newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בחסות פוטין: הדיקטטור של צ'צ'ניה מטיל אימה על אזרחיו

נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, עורך משפטי ראווה והשפלה פומביים לאזרחים שמעזים למתוח עליו ביקורת ורודף את מתנגדיו. אבל האם תמיכתו בפוטין והשקט התעשייתי שהוא מספק בצ'צ'ניה, יספיקו כדי לשמור על מעמדו במוסקבה איתן?

מאת:

כותב אורח: אלכס וסרמן

לפני כחודש הקליטה העובדת הסוציאלית איישת אינאיבה (Ayshat Inaeva), תושבת אחד הכפרים בצ'צ'ניה, רפובליקה אוטונומית של רוסיה, הודעת ווטסאפ והפיצה אותה לחבריה. היא ביקשה מהם לעזור בהפצה כדי שההודעה תגיע לנשיא הרפובליקה רמזן קדירוב. בהודעה סיפרה אנאיבה כי הנהלת המרכז בו היא מועסקת, דורשת, תחת איום פיטורין, לנכות ממשכורתה הלא גבוהה ממילא סכום של 3000 רובל (כ-30 עד 40 דולר, וזאת כאשר השכר הממוצע של עובדים סוציאליים ברוסיה עומד על כ- 100דולר בקושי). התשלום נועד כביכול להחזר חובות עתידיים עבור ארנונה וצריכת גז. איישת שאלה את הנשיא למה רק העם הפשוט משלם חובות, ונאלץ לסבול. היא שאלה אותו למה הוא מבזבז את כספי הרפובליקה על מתנות לספורטאים ולשחקני קולנוע, והאשימה אותו בראוותנות על חשבון העם הפשוט. "אנחנו נמות מרעב אבל לך ולאנשיך לא אכפת מאיתנו אלא רק ממסעות הראווה שלך מחוץ לרפובליקה. לא עדיף שתעשה צדקה בתוך צ'צ'ניה, שתטיב עם העם שלך?", היא אמרה.

תגובתו של רמזן קדירוב לפנייה האמיצה של אינאיבה לא איחרה להגיע. הוא "הזמין" אותה יחד עם בעלה אל משכנו המפואר ושם דרש ממנה בתקיפות שתמנה בפניו את הדוגמאות לראוותנות עליהן דיברה בפנייה המוקלטת. בסיום הפגישה אינאיבה התנצלה בפני הנשיא, אמרה שאף פעם לא נוקו תשלומי חוב מהמשכורת שלה והיא מרוצה מהשלטונות ומהמנהלים שלה.

> כשלביבי בורח הפוטין: על היעילות של צנזורה עממית

קדירוב וחבר. באינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה ניתן לראות אותו מצטלם עם נמרים, נחשים, סוסים, אקדחים ואקדוחנים, והרבה מתאגרפים. צילום מסך מתוך האינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה

קדירוב וחבר. באינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה ניתן לראות אותו מצטלם עם נמרים, נחשים, סוסים, אקדחים ואקדוחנים, והרבה מתאגרפים. צילום מסך מתוך האינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה

בעקבות המקרה ארגנו ראשי האזור בו גרה אינאיבה אסיפת ביוש פומבית בנוכחות קרוב משפחתו ומקורבו של הנשיא, עמיתיה של אינאיבה, תושבי האזור ונציגי אמצעי התקשורת המקומיים. אינאיבה עמדה מבוישת על הבמה והקשיבה לנאומי התוכחה בהם הואשמה בביזוי כבוד הנשיא. "לאישה ישנו חצי מהמוח של גבר. עשינו משגה חמור ובגללו תוגה גדולה כבשה את ליבו של רמזן. אני מבקש סליחה גדולה ממנו", אמר אחד המכובדים שישבו על הבמה. "אחרי שלקחו את אינאיבה לבית הנשיא, הייתי בטוח שיטחנו אותה לאבקה. כאשר ראיתי שהיא חזרה בריאה ושלמה ליבי התמלא חום ושוב הרגשתי אהבה לפדישח (תואר המלך במסורת הפרסית והאסיאתית – א"ו)", אמר אחד מהתושבים שנאם באסיפה.

ברשתות החברתיות הופצו ידיעות, שהוכחשו על ידי המנהלת של אינאיבה, על כך שהיא הוכתה קשות על ידי אנשי הנשיא ונזקקה לאישפוז. לעומת זאת בהודעות שפורסמו על ידי ערוץ הטלוויזיה הרשמי של צ'צ'ניה הוזכר שכספי הקרן על שם אחמד קדירוב מימנו הקמת מבני ציבור רבים באזור בו גרה אינאיבה, וכי הקרן מימנה אפילו התקנת צינור מיוחד להספקת גז עד לבית של אינאיבה, לפי בקשתה האישית.

הקרן על שם אחמד קדירוב, אביו המנוח של רמזן, מנוהלת על ידי משפחת הנשיא בחוסר שקיפות כמעט מוחלט. הקרן עוסקת בפעילות כלכלית ענפה ובאופן מעשי שותפה לכל פרויקט בנייה רציני בצ'צ'ניה. לטענת הנשיא, הקרן מקבלת חלק גדול מהכסף כתרומות מאנשי עסקים צ'צ'ניים שאינם מתגוררים ברפובליקה. לדעת הגורמים שמנסים להבין את מסלול הכסף הסבוך סביב הקרן, חלק לא מבוטל מתקציבה נגבה באופן קבוע בכפייה מעובדי המדינה, בגובה של כ-10 אחוז או יותר מהמשכורת החודשית. סיפורה של אינאיבה מאושש את הסברה הזאת.

> למה עזבתי את ערוץ הטלוויזיה של הקרמלין

קדירוב נושא את פוטין על חזו. על החולצה ציטוט חתום של פוטין: "חברים לא נוטשים". (צילום מסך מתוך האינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה)קדירוב נושא את פוטין על חזו. על החולצה ציטוט חתום של פוטין: "את החברים לא נוטשים". (צילום מסך מתוך האינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה)

קדירוב נושא את פוטין על חזו. על החולצה ציטוט חתום של פוטין: "את החברים לא נוטשים". (צילום מסך מתוך האינסטגרם של נשיא צ'צ'ניה)

"תופעת קדירוב"

ב-12 בינואר נפגש הנשיא קדירוב עם עיתונאים וסיפר להם מה דעתו על אנשי האופוזיציה הלא מאורגנת ברוסיה. "הם מנסים לנצל את המצב הכלכלי המורכב ברוסיה ותוקפים את הנשיא פוטין. הם מציגים מצג שווא של דאגה לעם הרוסי אך למעשה הם כלי משחק של שרותי מודיעין במדינות המערב. חייבים להתייחס אליהם כאל אויבי העם, כאל בוגדים בעמם. צריך לשפוט אותם בכל חומרת הדין".

בתגובה לדבריו של קדירוב, פרסם קונסטנטין סנצ'נקו, חבר מועצת העיר קרסנויירסק שבסיביר, שמחשיב את עצמו לאיש האופוזיציה הלא מאורגנת, בדף הפייסבוק הפרטי שלו פנייה חריפה לקדירוב, בה הוא כינה אותו "בושה לרוסיה" וזעם על כך שקדירוב משחית כל דבר בו הוא נוגע. שלושה ימים לאחר פרסום הסטטוס האמיץ הזה, התנצל סנצ'נקו עמוקות בפני קדירוב ואמר שמאז פרסום דבריו החריפים הוא נפגש עם נציגי העם הצ'צ'יני והשתכנע שהצ'צ'נים רוחשים כבוד גדול לנשיא שלהם. קדירוב פרסם בחשבון האינגסטגרם שלו את ההתנצלות המוקלטת של סנצ'נקו והודיע שהוא מקבל אותה. גם המבקרים החריפים של נשיא צ'צ'ניה הבינו את הצעד של סנצ'נקו – כאשר החרב של הנקמה הצ'צ'נית הקטלנית מונחת על צווארו, היה בלתי אפשרי לדרוש ממנו לעמוד על שלו.

הסערה שקמה בעקבות ההתרחשויות האלה הולידה שני פלאשמובים מנוגדים ברשתות החברתיות. מצד אחד אלמונים שהחלו להפיץ שלט עליו כתוב " קדירוב – בושה לרוסיה", ובצד השני הצטלמו ידוענים, ביניהם הבמאי והשחקן המפורסם פיודור בונדרצ'וק והזמר הבולט ניקולאי בסקוב, עם שלטים עליהם כתוב "קדירוב – פטריוט של רוסיה".  הסופר הפופולרי גריגורי צ'חארטישווילי, שידוע לקורא הישראלי כבוריס אקונין, כתב בחשבון הפייסבוק שלו שהצילומים האלה הם מדד לא רע עבור מי שרוצה להבין באיזה צד הוא נמצא ואיזה עתיד לרוסיה הוא רוצה לראות. "פוטין הוא גרסה לייט של קדירוב, והזמנים כיום דורשים הארד קור", סיכם צ'חארטישווילי שידוע בהתנגדותו הגלויה למשטר של פוטין.

מאז שנת 2007 מנהל רמזן קדירוב ביד רמה את רפובליקת צ'צ'ניה. משפחתו לקחה חלק פעיל בשתי המלחמות שניהלה רוסיה באזור זה. בתחילה לחמו הקדירובים לצד הבדלנים שדרשו עצמאות מרוסיה אך בשנת 1999 המשפחה עברה צד, החלה לשתף פעולה עם השלטון המרכזי של רוסיה, ובמלחמת צ'צ'ניה השנייה שפרצה באותה שנה בני המשפחה לחמו לצד הצבא הרוסי. ב-2004 נהרג אביו של קדירוב בפיגוע ושלוש שנים לאחר מכן בנו קיבל את המושכות לרפובליקה מידי פוטין והחל את מה שידוע ברוסיה כ"תופעת קדירוב". תמורת שמירת השקט באזור צפון הקווקז, חבר המדינות מתקצב את הרפובליקה הצ'צ'נית בתקציבי עתק. ומאפשר לקדירוב להקצין את הכפייה הדתית האסלאמית. הכסף מאפשר לקדירוב להוציא לפועל פרויקטים ראוותניים דוגמת המסגד "לב צ'צ'ניה", אחד המסגדים הגדולים בעולם, ששטחו כ-5,000 מ"ר והוא מסוגל להכיל עשרת אלפים מתפללים. הראוותנות של קדירוב הגיעה אפילו לישראל: ב-2014 הוא חנך באבו-גוש מסגד הנקרא על שם אביו ונבנה בכספי הממשלה הצ'צ'נית.

קדירוב אוהב להתבשם באבק כוכבים, ונוהג לארח כוכבי קולנוע ופופ בינלאומיים ולארגן משחקי ראווה בכדורגל בהשתתפות כוכבים זרים. צי המכוניות היוקרה שלו ושל מקורביו לא היה מבייש גם את הגדולים בעשירי העולם.

> פעילת הלהט"ב שברחה מרוסיה: הרצח בברנוער גרם לי להיאבק בהומופוביה

מסגד לב צ'צ'ניה הראוותני שבמנה קדירוב (צילום: André Widmer Maiakinfo ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

מסגד לב צ'צ'ניה הראוותני שבמנה קדירוב (צילום: André Widmer Maiakinfo ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

סיפוריהם של אינאיבה וסנצ'קו מדגישים את מעמדו החזק של הנשיא הצ'צ'ני מחוץ לגבולות הרפובליקה, ברוסיה עצמה, למרות שרוסים רבים מתייחסים אליו במרירות ניכרת. שורת הרציחות של מתנגדים פוליטיים בהן נקשר שמו, החל מהעיתונאית אנה פוליטקובסקאיה בשנת 2006 ועד הרצח של הפוליטיקאי הבולט משורות האופוזיציה בוריס נמצוב בשנת 2015 במרכז מוסקבה, מוסיפים הילה מרתיעה לתדמיתו. פעילי זכויות אדם  מתריעים מזה תקופה ארוכה על מה שנעשה בצ'צ'ניה: ענישה קולקטיבית לבני משפחות המורדים במשטר, פרסומים בדבר קיום בתי כלא סודיים בהם אנשי קדירוב מענים עצורים ובני ערובה שנכלאו בשל קרבה משפחתית למורדים, חיסולים של מתנגדיו, ראיות לשימוש במשטרה המקומית כסוג של צבא פרטי –  כל זה לא מפריע לקדירוב לצבור יותר ויותר כוח. רבים ברוסיה חשים שדמו בראשו של מי שמעז לצאת בפומבי נגדו. לא פעם גם במוסקבה אנשיו מתעלמים מחוקי המדינה.

הדרך לקרמלין

הגורם העיקרי למעמדו החזק של קדירוב הוא התמיכה שהוא מקבל פוטין. כל עוד קדירוב מפגין נאמנות מוחלטת לשליט הבלתי מעורער של רוסיה ושומר על השקט באזור צפון הקווקז, למוד הקרבות והסבל, פוטין שומר אותו בשלטון, אם באמצעות הזרמת תקציבים, ואם על ידי אי התערבות בנעשה ברפובליקה ומתן יד חופשית לקדירוב לפעול בה כראות עיניו.

אך ייתכן שכיום היחסים בין שני המנהיגים כבר אינם חלקים כל כך. רבים תהו למה בחר קדירוב בעיתוי הנוכחי כדי לתקוף את חברי האופוזיציה לפוטין שלא מקיימים בתקופה הזאת כמעט שום פעילות. מאמר שפרסמה העיתונאית קסניה סובצ'ק מסביר זאת בכך שקדירוב חושש מאוד מאיבוד השפעתו אצל פוטין. לטענת סובצ'ק, פוטין זעם על קדירוב ואנשיו בעקבות חיסולו של בוריס נמצוב, ורק מחכה לשעת הכושר כדי להגיש את נקמתו קרה. ראשי מערכת הביטחון מצפים בקוצר רוח לסימן מפוטין כדי להסתער על קדירוב. מצדו, קדירוב מנסה להפוך את הקערה על פיה ומאותת לפוטין שהוא מוכן ללכת בראש הכוח של המלחמה נגד כל אויביי השליט. "הסכנה הכי גדולה כאן היא שקדירוב, במידה וירגיש ששלטונו בסכנה, ינצל את המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה רוסיה עקב ירידת מחירי הנפט כדי לזרוע אי יציבות במדינה" – כך מסכמת סובצ'ק את דבריה. עקב קרבתה המיוחדת לפוטין (אביה, אנטולי סובצ'ק המנוח, היה זה שהעניק לפוטין כרטיס כניסה לחיים הפוליטיים בהיותו ראש עיריית סנט-פטרסבורג בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת), ולמרות היותה אופוזיציונרית בדעותיה, רבים ברוסיה פרשנו את מאמרה כאיום פומבי ולא מרומז מפוטין לכיוונו של קדירוב.

נשיא רוסיה פוטין והנשיא הצ'צ'ני קדירוב בפגישה (צילום: הקרמלין CC BY 4.0)

נשיא רוסיה פוטין וראש הרפובליקה הצ'צ'נית קדירוב בפגישה. דצמבר 2015 (צילום: הקרמלין CC BY 4.0)

החשש המוצדק של אזרחי רוסיה מפני חידוש המלחמה באזור והתפשטות הטרור מחוצה לו במידה וצ'צ'ניה שוב תהווה מוקד של מתיחות רצחנית הוא הקלף החזק בידי קדירוב. ב-2015 נרשמה עליה ביחס לשנים הקודמות בשיעור אזרחי רוסיה שרואים באור חיובי את פעילותו של קדירוב למען שמירת השקט באזור צפון הקווקז. במצב של רוסיה כיום מלחמה נוספת יכולה להיות הרת אסון. קיימת גם דעה שפוטין ירצה לשמור את נאמנותו העיוורת של קדירוב ואת צבא צ'צ'ניה למקרה שיצטרך עזרה נגד המרד העלול לפרוץ במדינה עקב הרעה עקבית ברמת חיים של אזרחי רוסיה בשנים האחרונות.

רבים ברוסיה בטוחים שהאמביציות הפוליטיות של רמזן קדירוב לא נעצרות בגבולות רפובליקת צ'צ'ניה, אלא מכוונות לקרמלין עצמו. יתכן שבעתיד, כאשר פוטין ,פטרונו הפוליטי, ירד מהבמה, קדירוב, שטרם מלאו לו 40, ינסה להציב את עצמו כממשיך דרכו. כרגע האפשרות נראית דמיונית, בעיקר עקב השתייכותו לקבוצת מיעוט דתי – מוסלמים, אך אפשר להגיד בבירור שהסגנון הכוחני שלו, סגידה מוחצנת לאימפריאליזם הרוסי, והשיח המתלהם נגד "אויבי העם" מוסיפים לקדירוב נקודות זכות בקרב חלק לא מבוטל של הציבור ברוסיה, כך שהפופולריות שלו עולה לאחרונה אפילו בקרב הלאומנים הרוסיים שבדרך כלל מתעבים, מתוך אידאולוגיה סדורה, את נציגי העמים הקווקזיים ולא כל כך אוהדים את פוטין הלא מספיק תוקפני לטעמם.

אלכס וסרמן הוא מתכנת מחשבים, משלים תואר שני בניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה, מאמין שהפצה ושיתוף מידע הופכים את העולם למקום טוב יותר.

> שמאל יקר, אנחנו במלחמה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf