ביטול הסכם הגרעין מסכן את הביטחון של כולנו

אזרחי ישראל והמזרח התיכון כולו קמו הבוקר למציאות מתוחה ומסוכנת. ההידרדרות עלולה להיות מהירה מאד.

חשוב להבין: למרות שמרבית הקהילה הבינלאומית תומכת בהסכם הגרעין עם איראן ומעוניינת בהמשכו – הפרישה האמריקנית מאיימת להביא לקריסתו. הסיבה לכך היא שהחזרת הסנקציות האמריקניות על חברות הסוחרות עם איראן תציב בפניהן בחירה בין השוק האמריקני לבין השוק האיראני. רובן יבחרו בשוק האמריקני הגדול והמשמעותי יותר והמבנה הבסיסי של ההסכם – שבמרכזו הייתה הסרת סנקציות תמורת ויתור איראני על תכנית הגרעין – יתמוטט.

נתניהו וטראמפ מהמרים על כך שבמצב כזה המשטר האיראני יקרוס. מרבית המומחים סבורים אחרת. איראן כבר הצליחה לעמוד במשטר סנקציות חמור לאורך שנים. וכפי שאנחנו יודעים, דינמיקה של עימות צבאי מחזקת דווקא את הקיצוניים. מול האיום החיצוני גם המשטר באיראן יצליח לגייס סביבו את התמיכה העממית לה הוא כל כך זקוק.

הנסיגה מהסכם הגרעין לא תוביל להיעלמות תכנית הגרעין האיראנית, אלא דווקא לחידושה ולהאצה שלה.

לכן, המשמעות האמיתית של פרישת טראמפ מהסכם הגרעין היא העמדת ישראל ואיראן במסלול של התנגשות חזיתית. מלחמה כוללת כזו תהיה איומה ומסוכנת. כולנו נשלם בה מחיר יקר. זו הסיבה שגם מרבית אנשי הממסד הביטחוני – בישראל וגם בארצות הברית – מתנגדים לפיצוץ הסכם הגרעין.

ביטול הסכם הגרעין מסכן את הביטחון של כולנו.

כמו בסדרה "בית הקלפים" גם במציאות  – יציאה למלחמה היא המפלט האולטימטיבי של שליטים העומדים בפני חקירות שחיתות. אבל אצל נתניהו יש כאן גם השקפת עולם כוללת. נתניהו אכן מאמין שהדרך היחידה של ישראל להתנהל במזרח התיכון  היא באמצעות כוח.

זו הייתה תמיד גישתו של נתניהו ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי. הוא מעולם לא האמין בהסדר ומעולם לא ניסה באמת לקדם הסדר. נתניהו מאמין שהסכסוך הוא חסר פתרון, עמוק והיסטורי, עימות טקטוני בין האסלאם לבין המערב. הדבר היחיד שישראל צריכה לעשות במציאות הזו הוא – לדעתו – לגייס מאחוריה את המערב כולו למערכה, שבמהותה היא בלתי נמנעת.

אותה השקפת עולם מניעה את נתניהו גם בסוגיה האיראנית. נתניהו התנגד להסכם לא מכיוון שיש בו חולשות, אלא מכיוון שהוא הסכם. הוא משוכנע שהדרך הנכונה היחידה היא הכנעה בכוח של איראן. ולצורך כך הוא עשה את הכול כדי למוטט את ההסכם שהושג וכדי להוביל את המערב בהנהגת ארה"ב לעימות צבאי עם איראן, שישראל תיקח בו חלק פעיל.

מול הדרך הזו חיוני להציב היום, יותר מתמיד, דרך הפוכה: רק חתירה עקבית לשלום, להסדרים עם השכנים, תבטיח לישראל חיים, קיום וביטחון באזור. זו הדרך מול הפלסטינים והעולם הערבי. זו גם הדרך בסוגיה האיראנית.

ראו את ההתפתחות מעוררת התקווה בקוריאה: ההתגלגלות לעימות צבאי, אולי גם גרעיני, נבלמה – בעיקר בזכות פוליטיקה אמיצה וחכמה של מון ג'יאה-אין, נשיא קוריאה הדרומית. מון נבחר לתפקידו עם אג'נדה של הידברות והורדת המתח מול צפון קוריאה. מיומו הראשון בתפקיד הוא פעל לקידום ההידברות ויצר בעקביות סולמות שאפשרו לשני הצדדים לרדת מהעצים הגבוהים שהם כבר טיפסו. עליהם.

ההתפתחויות האחרונות בקוריאה מוכיחות שגם מתח מצטבר שכבר הגיע לסף פיצוץ – יכול להתחלף ברגיעה, באמצעות הסכמות. בקוריאה המצב היה נפיץ ומסוכן אפילו יותר מאשר באיראן, כיוון שקוריאה הצפונית כבר הצליחה ליצור כלי נשק גרעיניים, כולל פצצת מימן. ובכל זאת, פוליטיקה נכונה מצליחה להחזיר את העולם מפי התהום, ולפתוח אופק של התקדמות למקום בטוח יותר.

בדיוק אותו דבר צריך לעשות בסוגיה האיראנית. הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות יצר תשתית להתקדמות כזו. לכן תמכתי ואני תומך בו. במקום לפוצץ את משטר ההסכמים הבינלאומיים צריך להרחיב אותו גם במזרח התיכון כדי בסופו של דבר לפרז את כולו מנשק אטומי.

זה ויכוח שחייבים לחדד. צריך להציב בחדות מול הציבור הישראלי את האמת ההיסטורית הקשה: מדיניות נתניהו היא סכנה קיומית לישראל כי נתניהו מוביל למצדה. ומי שלא מעוניין לסיים בהתאבדות לאומית חייב להילחם על האלטרנטיבה. אין כאן מקום לגמגום ולזיגזוג. יש כאן רק שתי דרכים הפוכות.

נתניהו וטראמפ מובילים אותנו לתהום. זה הזמן להתייצב ולומר 'עצור'. לבחור בחיים ולצאת למאבק למענם.

דב חנין הוא ח"כ מטעם הרשימה המשותפת (חד"ש)