קולות מהדרום: תחושה של ערב מלחמה

בבאר שבע האווירה מתוחה, בקיבוץ נירים רגילים למציאות, בתל שבע מפחדים מפיטורים בגלל המצב. פסיפס אנושי של אזור שחי תחת איום תמידי, עם הפוגות קצרות של שקט

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אף אחד בבאר שבע לא יודע מה יקרה הלילה (שני) בעקבות ההחלטה להגביר את הירי על אתרי החמאס ברצועה. בבאר שבע האווירה מתוחה מאוד, ומצפים ללילה ארוך ולעוד סבב לחימה. בשעה 21:00 נערכה תהלוכת אנשי ימין, אשר עמדה דקות ארוכות ליד הגרנד קניון ושרה "עם ישראל חי" ו"חנין זועבי בת זונה".

פיקוד העורף העביר הנחיות על פיהן תושבי באר שבע אמורים לקיים "שיגרה ערנית", אך לא מוגבלים למשל ללכת לעבודה, ורק נאסרה, נכון להיום שני בשעה 21:18, התקהלות של יותר מ-500 איש. עם זאת, הועברה הוראה לפתוח את המקלטים הציבוריים.

מדד טוב למצב הרוח הבאר שבעי בימים אלה הוא כמות היושבים בבתי הקפה והקונים בסופרמרקטים הגדולים. בשני בערב הקניונים התרוקנו במהירות. בעבור העסקים הקטנים ומי שפרנסתם מעבודות מזדמנות סבב לחימה הוא מכה של ממש. אין עבורם מנגנון פיצוי.

"אני חי ממכירת עיתונים וסיגריות", אומר בעל קיוסק בעיר העתיקה בבאר שבע. "אבל היום שמים לי פה עיתונים בחינם, אז מה שנשאר זה למכור עיתונים ברוסית ופחיות שתייה. כשיש מצב מלחמה אנשים לא יורדים העירה. יכול לעבור יום שלם בלי שיקנו כלום, אבל את הארנונה ואת המסים אני אהיה חייב לשלם בלי הנחות".

לעת עתה שקט בבאר שבע. עד כה היו שני יירוטים, אם כי כל היום נשמעים מטוסים וקולות נפץ עמומים. מי שלא זוכים לפסטורליה היחסית של באר שבע הם תושבי עוטף עזה וחבל אשכול.

> עברתי כבר כמה מתקפות ישראליות, אבל מתקפה ברמדאן זה חדש

ארנון אבני, חבר קיבוץ נירים, חי במציאות המתוחה מאז נולד במשק, לפני 60 שנה. בסבבי הלחימה יכולים להיות ימים רצופים של נפילות ופיצוצים, "אבל הקיבוץ הוא מסגרת אחרת. יש כאן תמיכה של החברים והכול מאורגן", הוא מספר. "יש מרחבים מוגנים, הכיתות ממוגנות ואתה יודע עם מי אתה משאיר את הילדים. יש תמיכה נפשית, יש תמיכה בקהילה. במישור הזה, אנחנו במצב אחר ממישהו, נניח, שגר בעיר. התחושה שם אחרת. פה בנירים אתה חי את המציאות הזו. אתה מוכן אליה ויודע שקיימת אפשרות שמישהו ינסה לפגוע בך. מצד שני, אני חושב שצריך להידבר. שרק דרך הדברות המצב הזה ייפתר".

מוחמד אלבאז, בן 23, גר בתל שבע ועובד בבאר שבע. לילה לפני עבר היישוב את אחד הלילות הסוערים: מכוניות שהיו בדרך לבאר שבע ולעומר נרגמו באבנים על ידי צעירים מהאזור ובקרבת היישוב היו הפרות סדר. "פעם ראשונה בחיים שלי שאני רואה וחווה דבר כזה, משהו שקשור בלאומיות, בעימותים בתסכול של אנשים על המצב. אני לא מדבר פוליטיקה, לא אוהב פוליטיקה, לא מעניינת אותי פוליטיקה. האווירה מתוחה מאוד. קרובת משפחה שלי, שעובדת בבאר שבע, נתקלה בקללות של איזה איש דתי, יהודי. אבל זה מישהו שלא היה בסדר כנראה. מה שמדאיג אותנו במשפחה, זה שייפטרו אותנו מהעבודה. כולנו עובדים בבאר שבע והמצב נראה לא סימפטי במיוחד. אני מקווה שזה מצב של אנשים שרוצים להוציא את התסכול שלהם ושזה ייגמר".

כאשר יש אזעקה באיזור שלו, למרבית התושבים אין ממ"ד: "אם יש אזעקה, לאן אלך? אין לנו מקלטים. אין לנו חדר ביטחון. אנחנו יושבים במרפסת ורואים את הכיפת ברזל מורידה את הטיל".

מרקם החיים בבירת הנגב הוא קשה ומסובך. אלה לצד אלה נלחמים על הפרנסה יהודים, ערבים, פלסטינים ופליטים ממדינות אפריקה. אחד תלוי בשני. תיטול אחד המרכיבים מתוך הפאזל האנושי, אתה מפר את איזון העיר. בשוק העירוני זה הכי בולט. זה השוק שמשרת את העניים ביותר ודווקא בו קיים הדו קיום החזק ביותר. עזרא מביא ירקות מאחד המושבים באזור ומוכר בבסטה קטנה בשוק, מנסה להוציא את ה"יומית" שלו. "בשוק אין לך דתות. כולם באים פה לעבוד, יהודים, ערבים, רוסים, אתיופים, בדואים. באים לחפש את הלחם שלהם. עזוב אנשים מפוליטיקה, עזוב אותם מאלימות. אני מקווה שבבאר שבע אנשים לא יעשו שטויות ללכת אחרי כל מיני מטורפים, כי פה זה עיר כל כולם ביחד".

מנחם, שומר בחנות בגראנד קניון, אדם דתי, קרוב לצאת לגמלאות, בודק את התיקים ונראה מזועזע: "אני לא מאמין שיהודי מסוגל לשרוף ילד. יהודי יעשה דבר כזה. ושלא יתפסו את הרוצחים של שלשת הילדים. בחיים שלי לא עברתי דבר כזה, שיהודים יעשו הפגנות גזעניות. קרה לנו משהו רע מאוד".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

תלמידים בבית הספר סאלם בשכם משתתפים בקמפיין הסולידריות עם מעאד' עמארנה (נאסר שתייה / פלאש 90)

ממיטתו בביה"ח, הצלם שאיבד עין מירי מג"ב הפך לסמל

מעאד' עמארנה, שאיבד את עינו אחרי שנורה בזמן שסיקר הפגנה ליד חברון, מאושפז מאז יום שישי האחרון בירושלים. אשתו טרם קיבלה אישור לבקרו, אך עמיתיו הפלסטינים נמצאים ליד מיטתו מסביב לשעון. למרות שנפגע מירי חי, עד כה לא הגיע איש לגבות ממנו עדות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf