newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אלפים בהפגנה בניו יורק נגד התקיפה הישראלית

פלסטינים, פלסטינים-אמריקאים, פעילים סורים, יהודים נטורי קרתא ונוספים מחו ביום רביעי מול הקונסוליה הישראלית ומול משרדי ניוז קורפ על התקיפות הישראליות ועל נטיית התקשורת האמריקאית להתייצב לצד ישראל

מאת:

כתבה: יעל אבן אור

אלפי פעילים התאספו ביום רביעי האחרון בפינת הרחובות 42 והשדרה השנייה בניו יורק, מול הקונסוליה הישראלית, כדי למחות על התקיפה ועל הסיקור התקשורתי בארצות הברית, הנוטה להעדיף את הנרטיב הישראלי על פני הפלסטיני. בין השאר ציינו המפגינים את הדאגה שהפגינו כלי התקשורת בארצות הברית לשלומם של הנערים הישראלים שנחטפו, לעומת האדישות למבצע המאסיבי שערכה ישראל בגדה מיום החטיפה, על כך ששמותיהם של ההרוגים הפלסטינים מוזכרים רק לעתים רחוקות וכן על כך שאף עיתונאי זר לא ניסה לאתגר את צו איסור הפרסום על פרטי החטיפה למרות שחשיפה של המידע הייתה עשויה אולי למנוע את ההידרדרות שאנו עדים לה כעת.

לאחר ההתכנסות והנאומים צעדו המפגינים לעבר המשרדים של ניוז קורפ, חברת התקשורת האמריקאית אשר בבעלותה רשת פוקס, הוול סטריט ג׳ורנל והניו יורק פוסט.

בין המשתתפים היו גם בני נוער, פעילים סורים נגד משטר אסד שדיברו על מאבק משותף ויהודים נטורי קרתא. בעברו השני של הכביש הייתה כרגיל הפגנת נגד.

> בעזה משלמים את המחיר על איומי הנקמה של נתניהו

הפגנת נגד בתמיכה בישראל. ניו יורק השבוע (צילום: יעל אבן אור)

הפגנת נגד בתמיכה בישראל. ניו יורק השבוע (צילום: יעל אבן אור)

למיס דיק, עורכת דין ואקטיביסטית פלסטינית, הצרה על כך שהמאבק הפלסטיני לא עמד במשך זמן רב בראש סדר העדיפויות של הקהילות המוסלמיות-ערביות בארצות הברית, בין ההיתקלויות עם משטרת ניו יורק, המעקבים, ההאזנות והמאבקים השונים במדינות המזרח התיכון – "אבל מעולם לא שכחנו את פלסטין״, הוסיפה.

"נאמר פעם אחר פעם שהזקנים ימותו והצעירים ישכחו", קראה דיק "אבל אנחנו רואים, לפי הצעירים שפה והצעירים ששם, שזקנינו – הם לא באמת מתים כי הילדים שלהם לא שוכחים".

> מתעדכן: הרוגים מתחילת המבצע הצבאי

למיס דיק. ניו יורק השבוע (צילום: יעל אבן אור)

למיס דיק. ניו יורק השבוע (צילום: יעל אבן אור)

הרב ישרואל וייס מנטורי קרתא ומההתארגנות "יהודים נגד ציונות" עלה גם הוא לדבר:

העובדה היא שיהודים שסבלו פעמים רבות במשך דורות רבים באירופה הגיעו למדינות מוסלמיות, למדינות ערביות  – והם נתנו לנו מקלט. הם נתנו לנו חברות ונחמה ואירחו אותנו בנדיבות כך שנוכל למצוא מנוחה.

בהתייחסו ל"ציונים" הוא אמר שכדי להפוך את ההשתלטות שלהם על האדמה ללגיטימית הם מכנים את כל מי שעומד בדרכם אנטישמי: "אנשים ששונאים יהודים ומתייחסים ליהודים שמתנגדים להם כיהודים ששונאים את עצמם. תנו לי להגיד לכם משהו – האויב הגדול ביותר של העם היהודי הם הכובשים של ארץ הקודש, הם הסיבה העיקרית לשפיכת הדמים הבלתי נגמרת הזאת".

> רב-מכר בינלאומי: "גט פרידה בין הציונות ליהדות"

הפגנה בניו יורק (צילום: יעל אבן אור)

הפגנה בניו יורק (צילום: יעל אבן אור)

זה לא רק הכיבוש, טיפש

אמן הספוקן וורד רמי קנאזי דקלם את שירו "תנרמל את זה!״ (!Normalize This). הנה תרגום צנוע-חופשי לקטעים ממנו:

אני לא רוצה להעמיד פנים שהכל בסדר

שמאחורי הפצצות שמושלכות על עזה לא עומד מפעל שמייצר אותן

שהטייס הוא לא אזרח ישראלי

או ששמעון פרס שונה באיזשהו אופן מאביגדור ליברמן.

זה לא רק הכיבוש, טיפש

זו זכות השיבה

זה שוויון לכל הפלסטינים

זה על לעבור ממדינה גזענית, מדירה ומפלה

לאומה שמשרתת את כל אזרחיה.

האם פגעתי ברגשותיכם?

האם תרצו שנתחבק אחרי ההופעה?

האם המילים הללו פוגעות יותר מהפצצות שמושלכות על עזה?

מזרחן לבן שצורב גופם של ילדים?

אני לא האיש הרע

זה אתם שמגינים על מערכת רעה.

למילים ולמעשים שלכם יש השלכות

או שאתם עם הדיכוי או שאתם נגדו

אני לא כתבתי את ההיסטוריה

אני לא בחרתי עבורכם לעמוד בצד הלא נכון שלה.ֿ

מערכת הדיכוי שלכם

היא מתקרבת לקיצה

ובין אם אתם מכירים בכך כבר ובין אם לא –

זה ישחרר גם אתכם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf