הרחק מאורות הזרקורים: תנועת החרם צוברת הישגים

רוג'ר ווטרס אולי תופס יותר כותרות, אבל שלושה מקרים מהעת האחרונה, בהם חברות אירופאיות משכו השקעות וחוזים מהארץ, מלמדים שלמאמצי החרם יש השפעה גדולה בדיוק במקומות שכואבים לישראל

א א א

כותבת אורחת: דליה שיינדלין

רשת הסופרמרקטים הגדולה בלוקסמבורג, "קקטוס", שוקלת להסיר מוצרים ישראליים ממדפיה. הרשת החליטה להפסיק מכירת ירקות ופירות מתוצרת ישראל אלא אם הספקים של הרשת יוכלו להוכיח כי המוצרים אינם מגיעים מהשטחים הכבושים, כך פרסם אתר ווינט השבוע.

אם הרשת אכן תמשיך במהלך, זה יהיה האחרון בשרשרת של אירועים המבטאים את אי הנוחות ההולכת וגוברת בקרב חברות אירופאיות הקשורות בחוזים, אחזקות והשקעות בישראל. שורשי חוסר הנוחות אינם אידיאולוגיים או פוליטיים אלא קשורים בכסף, ובתחושה.

ביוני האחרון ציין מנכ"ל ענקית הטלקום הצרפתית אורנג' כי חוזה השימוש בשם המותג של החברה עם המפעיל הישראלי פרטנר הפך לכאב ראש פוליטי יקר בצרפת ובחו"ל, ושהוא היה מעדיף לסיים את החוזה. ההצהרה שלו עוררה תקרית דיפלומטית: ראש הממשלה נתניהו תקף את החברה הצרפתית, ושר החוץ של צרפת, שהגיב במהירות, ניסה לקחת את דבריו בחזרה.

בחודש אוגוסט, עוד חברת ענק צרפתית, ואוליה, מכרה את אחזקותיה האחרונות בישראל לאחר מספר שנים של משיכה הדרגתית, כך דווח ארגון "מי מרוויח מהכיבוש". ואוליה היתה מעורבת במגוון של פרויקטים באזור, החל בקווי אוטובוס, ניהול מים ופסולת, ואולי הבולט ביותר – פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. במשך שנים היוותה החברה יעד לפעילי תנועת החרם, בשל מעורבותה בפרויקטים בגדה המערבית, ובכלל זה קווי הסעות ובעלות על מטמנת זבל. המבקרים מאשימים גם כי השירות שנותנת הרכבת הקלה לתושבים הפלסטינים של ירושלים המזרחית נחות בהשוואה לאלו הניתנים ליהודים, וכי הרכבת תורמת לסיפוח דה-פקטו של החלק המזרחי, הפלסטיני, של העיר.

תומכי ה-BDS מחשיבים את הצעד האחרון של ואוליה כניצחון גדול, בעוד החברה עצמה מכחישה לחלוטין כי יש בסיס פוליטי להחלטתה. בתגובה לפנייתנו מסר דובר ואוליה למגזין 972+ כי החברה החלה תוכנית משיכת השקעות אסטרטגית ב-2011 וכי עד אוגוסט 2015 נמשכו השקעות מכל חברות הבת של ואוליה, אולם "בשום מקרה משיכת ההשקעות, או ההחלטה עליה, אינן תוצאה של קמפיין החרם או של התנגדות של כל קבוצה שהיא".

עם זאת, כבר בשנת 2010 עלו שמועות כי ואוליה חיפשה דרך מילוט מפרויקט עבודות הרכבת הקלה בירושלים בשל לחץ של תנועת החרם, ומתוך חשש כי תאבד חוזים במקומות אחרים.

> "אנחנו הופכים למיינסטרים": ראיון עם עומר ברגותי, ממנהיגי תנועת החרם

פעילי BDS בפעולה נגד חברת ואוליה, בוסטון 2012 (צילום: אקטיבסטילס)

פעילי BDS בפעולה נגד חברת ואוליה, בוסטון 2012 (צילום: אקטיבסטילס)

הקבוצה הקליפורנית "Global Exchange" תיעדה פרויקטים שחברת ואוליה הפסידה במהלך השנים, וקושרת את ההפסדים לקמפיינים הפוליטיים שמדגישים את פעילות החברה בישראל-פלסטין. הקבוצה מקליפורניה מעריכה כי החברה איבדה חוזים בערך של כמעט 20 מיליארד דולר. אם המספרים בהם נוקבת הקבוצה, כמו גם החיבור המוחלט בין הפסדי החברה לקמפיין החרם, נראים גרנדיוזיים, ההתעקשות של ואוליה כי אין כל קשר בין הדברים נראית גם היא מפוקפקת.

גם הרשת מלוקסמבורג, "קקטוס", שידרה עמימות, אם לא בלבול ממשי. דוברת של רשת המרכולים אמרה למגזין 972+ כי קיבלה הנחיות קפדניות שלא להתייחס לנושא בשום דרך. חברי "הוועדה לשלום צודק במזרח התיכון", שהיו מעורבים בקמפיין שדחף את הרשת להחלטה סיפרו למגזין 972+ כי עדיין ייתכן שהנהלת הרשת תשנה את דעתה. אתר ווינט ציטט תכתובת פרטית בין "קקטוס" לבין הוועדה בו צויינה הכוונה להפסיק למכור מוצרים ישראלים, אך בהמשך סרב לבקשתנו לשתף אותנו בתכתובת או לאשר את פרטיה.

אירועים אלה מציגים את האופי המתפתח ואת ההשפעה של קמפיין החרם. ההישגים אותם מבקשת התנועה כעת לא תלויים בשינוי עמדות ותפיסות, אלא בשינוי מפת הרווחים. ואוליה ככל הנראה הרוויחה בעבר כסף טוב ממעורבותה בפרויקטים בקנה מידה גדול בתחום התשתיות בישראל, אולם ייתכן שכעת הגיעה החברה למסקנה כי העלות, הכספית או התדמיתית, גוברת כעת על הרווחים.

בשני המקרים, של אורנג' ושל קקטוס, דווח על שתי החברות כי הן אמרו שהרווחים מהחוזים או מהמוצרים הישראלים לא היו גבוהים מספיק כדי להצדיק את הנשורת הפוליטית בבית. חברות מסוג זה תלויות כמו פירות הבשלים ליפול לידיהם של פעילי החרם – באופן יחסי, משיכת השקעות מצידן אינה כרוכה בהפסד כספי גדול ולכן ניתן ללחוץ עליהן בקלות רבה יותר ולהגיע להישגים מהירים לצד צבירת הצלחות תדמיתיות לתנועת החרם.

> למה לא מחרימים את איראן? על הצביעות של תנועת החרם

רוג'ר ווטרס, פעיל ה-BDS הידוע. לא תמיד אבק הכוכבים הוא זה שמביא הצלחות ושינוי (צילום: Brennan Schnell, CC BY 2.0)

רוג'ר ווטרס, סלבריטאי BDS. לא תמיד אבק הכוכבים הוא זה שמביא הצלחות ושינוי (צילום: Brennan Schnell, CC BY 2.0)

האופי השקט של ההחלטות שקיבלו החברות האלה הוא הצד השני של הצהרות בפרופיל תקשורתי גבוה שנעשות על ידי ידוענים דוגמת רוג'ר ווטרס וסטיבן הוקינג. אולם גם בהיעדר כותרות צעקניות, ואולי בעיקר אז, למאמצי החרם ומשיכת ההשקעות יכולה להיות השפעה גדולה, בדיוק במקומות שבהם זה כואב.

מקרים אלו יכולים לעורר בקרב חברות אירופאיות אחרות חשש מפני השלכות פוליטיות דומות. בשנת 2013 פרסם האיחוד האירופי סדרה של הנחיות אשר מגבילות פרויקטים משותפים ספציפיים בשטחים הכבושים. למרות שההנחיות היו יותר טכניות ממהותיות, הן בכל זאת אותתו כי האיחוד האירופי מפתח מדיניות שתיתן שיניים לרטוריקה שלו נגד הכיבוש הצבאי הישראלי. זמן קצר לאחר מכן, חברה הולנדית פרשה מפרויקט לו היתה שותפה בירושלים המזרחית לאחר שממשלתה שלה הזהירה כי הפעילות עלולה להפר את החוק הבינלאומי.

החברה הישראלית, המשתוקקת לנורמליות, נוטה לשכוח את כל הצרות האלה, כל עוד הן לא מגיעות לכותרות הראשיות. קצב החדשות בארץ מהיר ביותר, ואירועים בודדים נשכחים מיד עם בואם של אירועים חדשים, או שממעיטים בחשיבותם בכוונה.

אבל המשמעות של האפשרות שהאירועים האלה, שחולפים בשקט יחסי, לפעמים כמעט מתחת לרדאר, הם התוצאה של קמפיין החרם, אפילו בעקיפין, היא שהפוטנציאל של תנועת החרם רחוק ממיצוי. ועם הפוטנציאל שלה להשפיע על הכלכלה במגוון דרכים משמעותיות, האותיות הקטנות עשויות לעשות נזק גדול יותר מאשר הכוכבים הגדולים.

ד"ר דליה שיינדלין היא סוקרת דעת קהל ויועצת פוליטית. היא כותבת קבועה במגזין 972+, שם פורסם הטקסט במקור. תרגום מאנגלית: יעל מרום.

> חופש המימון לרגב, חופש הביטוי לאמנים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf