newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הטרור הסטרייטי

עוד לא עברה שנה מאז הרצח במצעד הגאווה בירושלים והרצח באורלנדו פותח מחדש פצעים שבקושי הגלידו. זה לא משנה אם הרוצח יהודי, נוצרי או מוסלמי - אותם פשעי שנאה נגד הקהילה שלנו מתרחשים שוב ושוב ברחבי העולם. אבל לא משנה מה תעשו לנו, אנחנו לא נעלם

מאת:

הפוסט נכתב במשותף עם מעין דק

לפחות חמישים נהרגו ו-53 נפצעו בטבח שהתרחש במועדון "פולס" המזוהה עם הקהילה הגאה בעיר אורלנדו שבמדינת פלורידה בלילה שבין שבת לראשון (זמן החוף המזרחי, ארה"ב). כלי התקשורת מנסים בשעות האחרונות להבין את הרקע למעשה, אבל לרבים כמונו בקהילה הלהטב"קית התמונה ברורה מאוד: מדובר בעוד אחד בשרשרת של פשעי שנאה בת אלפי שנים כנגד להט"בים בכל העולם. "הטרור הסטרייטי" ממשיך להכות בנו בכל מקום בו אנחנו חיים.

רק בשנה שעברה דיווחה ועדה של האו"ם המאגדת 25 מדינות על 594 מקרי רצח ממניע של שנאת להט"בים בין ינואר 2013 למארס 2014. פרויקט הניטור הבינלאומי של רצח טרנסג'נדרים תיעד בין השנים 2008–2014 לא פחות מ-1,612 מקרי רצח ב–62 מדינות. טרנסג'נדר/ית אחת שנרצחה כל יומיים.

והנה כמה דוגמאות, ובעיקר שמות, באמת על קצה המזלג מרחבי העולם: ב- 2008 כנופיית גברים אנסה ורצחה את הכדורגלנית הדרום אפריקאית יודי סימלאנה. עוד באותה שנה – לורנס קנינג, נער הומו בן 15 מקליפורניה בארה"ב, נרצח בבית הספר בו למד על ידי חבר לספסל הלימודים.

במאי 2013 נרצח מארק קרסון כאשר צעד לצד בן זוגו בניו יורק. חודש אחר כך, בדרום יורקשייר בבריטניה סטיבן סימפסון, צעיר אוטיסט והומו בן 18 בלבד הוצת למוות על ידי נערים ש"השתעשעו במסיבת יום הולדת". הם גם חרטו על גופו כתובות. באוגוסט באותה שנה בסנט פטרבורג התקיפה כנופיה את קריל קלוגין שהחזיק בידו דגל גאווה. באפריל 2014 באיסטנבול נרצחה צ'אגלה ג'וקר, אישה טרנסג'נדרית בת 25. השנה, באפריל 2016, נרצחו יולחאס מנאן וטנאי מג'ומדר, פעילים מרכזיים בקהילה הגאה בבנגלדש נרצחו בעיר דאקה.

> בכו את המתים, היאבקו בכל הכוח למען החיים

מועדון הפולס תחת מתקפה. אורלנדו פלורידה, ארה"ב

על פי דו"ח שפירסם מרכז ניר כץ למאבק בלהט"בופוביה לקראת חודש הגאווה, במהלך עשרת החודשים שקדמו לדו"ח דווחו למרכז 380 מקרים של להט"בופוביה בישראל בכל התחומים. 19% מהמקרים שדווחו עסקו בהתנהגות בריונית כלפי להט"בים במרחב הציבורי. מתוך המקרים שדווחו היו 16 מקרים של פגיעה פיזית, שמונה מקרים של איומים או התקרבות מאיימת, 40 מקרי קללות והתייחסות מבזה ושבעה מקרים של איומים ברשתות החברתיות. וכמה מצמרר לעשות שימוש במידע שמפרסם המרכז שהוקדם בעקבות הרצח הנורא בברנוער בתל אביב בו נהרגו ניר כץ וליז טרובשי, רצח שמבצעיו עדיין לא נלכדו.

אנחנו מניחות שאין להטב"קית ישראלית שלא הרגישה היום את הפצעים הפתוחים והשורפים שלנו מהרצח בברנוער. כולנו עדיין מנסות ללקק את הפצעים מהרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים בשנה שעברה. ברור לנו שאין הומו, לסבית, בי, טרנס או קוויר וחבריהם בעולם, שלא חוותה היום בדיוק כמונו את התחושה שירו גם בנו. האחים והאחיות שלנו מתו ונפצעו באורלנדו. האחיות והאחים שלנו נרצחים ונרדפים על בסיס יומיומי ברחבי העולם.

אין לנו עניין להתייחס למוצאם של הוריו של היורה מאורלנדו, או לשאלה האם או לא הסתובב לפני זה באתרים של האיסלאם הקיצוני לפני שהחליט ללכת ולטבוח בלהטב"קים. לא מעניין אותנו איזו דת בדיוק גרמה לו לשנוא אותנו עד מוות. פעם זו הנצרות, ופעם אלו הגופשטיינים והסמוטריצ'ים – יהודים טובים שחושבים שאנחנו מזהמים את ירושלים והמדינה, ופעם זה האיסלאם. ותמיד זה הפחד ממי ששונה ומאתגר את הסדר הקיים.

ב 21.7 ייערך מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים,שיוקדש לזכרה של שירה בנקי ז"ל הערב  (ראשון) יערכו עצרות מחאה והזדהות עם קורבנות הטבח באורלנדו בגן מאיר בת"א ובכיכר ציון בירושלים בשעה 21:00 – בואו להיות איתנו גם כשזה פחות נוצץ.

> האם בנצי גופשטיין שהסית נגד מצעד הגאווה כבר נחקר?

משמרת בגן מאיר לזכר הרוגי הטבח במועדון הפולס, אורלנדו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

משמרת בגן מאיר לזכר הרוגי הטבח במועדון הפולס, אורלנדו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf