגים שחופרים בשטחים

אחוז מרואיינים ערבים בכלי התקשורת (באדיבות "מדד הייצוג", עמותת סיכוי)

אחוז מרואיינים ערבים בכלי התקשורת (באדיבות "מדד הייצוג", עמותת סיכוי)

העבודה שלנו בחודשים האחרונים מול מערכות אקטואליה רבות הוכיח כי אין מדובר במחסור או באי-התאמה, אלא בעיקר בסדר עדיפויות והשקעת משאבים. מי שנחוש לפעול נגד ההדרה יכול לעשות זאת, גם אם חוסר ההיכרות עם החברה הערבית עלול להקשות מעט בהתחלה. יש מומחים ומרואיינים ערבים איכותיים בשפע.

רבים בתקשורת עשו בשנה האחרונה כברת דרך בכל הקשור לייצוג הערבים, ויש לברך על כך, אך חשוב להבהיר: השינוי החיובי על המסך רחוק מלהיות מציאות בלתי הפיכה. השינויים שאנו רואים אינם ברמת התשתית או הארגון; עדיין אין מספיק עיתונאים ערבים במערכות, ובאף כלי תקשורת עוד לא קבעו נהלים או מדיניות ברורה בנושא.

בדרך למהפכה אמיתית בייצוג הערבי והגברת המגוון בתקשורת בעברית בישראל בכלל יש עוד אתגרים רבים. שוק התקשורת עובר טלטלה פוליטית וכלכלית וסוגיות בוערות יותר יעסיקו אותו בשנה הקרובה. לכן אסור להרפות מהפעולה השיטתית לחשיפת ההדרה ולתיקונה, בלעדיה המצב עוד עשוי לחזור לקדמותו.

השנה האחרונה לימדה אותנו שביקורת ופעולה לתיקון התקשורת הן משימות של החברה האזרחית, ואפשר לחולל באמצעותן שינוי חיובי משמעותי. לראשונה ראינו אפשרות ותקווה לתקשורת מסוג אחר – כזאת שנותנת מקום ובמה גם לאזרחים הערבים לצד הרוב היהודי, וזה אפילו לא פגע בפופולריות או במסחריות שלה. במציאות פוליטית שבה יש לתקשורת תפקיד אסטרטגי בקידום ובחיזוק התפיסות של יהודים וערבים והשפעה על יחסיהם, אסור להסתפק בפחות מכך.

עידן רינג הוא מנהל הפעילות הציבורית ופרויקט הייצוג התקשורתי של עמותת סיכוי.

> העליון דחה עתירה לחשיפת הקשר בין ישראל לרצח העם בבוסניה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf