תכלה שנה וקללותיה: פיוט "אחות קטנה" מודרני לרגל ראש השנה

כותב אורח: הרב קובי וייס

אָחוֹת קְטַנָּה הוא פיוט מפורסם הפותח את תפילות ראש השנה. חובר על ידי הרב והמקובל אברהם חזן מגירונה במאה השלש עשרה.

הפיוט מתאר את מצוקות ישראל בגלות הדוויה ומסיים כל בית במילים "תכלה שנה וקללותיה". הבית האחרון מייחל לימים טובים יותר ומסתיים במילים "תחל שנה וברכותיה".

בהשראתו, חיברו עובדי מחלקת צדק חברתי בארגון "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" פיוט מודרני המבוסס על הפעילות של המחלקה בשנה החולפת. התוצאה שהתקבלה הינה פיוט ישראלי מודרני המהווה מניפסט חברתי יהודי עכשווי.

> ראש השנה הוא גם יום הדין הקולקטיבי

אָחוֹת קְטַנָּה חֲלֻקַּת מַּשְׁאָבַיִך אֵינָה הוֹגֶנֶת

לַטִּפּוּל בָּעֹנִי אֵין תָּכְנִית מַקֶפֶת

הַבְּעָיָה מִכָּל עֶבֶר אוֹתָנוּ עוֹטֶפֶת

מִי יִתֵּן וְיִתְעוֹרְרוּ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

אָחוֹת קְטַנָּה חוֹגֶגֶת כְּבָר שִבְעָה עָשׂוֹרִים

זְכֻיּוֹת אָדָם וְאֶזְרַח מְפֵרָה בּשֵּׁם אֱלֹהִים

בַּל נַתְרִיעַ אוֹ נְסַיֵּעַ, שֶׁמָּא נסוּמָן כְּבוֹגְדִים?

מִי יִתֵּן וְתַעֲבֹר הַקְּלָלָה הַזֹּאת וְצָרוֹתֶיהָ

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

בַּמְּדִינָה אֵין מַסְפִּיק דִּיּוּר צִבּוּרִי

וְהִיא אוֹמֶרֶת: "אֲנִי מַמְתִּינָה לְתוֹרֵי"

בֵּינְתַיִם מְשַׁלֶּמֶת שְׁכַר דִּירָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי

מִי יִתֵּן וְתַגִּיעַ אֶל מִשְּׁכֵנוֹתֶיהָ

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

כָּל הַחַיִּים הִיא עָבְדָה

בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה חָלְתָה

וּבִטּוּחַ לְאֻמִּי הִכִּיר בָּהּ – הִיא נָכָה

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת מֵהַקִצְבָּה

מִי יִתֵּן וְתֵּגַל חֵרְפַּתָּה

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

חוֹק הִבְטָחַת הַכְנָסָה מְעוֹדֶד יְצִיאָה לְהַשְׂכָּלָה

לְחָד הוֹריוֹת, אֲבָל רַק לִכְאוֹרָה

שֶׁכֵּן בַּתַּקָּנוֹת נִדְרֶשֶׁת הִתְיַיצְּבוּת קְבוּעָה בַּלִשְׁכָּה…

נָבִיא לְשִׁינּוּי בְּתַקָּנוֹתֶיהָ

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

שנה וקללותיה: נכים חוסמים את הכניסה לירושלים (יונתן זינדל/פלאש90)

טִפּוּל רְפוּאִי עוֹלֶה כְּזָהַב

"חִנּוּךְ חִנָּם" – מָמוֹן רָב

"אָז מָה לִקְנוֹת, הַתְּרוּפָה או הַמַּחְבֶּרֶת?"

מִי יִתֵּן וְיִגְדַּל שְׂכַר עֲבוֹדָתָהּ

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

"הָרָשׁוּת לְהִתְחַדְּשׁוּת עִירוֹנִית" חוֹקְקָה חֹוק

בְּהִתְעָרְבוּתֵנוּ הָאֲנָשִׁים שָׁמְעָה ודוֹק

לֹא רַק קַבְּלָנִים לִשְׁמֹעַ – וַעֲנִיִּים לִשְׁתֹּק

שִׁפּוּר בַּמַּטָּרוֹת וסַמְכוּיוֹת למִנהָלוֹתֶּיהָ

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

לֶחֶם לָבָן, סֻכָּר וּמַמְתַּקִּים בַּשֶּׁקֶל

הִגִּיעוּ בְּאַרְגַּז הַמָּזוֹן … וְהַיֶּלֶד אוֹכֵל…

אִם זֶה לֹא מֵזִין, זֶה סְתָם קְלוֹקֵל

מִי יִתֵּן וְיַעֲשִׁירוּ מזוֹנוֹתֶיה

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ

ומעַמידָר אוֹמְרִים פִּנּוּי בִּנּוּי וְחַסָּל

אַתֶּם הַדַּיָּרִים תֵּצְאוּ וְחַפְּשׂוּ מַזָּל

וְאָנוּ בַּשֵּׁם הַחֹק נַגִּיעַ לְכָל אֻמְלָל

וְנַעֲמִידוֹ לִדְרֹשׁ אֶת זְכֻיּוֹתָיו בַּסַּל

הִגִּיעַ זְמַן מִיצוי זְכֻיּוֹתֶיהָ

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

מַחלֶּקֶת צֶדֶק חֶברָתִּי פּוֹעֶלֶת

לְשִׁינּוּי מְדִינִיּוֹת בְּוַעֲדוֹת הִכְּנֶסֶת

כִּי כַּיוֹם לַגֶּר, לֶעָנִי,  לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה הַמּוּתֶּשֶׁת

שִׁינּוּיֵי חֲקִיקָה וְתַקָּנוֹת – הֵם הַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת!

אָמֶּן כִּי צֶדֶק וָחֶסֶד יִשְׁכְּנוּ אֵצֶל קוֹבְעֵי מְדִינִיּוּתָהּ

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

*

הרב קובי וייס הינו ראש תחום דיור ציבורי במחלקת "צדק חברתי" של רבנים למען זכויות האדם

> פשעי מלחמה ופצעים פתוחים: הרופאה שנלחמת בהפרדה ממשיכה למרוד