תמימי: 8, אזריה: 9, שומר: 0

על פי הדיווחים עהד תמימי שסטרה לחייל, ואמה נרימן ירצו שמונה חודשי מאסר. השבוע קוצר בשליש עונשו של אלאור אזריה שירה בראשו של פלסטיני פצוע. אל"מ ישראל שומר שירה והרג נער פלסטיני שברח ממנו אפילו לא הועמד לדין

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עהד תמימי בת ה-17 מנבי סאלח תרצה שמונה חודשי מאסר. על פי עסקת הטיעון שהתגבשה בין הפרקליטות הצבאית לעורכת דינה של עהד תמימי, הנערה תודה בארבעה מתוך 12 סעיפי האישום שיוחסו לה (שמרביתם "הודבקו" לה רק לאחר מעצרה בדצמבר האחרון): הסתה, שתי עבירות של הפרעה לחייל ותקיפת חייל. הסעיף האחרון מתייחס לאירוע שבו תועדה בפייסבוק לייב כשהיא מנסה לגרש חיילים מחצר ביתה כשהיא צועקת, דוחפת וסוטרת לאחד מהם ובגללו נעצרה מלכתחילה.

עסקאות טיעון נרקמו גם עם אמה של עהד, נרימן תמימי, ובת דודתה נור תמימי, שצולמה איתה באותו אירוע. נרימן תרצה שמונה חודשי מאסר ותואשם בסיוע לתקיפת החיילים, בהסתה ובאירוע קודם של הפרעה לחיילים. נור בת ה-21 תסתפק בימי המעצר שכבר ריצתה בשל חלקה בהשפלת חיילי צה"ל.

> דו"ח: כך מכשירה מערכת המשפט הצבאית את הפגיעה בקטינים פלסטינים

עהד תמימי בית המשפט, בדיון על הארכת מעצרה (צילום: פלאש90)

עהד תמימי בית המשפט, בדיון על הארכת מעצרה (צילום: פלאש90)

מאז פרצו חיילים לביתה באישון לילה בדצמבר האחרון, כשהיא עוד לא בת 17, הוחזקה עהד תמימי במעצר עד תום ההליכים. זוהי טקטיקה ידועה אליה התייחס גם דו"ח בצלם על מערכת המשפט הצבאית ויחסה לקטינים, שפורסם אתמול. כ-70 אחוז מההרשעות בבתי הדין הצבאיים לנוער מסתיימים בעסקאות טיעון, וכך נוסק אחוז הקטינים המורשעים במערכת המשפט הצבאית ל-95 אחוזים. לנערות ונערים פלסטינים ברור שאם יחתמו על עסקת טיעון יש סיכוי גבוה שיחזרו לשגרת חייהם, למשפחתם ולבית הספר מהר יותר מאשר אם יתעקש לנהל משפט, גם אם יש להם סיכוי לנצח. שכן ההליכים עצמם עלולים לקחת זמן רב יותר – אותו יבלו בכלא – מהעונש שיקבלו בעסקה.

במקרה של בנות משפחת תמימי ניתן להניח שהיה להן ברור שמה שהחל כמעצר ראווה מתוקשר היטב יהיה חייב להסתיים במאסר, ולכן הדרך להסדר הייתה כמעט מתבקשת. גם התעקשותה של מערכת המשפט הצבאית לנהל את משפטה של עהד מאחורי דלתיים סגורות, מוסתר מהציבור, לא העלתה את האמון המועט עד לא-קיים שרוכשות בנות המשפחה למנגנון הצדק של המדינה הכובשת.

הפרסום על עסקת הטיעון מגיע בתזמון שמחייב השוואה. ילדה פלסטינית די לה שתשפיל חייל ישראלי כדי שכל המערכת תתגייס לשלוח אותה ואת משפחתה לכלא. אין בנמצא כמעט מקרים להשוואה שבהם חייל דחף או קילל פלסטיני, כי אירוע כזה אפילו לא נמצא בסקלת הענישה והמאסר. לכן את ההשוואה שלנו נקח מעבירות חמורות יותר, של הריגה.

אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, בדיון הארכת מעצר, ואמו (AFP POOL)

אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, בדיון הארכת מעצר, ואמו (AFP POOL)

רק בתחילת השבוע החליטה ועדת השחרורים הצבאית לקצר בשליש את עונשו של אלאור אזריה, אחרי שהרמטכ"ל כבר קיצר את עונשו הקצר ממילא, כך שאזריה ירצה בסך הכל תשעה חודשי מאסר. אזריה לא נתן סטירה אלא ירה בראשו של עבד אל פתח שריף, שהיה שרוע פצוע על הקרקע, ולא סיכן אף אחד, לאחר שתקף חיילים בסכין. אם לא היה במקום צלם של "בצלם" אזריה היה מסיים את האירוע כגיבור ש"ניטרל מחבל".

לפני שבוע התקיים דיון בבית משפט השלום ברמלה במשפטם שני החיילים שהרגו את הנער סמיר עווד. המקרה אירע בינואר 2013 בכפר בודרוס. חיילים ירו שמונה כדורים מאחור והרגו את הנער בן ה-16 שניסה לברוח מהם. בגלל מחדלי חקירה שלא הצליחו לגלות מי מהחיילים אחראי לירי הקטלני הם הואשמו רק במעשה פזיזות ורשלנות. עורכי דינם לא הסכימו גם לעסקת טיעון של שלושה חודשי עבודות שירות, ובדיון האחרון הציגו בפני בית המשפט נתון לפיו מתוך 114 חקירות מצ"ח של מקרי הרג של פלסטינים לא חמושים בידי חיילים, הוגשו כתבי אישום רק בארבעה מקרים. כעת שוקלת הפרקליטות לבטל לחלוטין את כתב האישום נגדם.

דוגמה נוספת שכדאי להשוות אליה היא המקרה של אל"מ ישראל שומר, קצין אג"ם של פיקוד דרום. ביולי 2015 ירה למוות אל"מ שומר, ששימש אז כמח"ט בנימין, במוחמד אל-כסבה בן ה-17. הנער זרק אבנים לעבר הג'יפ הצבאי הממוגן בו נסע שומר והחל לברוח מהמקום. ושומר בתגובה החליט לעצור את הרכב והחל לרדוף אחר הנער יחד עם חייל נוסף כשהוא יורה לעברו מאחור. שני קליעים פגעו בגבו של הנער הפלסטיני ועוד אחד באחורי ראשו. לשומר לא נשקפה באותה עת שום סכנה חיים, אבל אולי הוא החליט ללמד את הנער לקח. אל-כסבה נהרג מהירי. למרות זאת – פחות משנה מאוחר יותר סגרה הפרקליטות הצבאית את תיק החקירה נגדו, והוחלט כי הוא לא יועמד לדין.

נשות משפחת תמימי, שהעזו להתנגד באמצעים דלים של צעקות, סטירות וסרטון וידאו לחיילים כובשים חמושים שנכנסו לחצר ביתן, יישבו בכלא יותר מאל"מ שומר, יותר מהחיילים שהרגו את סמיר עווד, ורק קצת פחות מאלאור אזריה. שיעור חשוב על צדק וערך החיים תחת מערכת החוק והצדק של הכיבוש.

> כשהשכול הופך למפעל חיים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

בי נפתלי בנט, מתי תתנצל על ההרס שהותרת מאחוריך? (מארק ישראל סאלם / פול)

היה שלום נפתלי בנט, קיבלת אפס בהתפתחות פדגוגית

כמו שנכנס למערכת ככה הוא יצא: שחצן, חסר ידע וניסיון שחושב שהוא עדיין מנהל חברת הייטק או מפקד על צוות בקרב. מורשת בנט: פספוס של כל הזדמנות לשינוי, הזניית ניהול החינוך וניצול ציני של כל מהלך להאדרת שמו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf