newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בח'אן אל אחמר חגגו ניצחון: המאבק עצר את ההריסה

אחרי חודשים של מתח והמתנה לדחפורים, אתמול בעשר בלילה הגיעו לכפר הידיעות על עיכוב ההריסה, והריקודים התחילו. נציג התושבים: יש מו"מ על העברת הכפר מאות מטרים צפונה. נתניהו: הפינוי ייעשה "בהסכמת התושבים"

מאת:

בח'אן אל אחמר חגגו הלילה את החלטת הקבינט לדחות הריסת הכפר, אך מבהירים שימשיכו להיאבק עד להסדרה של כל הבתים ובית הספר. עדיין לא ברור מה בדיוק הביא להודעה הדרמטית, אבל ככל הנראה מדובר במו"מ סביב המתווה שהציעו תושבי הכפר המדבר על העברתו למרחק של 500 מטר צפונה ממקומו הנוכחי.

אתמול התכנסו יותר ממאה פעילים פלסטינים באוהל במחאה שבכפר כדי לבלות עוד לילה בצפייה לפינוי הקרוב. בערך בעשר בלילה החלו להגיע הידיעות על החלטת הקבינט לדחות את ההריסה "כדי לאפשר משא ומתן". בתחילה קיבלו התושבים והפעילים את החדשות בחשדנות, אך כעבור זמן קצר החלו החגיגות.

מכיוון שהידיעות פורסמו קודם כל בעברית, הפעילים ביקשו לקבל מידע ופרטים על הגורם המדיני הבכיר שהודיע שההריסה לא תצא לפועל בקרוב כדי להבין האם מאבקם באמת הצליח, גם באופן זמני, לשנות החלטת ממשלה שאושרה בבג"ץ.

עו"ד תאופיק ג'בארין, המייצג את תושבי ח'אן אל- אחמר, אמר שהדחייה היא תוצאה של מו"מ "שהתקיים על בסיס המתווה שהוצע על ידי התושבים בבית המשפט העליון ולפיו התושבים הביעו נכונות להעתיק את בתיהם מספר מאות מטרים צפונית למקום הנוכחי של הכפר." ראש הממשלה נתניהו, הנמצא תחת לחץ כבד מהימין בגלל החלטתו לדחות את ההריסה, לא הכחיש שזה המתווה שנמצא על השולחן. "ח'אן אל אחמר יפונה, זאת החלטה של בית המשפט, זאת המדיניות שלנו והיא גם תתבצע. אין לי כוונה לדחות את זה עד להודעה חדשה, בניגוד לפרסומים, אלא למועד קצר. הקבינט יקבע את משך הזמן. אני מאמין שזה גם יהיה בהסכמה".

״ההחלטה להקפיא את ההריסה היא קודם כל משום שהאנשים שגרים כאן לא הסכימו לזוז״, אמר אתמול בלילה ל"שיחה מקומית" עיד ג'הלין, תושב ח'אן אל אחמר ודובר הקהילה, מייד לאחר פרסום הידיעות הראשונות על העיכוב. ״לכך הוסיפו המתנדבים, לא רק הפלסטינים, אלא מכל העולם, והלחץ הדיפלומטי מהאיחוד האירופי. בגלל כל הלחץ הזה ההריסה נדחתה״. ג׳הלין מקווה לתוצאה מרחיקת לכת בהרבה מדחיית ההריסה. ״אני מקווה שהמדינה תתעשת, תשאיר כאן את האנשים ותיתן להם לגור ולחיות כמו כל השכנים שלנו. עכשיו אני אלך לישון, ארבעה חודשים לא ישנו. בכל יום חשבנו שמחר יגיעו הבולדוזרים. מה היינו יכולים לעשות מולם, אם הם היו באים להרוס לך את הבית שלך״.

החגיגות בח'אן אל אחמר. "לא ישנו כבר כמה חודשים" מספרים התושבים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

החגיגות בח'אן אל אחמר. "לא ישנו כבר כמה חודשים" מספרים התושבים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפעילים והתושבים במאהל השמיעו מוזיקה, רקדו ונופו בדגלי פלסטין עד שעות הבוקר המוקדמות, "אני מרגישה שהעובדה שהייתי רחוקה מהבית ומהילדים שלי במשך תקופה כל כך ארוכה היתה שווה את זה״, אמרה סנא עליאן, אקטיביסטית ממזרח ירושלים. ״אני מקווה שזה יהיה מסר לפלסטינים שלא באו לכאן ולא עמדו איתנו: הם יראו שיש תקווה ויצטרפו לסיבוב הבא, ואני בטוחה שיהיה עוד סיבוב בח'אן אל אחמר״. עליאן, שבילתה במחנה המחאה יותר מחודש ברציפות, הוסיפה: ״עכשיו אני יכולה לישון קצת בבית. במהלך חודש ספטמבר נשארתי כל לילה כאן, רק לפעמים קפצתי הביתה להתקלח. אני לא יכולה להכחיש, אני שמחה מאוד״.

״אני כל כך שמח״, סיפר עבדאללה אבו רחמה, מהמשרד נגד הגדר וההתנחלויות ברשות הפלסטינית. ״אנחנו נמשיך להישאר כאן בכפר,  אנחנו לא סומכים על הממשלה הישראלית, אבל נקווה שבימים הקרובים נקבל חדשות טובות נוספות״. אבו רחמה, שהיה גם ממובילי המאבק נגד החומה בבלעין, טען ש״ההחלטה היא תוצאה ישירה של הנוכחות שלנו כאן ביחד עם הקהילה במשך ארבעה חודשים, זו תוצאה של ה'צומוד' ושל המאבק העממי, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים החלטה סופית. לא הריסה של הכפר. אולי פתרון אחר, אבל לא הריסה״.

אבו רחמה התייחס גם לשותפות עם פעילים ישראלים ובינלאומיים. ״יש לנו ניסיון רב של מאבק משותף לפלסטינים, ישראלים ובינלאומיים", אמר. כמו שהצלחנו בבלעין, בבודרוס ובמקומות אחרים, גם כאן הצלחנו לעבוד ביחד נגד הכיבוש כדי על הזכויות של כל בני האדם״. מאז החמישי בספטמבר, מספר אבו רחמה, הוא לא ישן אף לילה אחד בביתו, אבל כמו פעילים אחרים הוא לא ממהר לחזור נשאר לחכות לראות אם לא יהיו הפתעות בימים הקרובים.

רוב הפעילים נשארו לישון בתקווה להבין יותר טוב את המצב בבוקר. "אני מרגיש שמוקדם לשמוח״, אמר הרב אריק אשרמן, כשהוא מביט בצעירים רוקדים בחצר בית הספר. ״אחרי שנתניהו הודיע על ההסכם לגבי מבקשי המקלט, ראינו איך לחצו עליו והוא שינה את דעתו תוך שעתיים. זה יכול להיות גם כאן, חייבים לעמוד על המשמר״. אשרמן, שבילה לילות רבים בכפר ונשכב מול הדחפורים שעבדו על ההכנות להריסה, הוסיף: ״הנוכחות של פעילים בכפר הלחיצה אותם ויחד עם הלחץ הבינלאומי, היא הביאה להחלטה הזו״.

בעוד שבכפר עסקו בריקודים, בצילומי סלפי ובראיונות כלי התקשורת, בימין בצורה קשה להחלטה. שמעון ריקלין מערוץ 20 צייץ בטוויטר: ״לא צריך למצות שום משא ומתן…לא צריך לפחד מהגרמנים החצופים. לא צריך להבהיל את עצמנו…צריך עכשיו תיכף ומיד לפנות את ח'אן אל אחמר, המאחז במימון האנטישמיים״. עורך "מקור ראשון" חגי סגל צייץ: ״התקפלות מבישה של נתניהו בח'אן אל אחמר, אין מילה אחרת״. באירגון "ישראל שלי" ציצו את הווידאו שהעלתה "שיחה מקומית" מהחגיגות וכתבו: "מי שחוגג על חשבוננו. ח'אן אל אחמר בחגיגות הערב, בעקבות הכניעה של ראש הממשלה ״ וקראו לעוקבים שלהם לשלוח מסרים לראש הממשלה ולשר הביטחון.

בשבועות האחרונים, הפעילים היו משכימים בחמש בבוקר כדי להיות מוכנים לפינוי, אם יבוא. הבוקר האווירה היתה אחרת. התלמידים הגיעו בשקט לבית הספר. ״שוחחנו הבוקר עם תלמידים, כולנו שמחים מאוד, ומקווים שההחלטה תהפוך מזמנית לקבועה", סיפרה מנהלת בית הספר חלימה זחאיקה. "היה לנו מאוד קשה בחודשים האחרונים. הראש של הילדים היה עסוק בהריסה, הם ראו כל יום מישהו נעצר וחיכו לראות  מתי יגיעו הבולדוזרים. אני מקווה שעכשיו יהיה להם קצת שקט להתרכז בבחינות ובלימודים״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf