newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נשים משכילות יותר מגברים, ועדיין מרוויחות פחות מהם

ההשכלה עובדת: נתוני ה-OECD מוכיחים שאקדמאים מרוויחים יותר מבעלי השכלה תיכונית, ובעלי השכלה תיכונית יותר ממי שלא סיים תיכון. מי שנשאר מאחור הם מי שלא סיימו תיכון, והנשים שמופלות לרעה, למרות שהן משכילות יותר

מאת:

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, OECD, פרסם השבוע את הסקירה השנתית על מצב החינוך: Education at a Glance 2019. בדומה לדוח משנה שעברה: המורים בישראל עדיין עובדים יותר שעות, מול כיתות יותר צפופות ותמורת שכר יותר נמוך, בהשוואה למורים במדינות העולם.

ובכל זאת, הדוח השנה מחדש בשפע נתונים על המעבר של בוגרי מערכת החינוך אל שוק העבודה. במעבר זה נפער הפער הכלכלי חברתי, ומאחור נותרות שתי קבוצות: חצי מהאוכלוסייה שמסיימת תיכון ללא תעודת בגרות ולכן האקדמיה סגורה בפניה, וחצי אחר מהאוכלוסייה – נשים, שמשכילות ובגדול, אולם מופלות לרעה בשכרן.

אזרחי ישראל משכילים, במיוחד הנשים

הצעירים בישראל מאחרים להיכנס ללימודים גבוהים. בקבוצת הגיל 20 עד 24, בממוצע המדינות, 45 אחוזים נמצאים בלימודים על תיכוניים לעומת 28 אחוזים בלבד בישראל. יותר מכך, במהלך עשר השנים שמאז 2008, חלה בממוצע המדינות עלייה של שיעור הלומדים בשלושה אחוזים, בעוד שבישראל חלה ירידה של אחוז אחד.

הישראלים סוגרים את הפער בקבוצת הגיל הבאה. בקרב הבוגרים הצעירים בגיל 25 עד 34, שיעור האקדמאים בישראל הוא 48 אחוז, ובממוצע המדינות הוא 47 אחוז. אין להתלונן: האוכלוסייה בישראל היא משכילה. מכלל הבוגרים בגיל העבודה המרכזי, 25 עד 64, מחצית מאזרחי ישראל הם בעלי השכלה על תיכונית. 36 אחוז מקבוצה זו הם בעלי השכלה אקדמית (תואר ראשון עד שלישי) לעומת 31 אחוז אקדמאים בממוצע המדינות (ראו תרשים).

נשים יותר משכילות מגברים, בישראל, כמו גם בממוצע המדינות. בקבוצת הצעירים בגיל 25 עד 34, ובחלוקה לשלוש דרגות השכלה – עד תיכון, תיכון ועל-תיכון לא אקדמי, ואקדמי – מרבית הגברים בישראל ובעולם הם בעלי השכלה תיכונית, בעוד מרבית הנשים הן בעלות השכלה אקדמית (ראו תרשים). ל-58 אחוז מהנשים בישראל בקבוצת הבוגרים הצעירים יש השכלה אקדמית, לעומת 38 אחוזים מהגברים. שלוש נשים אקדמאיות על כל שני גברים לערך.

פער כלכלי לטובת המשכילים – פחות לטובת המשכילות

מהר מאוד ניכרת ההשפעה של רמת ההשכלה על מצבם הכלכלי והחברתי של הצעירים. בקבוצת הגיל 25 עד 29 בישראל, וכך גם בממוצע המדינות, 40 אחוזים (!) מאלה שלא סיימו תיכון אינם לומדים, אינם עובדים ואינם רשומים כמובטלים (מצב NEET בלשון המקצועית). מנקודת מבט כלכלית, מדובר במעמד "שלילי", אליו מוסללים מי שלא קיבלו במהלך שנות לימודי החובה במערכת החינוך את הכלים להשתלבות בחברה הבוגרת. מבין בוגרי התיכון בקבוצת גיל זאת, רק 15 אחוזים נמצאים בקבוצת הלא-עובדים ולא-לומדים, ומבין האקדמאים רק 10 אחוזים. במילים אחרות, מי שנשרו מלימודים לפני סיום תיכון, אינם מוצאים את מקומם בחברה הבוגרת פי חמישה מאשר מי שסיימו תואר ראשון.

ההבדלים במצב הכלכלי-חברתי לנוכח פערי ההשכלה ופערי המגדר הולכים וגדלים ככל שעולים בגיל. למשל, בממוצע המדינות בקבוצת הגיל 25 עד 34, שיעור התעסוקה של בעלי השכלה עד תיכונית הוא 60 אחוזים, בעוד ששיעור התעסוקה של בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית הוא 78 אחוזים, ושיעור התעסוקה של אקדמאים הוא 84 אחוזים. בישראל המספרים דומים.

אצל נשים, למרות שהן משכילות יותר מגברים, שיעורי התעסוקה נמוכים יותר. למשל, שיעור התעסוקה אצל נשים בישראל בגיל 25 עד 34 שלא סיימו תיכון הוא 44 אחוזים לעומת 74 אחוזים בקרב הגברים. עם זאת המגמה היא חיובית. בשנת 2008 שיעור התעסוקה של נשים בקבוצה זאת (עד גיל 34 שלא סיימו תיכון) היה רק 22 אחוזים. כלומר, שיעור התעסוקה של נשים בקבוצה זאת הכפיל את עצמו בעשר שנים.

ככל שעולים בגיל, התשואה של ההשכלה גדלה, ובהכרח מגדילה את הפערים בחברה. בממוצע כלל הגילאים בכלל המדינות, בוגרי השכלה על תיכונית לא אקדמית, כגון קורסים מקצועיים, מרוויחים 20 אחוזים יותר מבעלי השכלה תיכונית. בוגרי תואר ראשון מרוויחים 44 אחוזים יותר מבוגרי תיכון, ובוגרי תואר שני ומעלה מרוויחים פי שניים מבוגרי תיכון. בישראל המספרים דומים.

הרווח מן ההשכלה אינו חד פעמי, אלא ממשיך לגדול עם צבירת הניסיון. בעלי השכלה גבוהה זוכים לקידום למשרות בכירות יותר, וההשכלה שרכשו כצעירים ממשיכה לתת את פירותיה בעתיד. למשל, בקבוצת גיל 25 עד 34 בעלי השכלה אקדמית מרווחים 40 אחוז יותר מבעלי השכלה תיכונית. לעומת זאת בקבוצת הגיל 45 עד 54, הם מרוויים 70 אחוזים יותר מבעלי השכלה תיכונית.

ושוב הנשים מופלות לרעה. נשים מרוויחות פחות מגברים באותה רמת השכלה בכל המקצועות ובכל המדינות. בממוצע המדינות, נשים אקדמאיות במשרה מלאה מרוויחות 75 אחוזים מהשכר של הגברים האקדמאים. אם נוסיף לחישוב את הנשים במשרה חלקית (ויותר נשים עובדות במשרות חלקיות מאשר גברים), הרי שכר הנשים האקדמאיות הוא רק 69 אחוזים משכר הגברים. בישראל המספרים דומים.

תשואה גבוהה להשכלה – לנשים פחות

אחד מפרקי הדוח עוסק בעלות לעומת התועלת הכספית של לימודים גבוהים. בישראל גבר ישקיע בלימודים אקדמאים 15,800 דולר. 8,400 מזה כעלות ישירה ו-7,400 כהפסד הכנסה, כיוון שלא עבד או עבד חלקית במהלך שנות הלימודים. בעקבות לימודיו הוא ירוויח 366 אלף דולר יותר, בהשוואה לבוגר תיכון שלא פנה לאקדמיה. התועלת גבוהה פי עשרים ושלושה מהעלות.

ההשקעה בהשכלה כדאית גם לאישה, אבל פחות. בישראל אישה תשקיע בלימודים 8,400 דולר כעלות ישירה (כמו הגברים) וכן 15,800 דולר כהפסד הכנסה. אין בדוח הסבר על ההבדל בין נשים לגברים בחישוב הפסד ההכנסה, וככל הנראה מדובר במשך לימודים ממוצע ארוך יותר ובהבדלים במיסים. הרווח של אישה אקדמית במהלך שנות עבודתה, מעל השכר של בוגרת תיכון, יהיה 261 אלף דולר. שני שליש לערך מהרווח הצפוי לגבר אקדמאי. ראו באיור המצורף את ההשקעה והרווח הפרטיים מהשכלה גבוה במדינות OECD.

לא רק האזרחים מרוויחים מהשכלה גבוהה, אלא גם המדינות. האקדמאים צפויים לשלם יותר מיסים, ויש להם תרומה עקיפה לפיתוח המשק והחברה. בממוצע המדינות, ההחזר נטו למדינה מהשכלה אקדמית הוא 184 אלף דולר לגבר ו-77 אלף דולר לאישה. פער לטובת הגברים של יותר מפי שניים. בישראל הפערים בין נשים לגברים עוד יותר גדולים – פי שלושה: 164 אלף דולר החזר למדינה מגבר אקדמאי, לעומת 55 אלף דולר החזר למדינה מאישה אקדמאית. שיעור פער דומה קיים בגרמניה, צרפת ואירלנד, אולם בבלגיה (כדי להראות שאפשר) יש שוויון בכדאיות הכלכלית של מדינה מהשכלה גבוהה של נשים וגברים.

והנה אנקדוטה לסיום: יש רק מקצוע אחד במשק, שבו לנשים אקדמאיות יש יתרון על גברים אקדמאים: הוראה! לא צריך להתלהב: גם בהוראה נשים מרוויחות פחות מגברים, אולם בהוראה נשים מרוויחות 20 אחוז יותר מנשים אקדמאיות במקצועות אחרים, בעוד שגברים בהוראה מרוויחים 20 אחוז פחות מגברים אקדמאים במקצועות אחרים. הנה לכם תמריץ כלכלי המושך נשים, יותר מגברים, אל הגנים ובתי הספר.

שורה תחתונה: להשכלה אקדמית יש תפקיד מרכזי בעיצוב עתידם הכלכלי והחברתי של הצעירים. אקדמאים מובטלים פחות, ומרוויחים הרבה יותר. ההשקעה בהשכלה גבוהה מחזירה את עצמה לאורך שנים, וממשיכה להגדיל את הרווחים של היחיד (ושל המדינה) גם בגיל מבוגר.

נתונים אלה מדגישים את האפליה של שתי קבוצות: ראשית, כמחצית מהאוכלוסייה שהכניסה לאקדמיה חסומה בפניהם, משום שאין להם תעודת בגרות. הנושרים מתיכון, ומסיימי תיכון ללא בגרות, אינם מקבלים מהמדינה את יישור הקו שהיא הייתה אמורה להעניק להם במהלך 15 שנות חינוך חובה.

קבוצה שנייה היא הנשים, אף הן כמחצית מהאוכלוסייה. גם כאשר הן מסיימות לימודים גבוהים, והן עושות זאת בשיעור גבוה מהגברים, הן מרוויחות פחות כסף. ההחזר הפרטי להשקעתן בלימודים, וההחזר למדינה מהשכלתן, נמוכים יותר משל גברים. אפילו שהן משכילות יותר, הן לא מצליחות לגשר על הפער המגדרי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf