‫הרשימה המשותפת: שמאלית, חברתית, ולוקחת את בנט

למה קמה הרשימה המשותפת של חד״ש והמפלגות הערביות? מה עם נשים ולהט"ב, צדק חברתי וזכויות עובדים? איך תפעל הרשימה בכנסת, ומיהו איימן עודה שעומד בראשה? מתן קמינר, פעיל בחד"ש, עם כמה תשובות לשאלות שאתם שואלים בדרך לקלפי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: מתן קמינר

הרשימה המשותפת של חד״ש, רע״ם, בל״ד ותע״ל, שהוקמה בשבועות האחרונים לקראת הבחירות הקרובות, מעוררת סקרנות רבה בקרב השמאל היהודי. יחד עם הסקרנות באות כמובן גם תהיות ושאלות רבות; התשובות הניתנות כאן הן על דעתי בלבד, ואינן מייצגות את עמדתה הרשמית של חד"ש או של הרשימה המשותפת.

ש: מהו הרקע להקמת הרשימה המשותפת?

ת: הרקע המיידי הוא כמובן העלאת אחוז החסימה עקב יוזמתו של אביגדור ליברמן, שנועדה במפורש למנוע את כניסתם של הכוחות המייצגים את האזרחים הערבים בישראל לכנסת. לנוכח האיום, כל הכוחות הללו – שבכנסת הנוכחית מחזיקים ב-11 מנדטים – ראו את החשיבות שבחבירה זה לזה על מנת להבטיח שאף אחד לא ייפול מתחת לאחוז החסימה החדש ויישאר מחוץ לכנסת.

המהלך הצריך מאמצים לא פשוטים, שכן על אף הדימוי בתקשורת היהודית, ישנם הבדלים אידאולוגיים עמוקים בין הכוחות האלה. חד"ש היא חזית שמאל, שגרעינה הוא המפלגה הקומוניסטית; בל"ד היא מפלגה ליברלית-לאומית; רע"ם היא קואליציה שהכוח המרכזי בה הוא הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית; ותע"ל של אחמד טיבי עומדת איפשהו בין חד"ש לבל"ד ברוב הנושאים. חשוב להזכיר שבעולם הערבי שורר כעת כאוס, וכוחות שקרובים אידאולוגית לכל אחד מהזרמים הללו נלחמים זה בזה בקרבות עקובים מדם לא רחוק מגבולותינו.

ואף על פי כן, הקמת הרשימה המשותפת היא לא רק היענות לצו השעה הטקטי שהציב ליברמן למפלגות. היא גם עונה על רצון עמוק של האזרחים הערבים, שבא לידי ביטוי באין-ספור סקרים שהצביעו על תמיכה רחבה בריצה משותפת. לדעתי, הרצון הזה לא נובע מזלזול של האזרחים בהבדלים האידאולוגיים בין הכוחות המייצגים אותם, אלא מהתחושה שהם נתונים תחת מתקפה מתמדת, שמטרתה שלילת האזרחות שלהם בפועל. לא רק ליברמן אלא כל המפלגות הציוניות (מלבד מרצ, במידה מסוימת) שותפות לאיום הזה והרצון לצופף שורות מאחורי ההגנה על זכויות האזרח הוא טבעי, מובן ונכון.

> חמישה לקחים שאפשר ללמוד מהקמת הרשימה המשותפת

הישג היסטורי. זחאלקה ושותפים. (יח"צ הרשימה המשותפת)

הרשימה המשותפת. (יח"צ הרשימה המשותפת)

ש: אפשר להבין את ההיגיון שדוחף את האזרחים הערבים להתאחד, אבל על איזה בסיס הרשימה פונה לתמיכתם של אזרחים ואזרחיות יהודים?

ת: הרשימה לא מגדירה את עצמה דרך השתייכות לאומית, אלא באמצעות המחויבות לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. חבר הכנסת המצטיין דב חנין מוצב במקום ריאלי מאד ברשימה, ומנהיגיה פונים – במצע ובתעמולה – גם לציבור היהודי. לכן, כאזרחיות ואזרחים יהודים המאמינים בערכים אוניברסליים של שוויון, כמו גם בהיותה של האוכלוסייה הערבית בישראל גורם מפתח בכל חזון של שלום עם העם הפלסטיני ושאר עמי האזור, יש לנו מקום ברשימה הזאת, לצדו של המיעוט המותקף במלחמה על זכויותיו. הצבעה שלנו, כיהודים, לרשימה המשותפת היא איתות ברור לאזרחים הערבים שיש להם בעלי ברית בציבור היהודי, שאיתם ניתן אחרי הבחירות להמשיך לבנות את התנועה לחברה משותפת ושוויונית.

ש: רבים מהמצביעים של חד"ש תומכים בה בראש ובראשונה כי היא מפלגת שמאל חברתי סוציאליסטית. האם הערכים השמאליים לא הולכים לאיבוד ברשימה המשותפת?

ת: בהחלט לא. ראשית כל, מי שמצביע או מצביעה לרשימה המשותפת מצביע לחד"ש. לחד"ש יש ארבעה נציגים בעשירייה הפותחת, והקול שלך יכול להיות זה שיכניס לכנסת את עבדאללה אבו-מערוף, איש ועדת היוזמה הדרוזית ופעיל סירוב (מס׳ 13 ברשימה), או – אם להיות אופטימיים – את יוסף עטאונה מהנגב (מס׳ 17).

שנית, ערכים של שמאל חברתי הם קונצנזוס ברשימה המשותפת, שקהל בוחריה הוא העני ביותר בארץ והנפגע ביותר מהמדיניות הקפיטליסטית הדורסנית של ממשלות ישראל בדורות האחרונים. נציגי כל המפלגות מצביעים בכנסת על פי דפוסים של שמאל חברתי; במדד החברתי למושב הקיץ האחרון בכנסת, בו זכתה סיעת חד"ש למקום השלישי בין הסיעות, הגיעה בל"ד למקום הרביעי ורע"ם-תע"ל למקום השביעי. יו"ר בל"ד ג׳מאל זחאלקה מתייחד בתמיכה בולטת בזכויות היהודים המזרחים והפליטים האפריקאים.

יתרה מכך, זכויות האזרח הדמוקרטיות של המיעוט הפלסטיני והמאבק בכיבוש הם חלק בלתי-נפרד מהמאבק לשינוי חברתי בארץ. כפי שאמר לאחרונה ראש הרשימה, איימן עודה, האזרחים הערבים "לא יכולים להביא את השינוי לבד, אבל הוא גם לא יבוא בלעדינו". רק הבטחת מלוא זכויותיו האזרחיות של המיעוט הלאומי הפלסטיני – המונה 20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, וחלק גדול בהרבה ממעמד הפועלים בה – תוכל להביא להכרעת הכף לטובת האוכלוסיות המוחלשות שאינן חלק מהאליטה האחוס"לית המחזיקה עדיין במוסרות השלטון. בלוק רחב של האוכלוסיות המדוכאות – כולל יהודים מזרחים, יוצאי ברית המועצות, אתיופים, פליטים ומהגרי עבודה, ועוד – לא יוכל לקום אם האוכלוסייה הערבית לא תהיה חלק ממנו.

ש: זכויות נשים ולהט"ב, כמו גם הפרדת הדת מהמדינה, הן חלק אינטגרלי מתפיסת העולם שלי. כיצד אוכל להצביע לרשימה הכוללת תומכים בביגמיה, הומופובים ומי שתפיסת העולם הפוליטית הבסיסית שלהם היא דתית?

ת: הרשימה אכן כוללת גורמים שתפיסותיהם בתחומים של צדק מגדרי ותפקידה של הדת בחיים הציבוריים בעייתיות. אולם ראשית כל חשוב לציין שהיא כוללת גם את הכוחות הפמיניסטיים, הפרו-להט"בים והחילוניים בחברה הפלסטינית. הן עאידה תומא-סלימאן (מקום 5) והן חנין זועבי (מקום 7) הן לוחמות פמיניסטיות ידועות, שגם מתייצבות לצדם של מאבקי להט"ב. כמוכן, חד"ש, בל"ד ותע"ל נלחמות כולן נגד אלימות נגד נשים בתוך החברה הערבית ובהעלמת העין של המשטרה מהנושא הזה. חד"ש ובל"ד הן מפלגות חילוניות במובהק, הנאבקות בהשתלטות הדת על המרחב הציבורי הערבי בישראל ובהפיכתו של השיח הלאומי הפלסטיני לשיח דתי.

לדעתי, קיומו של מגוון הדעות העשיר הזה בתוך הרשימה המשותפת מצביע על בשלותו של הציבור הערבי בישראל לשינויים חברתיים מרחיקי לכת בתחומי יחסי המגדר ותפקידה של הדת במרחב הציבורי. פעילות פמיניסטיות ופעילי להט"ב פלסטינים מודעים לכך שרק מי שיירתם להגנת זכויות המיעוט יוכל להשפיע על היחסים החברתיים בתוך חברת המיעוט, ולכן רובם ככולם תומכים ברשימה. יתרה מכך, ייתכן מאד שהתסיסה הפוליטית וה"התערבבות" של פעילי המפלגות זה בזה במהלך הקמפיין יוכלו להניע תהליכי שינוי ארוכי טווח בתוך החברה.

> תשובה למתנגדי הרשימה המשותפת בשמאל

איימן עודה ועאידה תומא סולימאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

איימן עודה ועאידה תומא סולימאן (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ש: אם כבר הזכרת תהליכים ארוכי טווח, מה יקרה לרשימה המשותפת לאחר הבחירות?

ת: לא ידוע עדיין. האופציות הן כדלהלן: התפרקות גמורה וחזרה למצב שלפני הבחירות; שמירה על מסגרת תיאום כלשהי, כגון סיעה משותפת בכנסת; או המשך תהליך של התקרבות והידוק נוסף של היחסים בין המפלגות. הרבה תלוי במה שיקרה במהלך הקמפיין, וכמובן גם בתוצאות הבחירות.

כרגע נראה לי שהאפשרות השנייה היא הסבירה ביותר. כאמור לעיל, ישנם ניגודי אידיאולוגיה ואינטרסים בין המרכיבים ברשימה המשותפת, וייתכן שאלו יביאו בסופו של דבר לאי-יכולת לשתף פעולה בכנסת. מצד שני, בהינתן שהרשימה תהיה אחת הגדולות בכנסת הבאה, ישנם יתרונות גדולים לשמירה על סיעה משותפת, שיכולה להקנות לנציגי הסיעה את ראשותן של ועדות חשובות ויכולת השפעה גדולה יותר על מהלכים של הממשלה.

ש: איימן עודה, שעומד בראש הרשימה, אינו מוכר כל כך לציבור היהודי. מיהו?

ת: איימן הוא אחד המנהיגים הבולטים בחד״ש כבר שנים לא מעטות. בגיל צעיר נבחר לחבר מועצת עיריית חיפה, ומאז הוא מעורב במאבקים חברתיים שונים למען תושבי העיר המוחלשים ומשחק תפקיד מפתח בחברה האזרחית. בין 2004 ל-2006 הוא עבד בעמותת סיכוי וניהל בה את פרויקט המעקב אחרי המלצות ועדות אור לבדיקת אירועי אוקטובר 2000. מאז 2006 איימן מכהן כמזכ"ל חד"ש; הוא מוכר לפעילי החזית כמי שמגיע לכל סניף כאשר הוא מתבקש לכך, וכמי שעורר מרבצם סניפים שהיו רדומים שנים רבות. על אף שהוא גר בצפון, איימן פעיל במיוחד למען זכויותיהם של הבדואים בנגב ולקח תפקיד מרכזי במאבקים הציבוריים נגד תכנית פראוור והריסתו החוזרת של הכפר אל-עראקיב. על פי עדותם של פעילים בחד״ש, עוד פנינה ברזומה של איימן היא לא פחות ולא יותר מאשר המצאת הססמא "העם דורש צדק חברתי" – על פי הדגם של ססמת המהפכנים המצרים, "א-שעב יוריד אסקאט א-נזאם".

ש: כל זה טוב ויפה, אבל הרשימה המשותפת היא לא שותפה פוטנציאלית לקואליציה. לא עדיף להצביע למפלגת שמאל שנחשבת לחלק מגוש שלטוני אפשרי, כמו מרצ?

בכל ממשלה אפשרית שבה מרצ עשויה להשתתף – כלומר, כל ממשלה בראשות הרצוג – היא תהיה רכיב קטן ושולי לעומת כוחות מרכז-ימין כמו ״יש עתיד״, ״כולנו״ ואפילו ״ישראל ביתנו״. במצב כזה מרצ לא יכולה להיות אלא עלה תאנה, שיעזור לממשלה הזאת להשיג לגיטימציה בינלאומית בעודה מעמיקה את הכיבוש ואת בידודם של האזרחים הפלסטינים. במקרה הסביר יותר שבו מרצ תהיה באופוזיציה, היא ככל הנראה תמשיך לגמגם לנוכח להרפתקאות צבאיות אכזריות כמו ״עופרת יצוקה״ ו״צוק איתן״.

הרשימה המשותפת, לעומת זאת, הולכת להיות כוח גדול מאד בכנסת הקרובה. בסקרים האחרונים אנחנו ראש בראש עם ״הבית היהודי״, ואם נצליח להעלות משמעותית את שיעור ההצבעה בציבור הערבי, נוכל לעבור אותם בענק. נכון שהרשימה לא תוכל לשבת באף ממשלה אפשרית שתקום אחרי הבחירות – לא בגלל סירוב עקרוני מצדה, אלא בגלל גזענותו של הממסד הפוליטי – אבל בתור סיעה מאוחדת יהיה לה כוח רב. חשוב להכיר גם בהישג הסמלי הגלום בכך שנעקוף את בנט: הנה, אל מול הגזענות המשתוללת שמבקשת לדחוף את הציבור הערבי החוצה מהחברה הפוליטית שלנו, שיתוף פעולה בין הציבור הזה ובין דמוקרטים יהודים מצליח להביס את הימין הקיצוני.

אז בממשלה הבאה לא נהיה בקואליציה ואיימן עודה לא יהיה שר הביטחון, אם כי בהחלט יכול להיות שתקום ממשלת אחדות והוא יהיה יו״ר האופוזיציה. בממשלה הבאה שאחרי זאת? מי יודע. הרשימה המשותפת עשויה באמת לשנות את כללי המשחק.

> לא להצבעה ה"פרגמטית"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

המרה שחורה: צפו ביוסי צברי עונה לרפי פרץ

סערה נוראה, שר החינוך דיבר על המרה. יוסי צברי מזהיר אותו שלא יחצה קווים אדומים ויתרכז במה שחשוב באמת: לגדל גזענים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf