newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה אמנסטי מספר סיפור אחד לעולם וסיפור אחר לישראלים?

הודעה לתקשורת שפרסם אמנסטי הבינלאומי באנגלית מטיחה בישראל האשמות קשות על שימוש באמצעים קיצוניים ולא חוקיים נגד כל מי שנתפס כאיום, בין אם הוא אמיתי או לא. אבל הגרסה בעברית שפרסם הסניף המקומי שונתה ורוככה, אולי כדי להתאים אותה לחיך הישראלי

מאת:

ביום רביעי פרסם ארגון זכויות האדם "אמנסטי" הודעה לתקשורת בעקבות מספר מקרים בהם ירו חיילים ושוטרים ישראלים בתושבים פלסטינים בלתי חמושים בנסיבות חשודות. הגרסה האנגלית של ההודעה, שפרסם משרד הארגון בלונדון, חריפה מאוד. היא טוענת שהכח המופעל על ידי הכוחות הישראלים מנוגד לחוק, שחיילי צה"ל "קרעו את ספר החוקים", שהם מתייחסים לכל אדם כאל איום מבלי לוודא שהאיום הוא אמיתי, ועוד ועוד אמירות קשות.

את ההודעה בעברית הוציא הסניף הישראלי של הארגון, והיא שונה לחלוטין מההודעה המקורית שהוציא הארגון באנגלית למרות שזו בעברית מתיימרת להיות תרגום של האנגלית. הדברים המובאים כאן לקוחים משתי הגרסאות של אותה הודעה לתקשורת, פעם בעברית ופעם באנגלית, ולא מתיימרים לומר מי מהן נכונה, רק שאותו ארגון מספר שני סיפורים שונים לחלוטין – פעם לעולם ופעם לקהל הישראלי. יש לציין גם כי הגרסה האנגלית בעייתית מאוד, בלשון המעטה, והדברים החמורים שנאמרים שם נופלים פעמים רבות במבחן האמינות.

אמנסטי הוא ארגון בינלאומי הפועל למען זכויות אדם, אולי מין הידועים והמשפיעים שבהם. הארגון מפעיל סניפים מקומיים במדינות רבות ברחבי העולם. אלה אחראים, בין היתר, על הקשר בין אמנסטי הבינלאומי לתקשורת המקומית. אין פסול בהתאמה של הודעה לתקשורת לקהל היעד, אך מה שנעשה כאן על ידי אמנסטי לא נופל תחת הקטגוריה של "התאמה" אלא נראה כמו דיבור בשפה כפולה, פעם לעולם ופעם לקהל הישראלי שלא רוצה לשמוע מה יש לעולם להגיד לו.

הודעה לתקשורת בעברית אמנסטי

לשון קשה באנגלית, ועדינה בעברית

זה מתחיל בכותרת ההודעה. בעוד הגרסה באנגלית מבהירה כי: "על הכוחות הישראלים בשטחים הפלסטינים הכבושים לשים קץ לדפוסי ההריגה הבלתי חוקית", בעברית הפכה הכותרת ל"אין להשתמש בכוח קטלני למיגור מקרה אלימות", כשהכותרת של ההודעה האנגלית מופיעה ככותרת משנה להודעה בעברית. בעוד בכותרת באנגלית מופנית אצבע ברורה כלפי הרשויות הישראליות, בעברית המסר הוא כללי והאלימות היא כמעט שווה משני הצדדים.

הגרסה העברית עושה מאמצים ניכרים להדגיש את האלימות הפלסטינית. מתוך שתי פסקאות בהן מצוטט פיליפ לות'ר, מנהל תוכניות צפון אפריקה והמזרח התיכון באמנסטי אינטרנשיונל בהודעה המקורית באנגלית, בחרו באמנסטי ישראל את זו המבליטה את גל הדקירות המבוצע על ידי פלסטינים נגד אזרחים ואנשי בטחון ישראלים: "ישנו לאחרונה דפוס של שימוש בכוח קטלני שנעשה על ידי כוחות ישראלים בעקבות גל הדקירות שמבוצעים על ידי פלשתינים כנגד אזרחים, אנשי צבא ומשטרה ישראלים בשטחים הפלשתינים הכבושים ובישראל"

אך הגרסה האנגלית מביאה גם את המשך דבריו של לות'ר, שם הוא נוקט לשון קשה הרבה יותר ואומר כי:

מצטברות עדויות המראות כי כשהמתח עולה, במקרים מסוימים נראה שכוחות ישראלים קרעו את ספר החוקים ועברו לשימוש באמצעים קיצוניים ובלתי חוקיים. נראה כי הם נוטים להשתמש בכח קטלני נגד כל מי שהם תופסים כאיום, מבלי לברר אם האיום הזה הוא אמיתי. יש להשתמש בכח קטלני מכוון רק במצב שהוא נחוץ לחלוטין על מנת להגן על חיים. במקום זאת, אנחנו רואים זלזול מתמשך בסטנדרטים בינלאומיים, שבא לידי ביטוי בירי על מנת להרוג במקרים בהם הדבר בלתי מוצדק לחלוטין. על הכוחות הישראלים לחדול מהדפוס של הרג בלתי מוצדק ולהביא את האחרים לו לדין.

את כל החלק האחרון, את עיקר הדברים, השמיטו באמנסטי ישראל מההודעה בעברית. וזה לא נגמר כאן. החלק הבא מתייחס למקרים ספציפיים של מקרי הרג, שלטענת אמנסטי עולה חשד כבר כי התבצע בניגוד לכללים. ההודעה בעברית מביאה מקרה אחד בלבד, את זה של סעאד אל אטרש בן ה-19 מחברון שנורה על ידי חיילי צה"ל כאשר ניסה לשלוף את תעודת הזהות שלו. "המשטרה הישראלית תייגה את המקרה בתור ניסיון דקירה", ממשיכה ההודעה לספר, "אך עדת ראייה ממרפסת קרובה למקום האירוע אמרה שהצעיר לא היווה סכנת חיים כאשר נורה".

זהו, כאן מסתיימת הגרסה העברית, אך הגרסה האנגלית ממשיכה: "כאשר הוא הושיט את ידו להוציא את תעודת הזהות חייל אחר שעמד מאחוריו ירה בו בצידו הימני… עדת הראיה אמרה שהוא נורה שש או שבע פעמים ודימם קשות כששכב על הקרקע במשך ארבעים דקות לאחר מכן, והחיילים לא הושיטו לו כל טיפול רפואי. לדבריה, החיילים הביאו סכין והניחו אותו בידיו של הצעיר הגוסס". ההודעה באנגלית מתארת כי גם כשהגיע אמבולנס לא הכניסו אותו החיילים, ועברו עוד כ-20 דקות, בשעה שהצעיר גסס, עד שהסכימו החיילים לפנותו לקבלת טיפול רפואי.

חשוב לעצור ולציין כי במקור ראשון התפרסמו עדויות הסותרות את הגרסה האנגלית של האירועים כפי שהם מובאים על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, אך הגרסה העברית פשוט השמיטה את המידע הזה כאילו לא נכתב מעולם על ידי הארגון אותו הם מייצגים.

> מול סימני השאלה, הצבא חייב לפרסם את תיעוד הירי בצעירה בחברון

האדיל השלמון במחסום השוטר, חברון (נוער נגד התנחלויות)

האדיל השלמון במחסום השוטר, חברון (נוער נגד התנחלויות)

"הוצאות להורג ללא משפט"

גם את סיפורם של דניה ארשיד בת ה-17, של פאדי עלון בן ה-19 מעיסאוויה, ואת זה של האדיל השלמון מחברון, יזכו רק דוברי האנגלית לקרוא, כי הם לא מוזכרים כלל בהודעה בעברית. "אמנסטי אינטרנשיונל אספה ראיות גם למקרי ירי בזמן האחרון בהם השתמשו כוחות ישראלים בכח קטלני במה שנראה ככל הנראה כהוצאות להורג ללא משפט", אולי הציטוט החשוב ביותר בהודעה באנגלית (מבלי להכנס כרגע למידת הדיוק שלו), נשמט לחלוטין מהגרסה העברית.

הדבר היחיד המודגש בהודעה העברית בכתב בולט הוא עוד ציטוט של פיליפ לות'ר: "כוחות הבטחון הישראלים ואזרחים ישראלים התמודדו עם התקפות ואיומים אמיתיים לחייהם בשבועות האחרונים. עם זאת, החיילים החמושים והשוטרים לובשים שריון גוף מול התקפת סכין אפשרית – מביא לשימוש בכח קטלני". כך לשון ההודעה בעברית.

התרגום העילג והסתום בגרסה העברית מגיע מסילוף טוטאלי של המשפט המקורי במקור האנגלי: "לחיילים והשוטרים החמושים לעייפה, הלובשים שריון גוף, והעומדים מול התקפה אפשרית בסכין, עומדת החובה להשתמש בכח מידתי ומדורג ולנסות לעצור את החשוד לפני השימוש בכח קטלני". אפעס, ההפך ממה שאומרת הגרסה האנגלית.

הגרסה העברית מסלפת גם את הסיפא של אותה הודעה בדיוק של אותו ארגון: "למרבה הצער", אומרת רק הגרסה האנגלית, "רשויות החקירה הישראליות משמשות כלי להנצחת החסינות של הרג בלתי מוצדק של פלסטינים על ידי אנשי צבא ומשטרה ישראלים". משפט זה לא מופיע בעברית, ורק כאן מצטרפת הגרסה המקומית בקריאה לבצע חקירה ללא משוא פנים של כל תקריות ההרג המכוון של פלסטינים בשטחים הפלסטינים הכבושים, המהווים הפרה חמורה של אמנת ז'נבה הרביעית.

> סרטון: שוטר ירה למוות בפאדי עלון למרות שלא סיכן אף אדם

צילום מסך מתוך הסרטון המתעד את ירי השוטרים בפאדי עלון הבלתי חמוש

צילום מסך מתוך הסרטון המתעד את ירי השוטרים בפאדי עלון

צנזורה עצמית

בתגובה לשאלות "שיחה מקומית" לגבי הפערים החריגים בין הודעה באנגלית לזו העברית, ענתה דוברת אמנסטי ישראל, מרב סגר-רודריגז, כי "ההודעה בעברית מתומצתת לעמוד ומכילה את עיקר המסרים" וכי אם נפלה טעות בתרגום הציטוט של לותר היא תבדוק מול המתרגמים. בשיחה עם מנכ"ל אמנסטי ישראל, יונתן גר, הוא הסביר שלא הספיק לראות את ההודעה לפני שיצאה ושאכן נפלו בה שגיאות. הוא הבהיר שלאמנסטי יש רק עמדה אחת והסניף הישראלי עומד מאחוריה, וכי הסניף הישראלי מחויב למסר שיצא בהודעה האנגלית. לדבריו, אי ההסכמה היחיד בין הארגון הישראלי למקבילו בלונדון הוא לגבי אורך ההודעות לתקשורת, שבישראל יש לעשותו קצר יותר, וזה מה שנעשה במקרה הזה.

ההודעה האנגלית קשה, חדה, ונוטעת האשמות חזקות מאוד נגד הרשויות הישראליות – ושוב – אני לא נכנס בכלל למידת דיוקן או אי דיוקן. דוברת אמנסטי ישראל הוציאה את העוקץ מההודעה בעברית ולמעשה החליטה שהציבור הישראלי לא צריך לדעת כי הארגון שהיא עובדת עבורו טוען לשתילת סכין על ידי חיילים בידיו של אדם חף מפשע, לא צריך לדעת כי הוא הושאר לדמם במשך שעה, לא צריך לשמוע את ההאשמות הקשות והבוטות שבכיר בארגון בו היא עובדת משמיע כלפי הממשלה שלה.

התקשורת הישראלית מביאה לצרכן הישראלי תמונה מוטה מאוד של המתרחש גם בימים רגילים, ומפעילה צנזורה עצמית על דברים שלדעתה הציבור לא צריך לדעת. נראה שהפעם בסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל החליטו לעשות את העבודה עבורם, והיטו את עמדת הארגון שלהם עצמם כל כך עד שתתאים לחיך של הישראלי המצוי.

זה לא תפקידם. כגוף שדורש מהממשלה והתקשורת הישראלית לדבוק באמירת אמת, ראוי שיעשה זאת בעצמו. כארגון המתיימר להגן על זכויות אדם – ראוי שיעמוד איתן גם כשהדברים שהוא אומר לא נעימים לאוזן הישראלית, והראיות שהוא מביא לא מתיישבות עם הנראטיב השולט.

> הצעת פשרה: שוויון ליהודים בהר הבית תמורת שווין למוסלמים בשאר הארץ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf