newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

על בג"ץ, דמוקרטיה ומוסר כפול: מאיר שמגר כמשל

על רקע הסערה שעוררו המינויים החדשים לבית המשפט העליון ראוי להזכיר: מדובר במוסד שמשמש מזה עשרות שנים כלי להכשרת עוולות אנטי-דמוקרטיות. במקרה של שמגר, האירוניה זעקה לשמים

מאת:

כותב אורח: אורי שמילוביץ

"גדולה החרפה, גדול העלבון. 251 מבני המולדת גורשו ממולדתם. גירוש אחים מן המולדת מגביר את שנאתנו לאויב. השנאה מתלקחת ובוערת, אנו מרגישים את כל עומק ההשפלה, את כל תהום הכלימה שבשלטון זר במולדתנו." את ההודעה זו הקריאה גאולה כהן, שדרנית בתחנת הרדיו של הלח"י, לאחר שהשלטון הבריטי גירש באוקטובר 1944 מאות מפעילי האצ"ל והלח"י לאריתריאה שבאפריקה, לאחר סדרת התקפות של הארגונים הללו ברחבי הארץ.

המגורשים נתפסו ביום אחד ובהפתעה הועלו על מטוסים לאפריקה. עתירת אנשי האצ"ל לבית המשפט העליון של המנדט הבריטי בארץ לא עצרה את רוע הגזירה: בית המשפט אמנם חרק שיניים והסתייג בפסיקתו, אך בסופו של דבר לא מנע את המעצר והגירוש לאריתריאה.

בין המגורשים היה פעיל האצ"ל, מאיר שטרנברג, לימים מאיר שמגר. הוא המשיך בהתכתבות את לימודי המשפטים שלו ממחנה המעצר באפריקה (זה פשוט נורא איך שנותנים לחברי ארגוני טרור לרכוש השכלה בכלא, כאילו היה זה בית הבראה), ובין לבין אף השתתף בניסיון בריחה. לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948, חזר ארצה והשתתף בלחימה במסגרת צה"ל. בהמשך שירת בצבא כמשפטן, עלה בסולם הדרגות, וכפרקליט הצבאי הראשי הכשיר את המשטר הצבאי על הפלסטינים בשטחים הכבושים. לאחר שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, מונה לשופט בבית המשפט העליון והחל משנת 1983 כיהן שם כנשיא, למשך 12 שנים.

> להפיל את החומות בדרך למדינה דמוקרטית אחת

מימין: מאיר שטרנברג (שמגר) ועצירים נוספים במחנה גילגיל בקניה

מימין: מאיר שטרנברג (שמגר) ועצירים נוספים במחנה גילגיל בקניה

אות קין מתמשך

בדצמבר1992 , לאחר שפעילי חמאס הרגו עוד לוחם ישראלי – הפעם לאחר חטיפתו שהרעישה את הארץ – גירשה ממשלת ישראל 415 מפעילי החמאס והג`יהאד האסלאמי בשטחים הכבושים אל לבנון. המגורשים נתפסו בלילה אחד ובהפתעה הועלו לאוטובוסים, קשורים בידיהם וברגליהם ומכוסי עיניים, והוסעו אל לבנון.

גם עתירה לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לא מנעה את הגירוש, הגם שהיתה מחלוקת חריפה בין השופטים. את אשרור הגירוש הוביל נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר. בשבתו כראש מערכת הצדק המשפטית במדינת ישראל, אותו מאיר, שבצעירותו הועבר חוויה דומה, לא מצא כל פסול חוקי בגירוש קולקטיבי שכזה של אנשים ממולדתם, וזאת מבלי שהוכח אפילו קשר ישיר בינם לבין פשע ספציפי. מקרה קלאסי של ילד מוכה שהפך לאב מכה. מה שנקרא: הסיפור הישראלי. אותו שמגר הכשיר שנים רבות את משטר הכיבוש והאפרטהייד על העם הפלסטיני וטען כי אמנת ז`נבה הרביעית כלל לא חלה על שטחי הכיבוש עליהם השתלטה ישראל בכוח הזרוע ביוני 1967 וכיננה בהם משטר צבאי על אוכלוסיה אזרחית.

אבסורד זה מהווה תזכורת לאות הקין המתמשך התלוי על ראשה של מערכת המשפט הישראלית, שבדומה ליתר המוסדות במדינה משמשת ככלי וכחלק ממשטר לא חוקי ולא מוסרי שפועל כאן בדרכים נפשעות ואנטי דמוקרטיות כבר עשרות בשנים.

מהמערכת הזו לא תגיע הישועה, ולכן כל ניסיון לצייר את בג"ץ כ"מגן הסף של הדמוקרטיה", שכוחו העצמאי והמוסרי כביכול נפגע נוכח המינויים החדשים לבית המשפט העליון והשתלטות ממשלת הפאשיזם עליו, הוא ניסיון לצייר מצג שווא של דמוקרטיה אמיתית, חוקיות וצדק – שאינם שולטים בארץ הזו ממילא.

אורי שמילוביץ, פעיל פוליטי וחברתי, יו"ר לשעבר של עמותת הפורום החיפאי ללהט"ב.

> פי 2 גאווה בכיבוש: למה החלטתי להפגין מול אירוע של הקהילה שלי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf