כך הפכו נשים בלונדיניות למוקד ההטרדות המיניות באיסטנבול

עם נפילת הגוש הסובייטי הפכה תורכיה ליעד מועדף לרבבות מהגרות עבודה ממדינות הגוש, אשר סומנו בשיח הציבורי התורכי כאיום על ערכי המוסר והמשפחה. בהתאמה, זינק מספר ההטרדות המיניות נגד "הנטאשות", נשים בהירות עיניים ושיער, לשיעורים חסרי תקדים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כתבת אורחת: ג'ניפר פוליאקוב

מי שהזדמן לאתרי אינטרנט בינלאומיים המפרסמים מידע וביקורות על יעדים תיירותיים ברחבי העולם, נתקל פעמים רבות באזהרות המופיעות באתרים אלה, המיועדות לנשים זרות בעלות מאפיינים פיזיים בהירים, שמבקרות בתורכיה. למשל כאן וכאן וכאן.

אזהרות אלה מתבססות על דיווחיהן של נשים זרות בעלות שיער בהיר שבמהלך שהותן בתורכיה הוטרדו מינית על ידי גברים מקומיים. לפי האזהרות, נשים בעלות שיער ועיניים בהירות נחשבות לנגישות מינית ומהוות מושא להטרדות גם על ידי שוטרים ולא רק על ידי גברים מזדמנים ברחוב.

צילום מסך מתוך בלוג העוסק במתן טיפים ועצות לנשים שמטיילות ברחבי העולם:

צילום מסך מתוך בלוג העוסק במתן טיפים ועצות לנשים שמטיילות ברחבי העולם

לפי מחקרים שונים, החל משנות ה-90' של המאה הקודמת חלה עליה חסרת תקדים באחוזי ההטרדות המיניות של נשים זרות בהירות שיער במדינה. סוציולוגים והיסטוריונים מייחסים תופעה זו לגלי הגירה של נשים מהגוש הסובייטי, שהגיעו לתורכיה לעבוד בתעשיית הזנות המקומית. מכיוון שהמאפיינים הפיזיים של חלקן הגדול היו בהירים, התפתח שיח חברתי במדינה, ובייחוד באיסטנבול, אשר דן בהגירה למטרות זנות תוך יצירת קשר הדוק בין נשים זרות בהירות לבין תעשיית הזנות.

הזרה, הבלונדינית, הזונה

לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989 ופירוק הגוש הסובייטי, תורכיה הפכה ליעד הגירה מועדף ותחנת מעבר עבור עשרות אלפי נשים ממדינות הגוש בחיפוש אחר פרנסה, בשל הקרבה הגיאוגרפית, הקלות היחסית של תנאי הנפקת האשרות ותנאי חציית גבולות נוקשים פחות בהשוואה למדינות אירופה השכנות. בתקשורת התורכית, לדוגמא בעיתונים מרכזיים כמו הורייט (Hürriyet) וזמאן (Zaman), הוצגו נשים אלה כ"אחר", הזר, ותוארו כחושניות, חמות, וכבלונדיניות הנכונות ונגישות לכל אקט מיני.

על אף שרק חלק ממהגרות העבודה מהגוש הסובייטי עסקו בזנות, השיח החברתי סימן באופן כמעט אוטומטי את כל הנשים מהגוש הסובייטי כזונות, וחלקים נרחבים בקרב החברה התורכית מזהים נשים מבריה"מ לשעבר עם תעשיית הזנות. אחת ההשלכות של זיהוי גורף זה, שקיבע מאז שנות ה-90' את זיהויין של נשים מהגוש הסובייטי עם תעשיית הזנות, ללא קשר לעיסוקן בפועל, היתה תיוגן של נשים בהירות שיער ממדינות אחרות עם כזונות, שנחשדו גם הן באופן מיידי כמעט בעיסוק בזנות.

אחד הביטויים לסימונן של כלל הנשים מהגוש הסובייטי כעוסקות בזנות, ללא קשר לעיסוקן בפועל, היה הופעתו של כינוי לו זכו העובדות בתעשיית הזנות בתורכיה: "נטאשה" – שם גנרי שמשמעותו בתורכיה "זונה". כינוי זה אף חלחל לשיח במדינות נוספות, כמו ישראל למשל, ביחס לנשים מהגוש הסובייטי בתעשיית הזנות הישראלית.

באתר wikibooks.org ברובריקת "מילות סלנג מעליבות בטורקית" ניתן למצוא כי משמעות מילת הסלנג "נטאשה", היא "זונה"

באתר wikibooks.org ברובריקת "מילות סלנג מעליבות בטורקית" ניתן למצוא כי משמעות מילת הסלנג "נטאשה", היא "זונה"

שיח הלכתי, ערכי משפחה וזנות

הזנות בתורכיה היא חוקית, והמדינה מסדירה את מעמדן של העובדות בתעשיית הזנות באמצעות רישום והנפקת תעודות מיוחדות הכוללות הצהרות בריאות, ורישיונות עסק להפעלת בתי בושת (Genelev) ומועדוני חשפנות. על אף הסדרה זו בחוק, הן השיח החברתי והן השיח הדתי ההלכתי מגנים את הפעלתם של בתי הבושת במדינה ומכנים את העובדות בתעשיית הזנות "זרות מושחתות" המכרסמות בערכי האסלאם, בטוהר המשפחה והחברה התורכית. אחד הביטויים למאבק החברתי בתופעת הזנות, שפרחה מאז שנות ה-90', היה היווצרותה של "האגודה למאבק נגד נטאשות" (זה ממש השם שלה), שהוקמה בידי נשים תורכיות ופעלה לגירושן של נשים מהגרות מערים שונות ברחבי המדינה.

מאבקים אלה, שסימנו את הנשים בתעשיית הזנות כאחראיות להפצת מחלות מין, ולהחלשת החברה התורכית ובפגיעה בערכי המשפחה, הדגישו את אי מוסריותה של התופעה, שאמנם היא עתיקת יומין, אך התפשטה ביתר שאת החל משנות ה-90'.

> אינתיפאדה של נשים: שבוע מאבק בלוד בעקבות רצח אם מול ילדיה

עליה דרמטית במספר ההטרדות המיניות נגד בהירות עיניים ושיער. צעירות באיסטנבול (צילום: Adam Jones פליקר CC BY-SA 2.0)

עליה דרמטית במספר ההטרדות המיניות נגד בהירות עיניים ושיער. צעירות באיסטנבול (צילום: Adam Jones פליקר CC BY-SA 2.0)

זו לא היתה הפעם הראשונה בה עובדות בתעשיית הזנות הואשמו בהפצת מחלות בעיר איסטנבול. במאה ה-19 הואשמו נשים זרות שעבדו כזונות ברובע ביוגלו (Beyoğlu) באיסטנבול כאחראיות להפצת מחלות מין דוגמת עגבת וכמחלישות את החברה העות'מאנית. כחלק מהמלחמה בפריצות המינית ובזנות השלטונות העות'מאנים ייסדו יחידה אדמיניסטרטיבית מיוחדת שערכה בדיקות רפואיות לעובדות בתעשיית הזנות בעיר, צעד שסימן את ההכרה הרשמית בזנות והשמתה תחת מיסוי ופיקוח רשמי. כחלק מהכרה ופיקוח על תעשיית הזנות ועל עובדות התעשיה הוקם בית החולים הראשון לטיפול במחלות מין באיסטנבול בשנת 1879.

מבחינת המשפט המוסלמי, השריעה, אין התיחסות חוקית מיוחדת לזנות, בניגוד לנושאים כמו נישואין, גירושין וניאוף למשל. הזנות נחשבה כאקט לא מוסרי ומשחית מבחינה חברתית, דבר שהביא לניסיונות לא מעטים לסמן, לגרש, לקנוס ולהעניש את העוסקות בזנות.

אזכורים להפעלתם של בתי בושת ופעילותן של זונות כגורמים המאיימים על הסדר החברתי העות'מאני המבוסס על השריעה ניתן למצוא כבר במאה ה-16, כאשר הרדיפה והענישה של העוסקות בזנות השתנתה מעת לעת והיתה תלויה באופן בו הסולטאן העות'מאני השליט סדר בעיר. כך למשל, הסולטאן סלים השלישי (1808-1762) נודע בנחישותו למגר את הזנות בעיר, רדף את עובדי תעשיית הזנות ומפעיליה יומם וליל וציווה לסגור את בתי הבושת הפעילים בעיר. בין היתר, הוא הורה להוציא להורג בתליה שש זונות מעל שישה שערים שונים בעיר איסטנבול כאזהרה לבאות בתור שימצאו את מותן אם יעסקו בזנות באיסטנבול. זונות רבות בתקופת שלטונו הוטבעו לאחר שהוצאו להורג בחניקה.

למרות זאת, הזנות המשיכה להתקיים בעיר ופקידים שונים שיתפו פעולה עם הזונות והמירו את העונשים בקנסות כספיים. יתרה מכך, במהלך העת החדשה המוקדמת נרשמו מקרים בהם זונות אף התייצבו בבתי משפט על מנת לתבוע את התשלום המגיע להן על שירותי המין שסיפקו ללקוחותיהן ואשר לא שולם כפי שסוכם מראש עם הלקוח.

"נטאשה?"

הזיהוי הכמעט מיידי של נשים יוצאות בריה"מ לשעבר ונשים בהירות מראה עם זנות והאשמתן בדרדור חברתי-מוסרי ובהפצת מחלות-מין יוצר מצב בו כמעט כל אישה כזו, גם אם היא תיירת מישראל, נתפסת למושא להטרדות רחוב. בביקוריי התכופים באיסטנבול, אליה אני נוסעת הן לצרכי מחקר אקדמי והן לבקר את חבריי, נשאלתי לא פעם, "האם את נטאשה?"

בביקורי הראשון בתורכיה, לא הבנתי ש"נטאשה" הוא שם קוד לאישה בזנות, וחשבתי לתומי כי הגברים שניגשו אלי ושאלו האם אני נטאשה בסך הכל בלבלו ביני לבין אישה אחרת, ולכן השבתי להם "לא, שמי לא נטאשה, שמי ג'ניפר". מאז הפעם הראשונה ההיא עברו הרבה מים במימי הבוספורוס, ולמדתי את כוונת המשורר, ולכן בביקוריי הבאים במדינה כבר לא התפעלתי כששאלו האם אני נטאשה.

מאז, על מנת לצמצמם למינימום את כמות הטרדות הרחוב, אני מקפידה לרכוש עיתון יומי תורכי ולהכניסו לתיק באופן כזה שיבצבץ מהתיק וכן עונדת טבעת שנראית כמו טבעת נישואין. כשאני מתהלכת חמושה בשני אלה, נראה כי כמות ההטרדות פוחתת. לפעמים המראה הזה מבלבל את המטרידנים שחושבים שאני תורכייה נשואה.

ג'ניפר פוליאקוב היא דוקטורנטית להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, פעילה חברתית ופמיניסטית.

> אם היו מטפלים באלימות נגד נשים כמו שמטפלים בטרור

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

ברזיל: הימין הקיצוני משתולל, אך השמאל מקבל תקווה חדשה

שחרורו של הנשיא לשעבר לולה דה סילבה מהכלא עד למיצוי הליכי הערעור בעניינו נותן זריקת מרץ לשמאל הברזילאי המשותק. האם זה מה שיציל את המדינה הגדולה והמשפיעה באמריקה הלטינית מאימת הניאו-פאשיזם?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf