newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בשל מחסור בתקציב נדחה אירוע הגאווה בבאר שבע

ימים לפני המועד המתוכנן הודיעה אגודת הלהטב"ק המקומית כי האירוע נדחה למועד בלתי ידוע. הסיבה: צורך בגיוס מימון נוסף כדי לקיים אירוע בהיקף ראוי

מאת:

אירוע הגאווה החמישי של באר שבע היה אמור להתקיים בבאר שבע ב-10 ביולי, אלא שאתמול (שני) הודיעה באופן מפתיע אגודת הלהטב"ק המקומית כי האירוע בוטל, וידחה למועד בלתי ידוע. "לא הצלחנו לגייס את התקציבים הדרושים לקיום האירוע. כאשר זה יעלה בידינו נקיים אותו", אומר ל"שיחה מקומית" יו"ר אגודת הלהט"בק בבירת הנגב, ברק עטר.

בניגוד לאירועים שנעשו בערים אחרות, בהן אשדוד וחיפה, באר שבע אוסרת על קיום מצעד בעיר והקהילה מסתפקת באירוע ברחבת מרכז הצעירים, בשטח מתוחם ותחת אבטחה כבדה. עיריית באר שבע דואגת שלא לקשר עצמה לאירוע ועד כה, איש מנציגי העירייה לא נשא דברים באירוע.

למרות שבית הקהילה בעיר העתיקה של באר שבע פעיל מאוד, מקבוצות נוער ועד דתיים, בבאר שבע לא ממהרים לחבק את קהילת הלהטב"ק. עטר חולק על הקביעה הזו ומעדיף להסביר שיש לשאוף להכרה בחוכמה ולא במאבקים.

[עידכון, 15:30]: גם עיריית באר שבע וגם אגודת הסטודנטים יסייעו לקיומו של אירוע הגאווה, אשר מועד קיומו יפורסם בקרוב. יו"ר אגודת הלהט"בק בנגב, ברק עטר, מבקש להבהיר: "אין ולא היה לדחיית מועד קיום האירוע קשר להומופוביה. ההיפך הוא הנכון. אנחנו מקבלים סיוע מלא ופרגון מכל המעורבים בעשייה. מה שחסר, הוא לגייס סכום נוסף, היותר ומדובר באירוע רב משתתפים ויוקרתי הקשור בעלות כפסית גבוהה. התמיכה בקהילת הלהטב"ק מצד עיריית באר שבע ומוסדותיה היא הגדולה ביותר אחרי עיריית תל אביב. זאת ועוד: עיריית באר שבע מתקצבת חצי משרה של עובד סוציאלי המעניק סיוע לבני ובנות הנוער, כך שכן יש גישה מכילה. אין טעם לעשות מצעד בבאר שבע כי זאת עיר חמה מאוד. מדובר בבחירה שלנו".

> "לא רוצה לעשות בושות למשפחה": חודש הגאווה בבאר שבע

אווירה הומופובית. שער מקומון באר שבעי, 2012 צילום: סריקת שער העיתון

אווירה הומופובית. שער מקומון באר שבעי, 2012
צילום: סריקת שער העיתון

לפני שבועיים נערך אירוע גאווה לסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, אירוע מחבק, מכיל וצבעוני מאוד. בעיה אחת: באר שבעי שרצה להשתתף באירוע ואינו סטודנט, נאלץ לעבור בידוק בטחוני בכניסה לאוניברסיטה, הכולל הצגת תעודת זהות, רישום שמי והסבר למה ולמי הוא מגיע. בעיר הומופובית גם ככה קשה לחברי קהילה, כך שהוספת הבידוק בדרך גרמה ללא מעטים לוותר.

[עידכון, 15:30]: "אם קיימת הומופוביה בבאר שבע היא ישנה כמו בשאר הערים ולא ראיתי דיווחים על הומופוביה בתל אביב, לצד דיווחים על המצעד", מבקש להבהיר ברק עטר. "אני מסתייג מלכנות את באר שבע הומופובית, במיוחד שאנחנו כן מקבלים סיוע ותמיכה וגם קבלה מצד רוב התושבים".

ביטול האירוע של האגודה המקומית ישמח לא מעט פוליטיקאים מקומיים ויוריד כאב ראש לא קטן מראש העירייה, רוביק דנילוביץ', אשר נאלץ מדי שנה להתמודד מול חברי מועצת העיר מהימין ומהסיעות הדתיות, המבטיחים להבעיר את השטח "בשל התועבה". בבאר שבע לקול הדתי-מסורתי יש כוח פוליטי רב. דנילוביץ' עושה את חשבון הכוח הפוליטי ופחות את חשבון זכויות האזרח.

זאת ועוד: העיתונות המקומית החילונית בבירת הנגב הוחלשה מאוד, אבל העיתונות הדתית זוכה לתהודה גדולה. אלה לא מהססים לקרוא לאירוע גאווה בשם "תועבה". הדבר האחרון שהשלטון המקומי ירצה הוא להקים עליו את רבני העיר וטייקוניה, רובם ככולם שמרניים.

קשיי המימון של האירוע אינם מפתיעים: כבר בשנה שעברה הייתה תחושה כי האביב ההומואי של באר שבע לא יימשך זמן רב, כי המממנים יקבלו רמזים עבים להפסיק לתמוך ב"תועבה". כמו כן, המקומון "כל בי", אשר נקנה על ידי "מעריב", שכמה מעורכיו וכתביו היו להטב"קים מוצהרים, ואשר העלה את הנושא לסדר היום העירוני כבר בשנות ההשמונים, נסגר. בעוד החלק המסחרי של העיתון נקלט לעבודה בכלי תקשורת אחרים, הדלתות נטרקו בפני העיתונאים. (גילוי נאות: הכותב נמנה משך 31 שנה עם צוות עיתונאי ועורכי המקומון).

הנושא הלהטב"קי הוא עדיין טאבו בתקשורת המקומית הבאר שבעית, בעיקר בגלל לחצי מפרסמים. קשה להניח גם שעיתונאי, מקצוע נכחד בבירת הנגב, ייצא מהארון אם הוא רוצה לשמור על מקור פרנסתו. באווירה ההומופובית הזו פועלת אגודת הלהטב"ק. אווירה, אשר מקבלת רוח גבית לא רק משמרני בירת הנגב, אלא מדמויות כמו שר החינוך שי פירון.

כאמור, בבאר שבע נאסר על הקהילה המקומית לערך מצעד גאווה והאירוע השנתי התחום הוא ההזדמנות היחידה המאפשרת לקהילה נראות. ברק עטר מסביר את השלמתו עם האיסורים של עיריית באר שבע, בכך ש"באר שבע היא עיר שונה, אין פה ים, מאוד חם פה ועל כן נערך אירוע ולא מצעד".

השנה ככל הנראה גם אירוע תחום לא יהיה, אחרי שלא נמצא מי שיהיה מוכן לממן. ככל הנראה גם לאיש לא אכפת, לא בקהילה ולא מחוצה לה. כפי שכבר נכתב ב"שיחה מקומית", לא מעטים בקהילה הבאר שבעית נשברים מההומופוביה ומעדיפים או לעזוב לתל אביב או לגור בבאר שבע, אבל בארון.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf