newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אדם יושב בכלא חודש אחרי תאריך השחרור שלו

אחרי שריצה למעלה מ-14 שנים במאסר מצא את עצמו בילאל קאיד במעצר מנהלי, ללא האשמה וללא משפט. כבר שנה שלמה שהוא בבידוד, ועכשיו הוא שובת רעב כמעט חודש. בצבא אומרים: קאיד עדיין מעורב בפעילות צבאית

מאת:

בתא צינוק קטן ומטונף בכלא שיקמה כלוא אדם שכבר סיים לרצות את העונש שגזר עליו בית המשפט הצבאי. עורך דין שביקר אותו סיפר לשיחה מקומית כי התא שורץ מקקים ומעופש, וכי זה תא הבידוד השלישי ברציפות בו מוחזק האדם הזה כבר מעל שנה. לדבריו, הסיבה היחידה שהאדם הזה כלוא בבידוד כבר מעל שנה, ומזה כחודש בצו מנהלי ללא משפט, היא סכסוך אישי עם פקיד שב"כ. לפי צה"ל, האדם הזה כלוא כי גם אחרי שנים בכלא הוא עדיין מהווה סכנה משמעותית. ארגון "רופאים לזכויות אדם" הוציא מכתב דחוף לשב"ס בבקשה להוציא את האדם הזה מהבידוד ולהכניסו לתא עם אסירים אחרים.

בילאל קאיד נעצר בחודש דצמבר של שנת 2001, במהלך האינתיפדה השניה, כשהיה בן 19. בית משפט צבאי גזר עליו 14.5 שנים בכלא בעוון פעילות בגדודי אבו עלי מוסטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין. על פי עיתון הארץ, קאיד היה מעורב ב"פיגועים וניסיונות פיגוע", שלדברי אחיו של קאיד כללו נסיון שלא יצא אל הפועל לחטיפת חייל ישראלי.

אחרי 13 וחצי שנים בכלא החליטו השב"כ ושב"ס כי נשקפת סכנה מצד קאיד והם שלחו אותו לבידוד בכלא שיקמה. אותו תא בידוד, על פי ארגון "רופאים לזכויות אדם", היה קטן, נטול חלון, ועם אסלה סתומה. כמעט 9 חודשים ישב קאיד בתא הזה, כשמותרת לו הפסקה של שעה אחת ביום בה הוא יצא לבדו לחצר קטנה, עד שהועבר לתא בידוד אחר, הפעם בכלא אוהלי קידר. גם תא הבידוד הזה היה צינוק קטן ומטונף, שורץ מקקים, על פי רל"א. כעבור חודש נוסף הועבר קאיד לכלא רמון, שגם שם הוכנס לצינוק. שם היה צפוי להישאר עד תאריך שחרורו.

> ידיעות אחרונות ממהרים לטהר את גידי אורשר

הפגנה לשחרור בילאל קאיד, שכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

הפגנה לשחרור בילאל קאיד, שכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

מעצר מנהלי במקום שחרור

בחודש מאי השנה סיים קאיד לרצות את עונשו, אך במקום לצאת משערי הכלא כאדם חופשי, החליט השב"כ כי למרות הזמן הרב שעבר מאז כליאתו, ולמרות תקופת המאסר הארוכה שסיים לרצות, עדיין נשקפת ממנו סכנה, אבל שאין שום צורך להציג ראיות לקיומה, אין שום צורך לספר לקאיד ולעורכי דינו במה הוא מואשם, ושמספיקה המילה של איש שב"כ כדי לעקוף את כל מנגנון הדין הצבאי והאזרחי ולמנוע את שחרורו.

ביום בו אמור היה קאיד להשתחרר, הוציא בית משפט צבאי לבקשת השב"כ צו מנהלי לכליאה ללא משפט נגד בילאל קאיד. במחאה החל קאיד לשבות רעב, ומאז הוא שותה רק מים, ללא מלחים או תוספים אחרים, במחאה על עיוות הדין שנעשה לו. קאיד, לדברי ליית' אבו זאיד מארגון אדאמיר, מחרים את הדיונים המשפטיים בעניינו, ומסרב להצעת שב"כ לשחררו בתנאי שיגורש לחו"ל למשך ארבע שנים וימנע מכל פעילות פוליטית.

מצבו הבריאותי של קאיד לא טוב, מוסרים מארגון "רופאים לזכויות אדם" ומארגון "אדאמיר". הוא מתקשה לישון, איבד הרבה ממשקלו, ומתעקש להיבדק על ידי רופא עצמאי ולא על ידי רופאי שב"ס. קאיד, כאמור, שותה רק מי ברז (שב"ס לא מאפשרים הכנסת מים מינרלים לצינוק), אך בתחילת חודש יולי הופסקה אספקת המים לתאו, אולי בגלל תקלה. בעקבות כך, הוא נדרש לבקש כוס מים מהסוהרים בכל פעם שהיה צמא, אך אלה הביאו לו כוס כל 4 עד 6 שעות. החום והצמא הכריעו אותו לבסוף, ובשביעי ביולי הוא התמוטט בתאו, לדבריו, ואיבד את הכרתו למשך חמש שעות. כתוצאה מאיבוד ההכרה קאיד מדווח על כאבים בראש ובגב, כמו גם על סחרחורות.

על פי רופאים לזכויות אדם, החזקה של אדם ב"בידוד ממושך", תקופה המוגדרת על ידי הקהילה הרפואית הבינ"ל כמעל 15 ימים, מהווה עינוי. העצרת הכללית של האו"ם אימצה לפני כחצי שנה את כללי מנדלה, הנקראים על שם לוחם החופש הדרום אפריקאי נלסון מנדלה, והמפרטים בדיוק את התנאים האסורים הללו: בידוד מעל 15 יום בהחלט מהווה עינויים או יחס אכזרי ובלתי אנושי, ולפיכך הוא אסור לפי הדין הבינלאומי. קאיד, כאמור, מוחזק בתנאי בידוד כבר מעל שנה וחודשיים, ועל פי דו"ח על כליאה בבידוד של רופאים לזכויות אדם בחודש יולי 2015 הוחזקו 117 כלואים בבידוד, מעל מחציתם (54%) הוחזקו בו למשך תקופה העולה על חצי שנה, ו-43 מהם לתקופה העולה על שנה.

> הפרסומת שחשפה את נקודות התורפה של יהודים וערבים כאחד

אמו של האסיר בילאל קאיד בהפגנה בשכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

אמו של האסיר בילאל קאיד בהפגנה בשכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

תגובות: "אמצעי אחרון"

בדובר צה"ל טוענים כי: "על פי מידע חסוי עדכני, אשר הוצג לבית המשפט הצבאי, קאיד עודנו משמש פעיל בכיר בארגון החזית העממית ומעורב בפעילות ארגונית וצבאית המסכנת את ביטחון המדינה. בשל כך ולאחר עיון במידע החסוי בעניינו הורה בית המשפט הצבאי כי ישהה במעצר מינהלי עד החלטה אחרת. מעצרו המינהלי ננקט כאמצעי אחרון, בהיעדר חלופות אחרות למנוע את הסכנה המשמעותית הנשקפת מפעילותו". כאמור, אחרי כליאה של 14.5 שנים, מתוכן השנה האחרונה ויותר בבידוד מוחלט בו לא הותר לו לדבר עם אף אחד פרט לעורכי דינו, טענת השב"כ ל"סכנה המשמעותית הנשקפת מפעילותו" צריכה להעלות שאלות קשות לגבי הראיות העומדות מאחוריה.

משב"ס נמסר כי "בילאל קאיד מוחזק בבית הסוהר במעצר-מנהלי בהחלטת בית משפט. העצור שוהה בתא הפרדה סטנדרטי. כתוצאה מתקלה, נפגעה אספקת המים במספר תאים בבית הסוהר למשך מספר שעות. התקלה תוקנה עוד באותו היום ואספקת המים לתאים אלה חודשה". לשאלות הנוגעות לתנאי הכליאה הקשים בחרו שם לא לענות.

לשחרר את בילאל קאיד

היום הוא היום ה-28 לשביתת הרעב של בילאל קאיד, ועל פי נהלי שב"ס הוא צפוי להיות מועבר לבית חולים אזרחי בעוד כשבוע, למרות שעל פי ליית' אבו זאיד העברה כזו טרם נקבעה. אך נהלים בצד: הפרקטיקה בה נוקט השב"כ, בין אם באמת מדובר בסכסוך אישי כפי שטוען קאיד, או בין אם מדובר בהחלטה מקצועית, לנצל לרעה את מערכת החוק בצורה ברוטלית כל כך, היא פרקטיקה פסולה ומסוכנת.

אדם שריצה את עונשו יש לשחרר. אסור לכלוא אדם כי פקיד כלשהו לא מחבב אותו. אסור לכלוא אדם ללא האשמה וללא הליך משפטי מסודר. אסור לתת לפקיד ממשלתי, חשאי ונאה ככל שיהיה, להחזיק בכח בלתי מוגבל שכזה. את בילאל קאיד יש לשחרר לאלתר.

> בתזמון מושלם: ארדן ו"שורת הדין" הכריזו על מלחמה בפייסבוק

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf