בית הספר: האם הממלכה ניצחה את ההורים?
כבר מימי התלמוד, צירוף המילים בית הספר ביטא ניגוד של סמכויות: ספר המלך מול בית המשפחה. בידי ההורים להפוך את הניגוד הזה להשלמה: הוראה ושינון לצד חינוך באמצעות החיים עצמם
צירוף המילים "בית ספר" מופיע לראשונה בתלמוד, והוא מבטא את המעבר מחינוך משפחתי באחריות ההורים אל חינוך ממלכתי, הכולל הוצאה של הילדים מבתיהם. עם זאת בית הספר מחנך באמצעות הוראה ושינון, ואילו ההורים מחנכים באמצעות החיים עצמם. על כן בית הספר לא יכול להחליף את ההורים, ולהורים אסור לוותר על תפקידם, ולשמש זרוע ביצועית של שיעורי בית והכנה למבחנים. חינוך הורים מבוסס על נוכחות, שיחה, משחק, קריאה, ארוחה משפחתית וכל פעולה שהיא החיים עצמם. זה מה שיעניק לילדים את המסד הראוי לצאת אל בית הספר.
המשפחה מול המלך
יובל גדות, שהוא גם ארכיאולוג מדופלם וגם אחי, האיר את עיני לגבי הניגוד שבין המילים בית וספר בצירוף "בית ספר". בית בעברית של העת העתיקה הוא מבנה המגורים וגם מילה נרדפת למשפחה. למשל בספר בראשית מוזכר כי כאשר ירד אברהם למצרים, נלקחה שרי רעייתו אל "בית פרעה", כלומר אל מבנה הארמון. בהמשך, מסופר על מצוות המילה, ונכתב כי אברהם מל "כל זכר באנשי בית אברהם". כאן בית במובן של משפחה מורחבת או שבט. הסמכות לניהול חיי המשפחה בבית הייתה בידי ההורים או בלשון התנ"ך: הזקנים.
המילה "ספר" בעת העתיקה מתייחסת לקובץ החוקים והתקנות. למשל בצירופים המופיעים בתנ"ך: ספר הברית, ספר התורה או ספר הישר. הספר מתעד גם את תולדות הממלכה ואת מעשי המלכים, למשל בצירופים: "ספר תולדות האדם" או "ספר דברי שלמה". הסמכות בספר היא של המלך, וכמובן של האל, שהמלך מושל מטעמו. מכאן ש"ספר" מייצג את הסמכות שהיא מחוץ למשפחה, ומעליה.
מכלל זה ניתן לראות שצירוף המילים "בית ספר" מבטא ניגוד של סמכויות, וניצחון של סמכות הממלכה על פני סמכות ההורים. זה אכן מה שקרה, כפי שמסופר במקורות היהודיים.
> לא הייתם רוצים שהילדים שלכם יפתחו את שנת הלימודים בבית הספר הזה
כל עוד ההורים ינסו להיות הזרוע ביצועית של שיעורי בית, הם יחסירו מילדיהם את העיקר והמיוחד של חינוך הורים. (צילום: flickr us army Garrison cc by nc nd2)
תקנת בית הספר
צרוף המילים בית ספר מופיע לראשונה בתלמוד הירושלמי, בתקנה הקצרה: "שיהו התינוקות הולכין לבית הספר". היא נקבעה במאה הראשונה לפני הספירה, והעבירה את האחריות על קיום מצוות החינוך – ושיננתם לבניך, מידי ההורים לידי הממלכה. המקור התלמודי מזכיר שהדבר נעשה מתוך דאגה לילדים יתומים, שאין לצידם הורים שילמדו אותם תורה. אבל נשים לב שתקנת בית הספר לא חלה רק על יתומים, אלא על כל האוכלוסייה.
חוקרים (למשל כאן או כאן) מציעים כי הדאגה לחינוך היהודי של הילדים גברה באותה תקופה, משום הלחץ התרבותי. ביהדות נתהוו מספר זרמים, שנטו לפרש את התורה בדרכים שונות, ולהגיע להלכות נבדלות. מלבד הלחץ מבפנים, נוצר גם לחץ מבחוץ, בתחרות מול התרבות ההלניסטית. במצב של לחץ תרבותי לא ניתן היה עוד לסמוך על ההורים שיחנכו את ילדיהם ברוח המסורת, והיה צריך להעביר את האחריות לידי הממלכה, שתטיב לעשות זה.
הגימניסיון מגיע לירושלים
בהערת ביניים צריך להזכיר את הגימנסיון, הוא בית הספר היסודי בתרבות ההלניסטית. באתונה העתיקה צמח הרעיון שראוי לכל הילדים ללמוד תכנים רבים ומגוונים: מקצועות "גוף", ובראשם היאבקות וענפי ספורט נוספים; ומקצועות "רוח" ובהם: קריאה, כתיבה, מתמטיקה, אסטרונומיה, פרוזה, שירה ונגינה. מגוון כזה רחב של תחומי לימוד לא ניתן להטיל על ההורים, ולכן כונסו כל הילדים בגיל שבע במוסד לימודים משותף מטעם הממלכה.
הסיבה לייסוד הגימנסיון היא הרצון להעניק השכלה רחבה לכל הילדים. בשלב מאוחר יותר נפוצה התרבות ההלניסטית ברחבי העולם העתיק, והגיע גם לירושלים. בספר מקבים (א' א' 14) מסופר כי: "בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל […] ויבנו גימנסיון כמשפט הגויים". זה היה במאה השניה לפני הספירה, כמאה שנים לפני תקנת בית הספר.
המהות נשארה בבית
בעוד בית הספר ההלניסטי נוסד כדי להעניק השכלה רחבה ומגוונת לכל הילדים, הרי בית הספר היהודי נוסד במטרה הפוכה – לשנן את התורה ולשמור על הילדים מפני רוח ההשכלה. המשותף לשני בתי הספר האלה היה דחיקת ההורים מתפקידם המחנך. הילדים הוצאו מבתי הוריהם, על מנת לקבל חינוך בידי אנשי מקצוע מומחים לדבר.
עם זאת, החינוך בבתי הספר לא העתיק את דרך החינוך של הבית, ולכן גם לא ביטל את הצורך בחינוך הורים. בית הספר של השינון מלמד את התלמידים כיצד ראוי להתנהג (בשפתנו – חינוך לערכים) על ידי הטפה וחזרה (שינון). בית הספר של ההשכלה מחנך באמצעות הוראה ולמידה של תחומי דעת ותרבות. התלמידים לומדים דרכי חשיבה, עמדות ודרכי התנהגות, לנוכח התוכן שהם קוראים ומנתחים בשיעורים השונים. ההשכלה מחנכת.
ההורים, לעומת זאת, מחנכים את ילדיהם על ידי השתתפות פעילה בחיים עצמם. מתוך מה שהורים עושים או נמנעים לעשות, מתוך מה שהורים אומרים או נמנעים לומר, מתוך הנוכחות המשותפת גם אם כל אחד עסוק בענייניו, מתוך השיחה והמשחק, מתוך חלוקת התפקידים והאחריות בבית, מתוך הארוחה המשפחתית – מתוך כל הרגעים האלה, הילד חווה את הוריו, ואישיותו מתפתחת ומתגבשת.
> דבר האב לבנו ביום הראשון של בית הספר לפני 4,000 שנה
להורים אסור לוותר על חינוך (מתוך הספר "בית או ספר". איור: נטע הולצר)
חינוך הורים משלים את בית הספר
חינוך הורים אינו "שעת איכות", במובן של שעה קצרה יקרה מפז, שצריך לנצל ככל שאפשר, ולהפיק במהלכה פעילויות מיוחדות, ניסים ונפלאות. להיפך – הכוונה לזמן נוכחות. נוכחות עם פעילות משותפת וכן נוכחות שכל אחד עסוק בעניינו. חינוך ההורים, זה שבית הספר לא מסוגל לו, מתרחש מתוך הפשוט להיות.
לדעתי, אסור להורים להניח כי המעון או הגן או בית הספר יחנכו את ילדיהם. במה שההורים יכולים לתת לילדים – איש לא יוכל להחליפם. יתרה מכך, ילדים שזוכים לחינוך הורים, מגיעים לגיל בית הספר בעמדה טובה יותר מילדים אחרים. אם ההורים הדגימו להם אהבה ואמפתיה, הם למדו לנהוג כך עם ילדים אחרים. אם ההורים הדגימו להם התעניינות בעולם, הם למדו למצוא עניין בדברים אשר סביבם. אם ההורים הדגימו להם רוגע ונחת רוח, הם למדו להיות בטוחים במקומם, וכך הלאה.
כל עוד ההורים ינסו להיות השליח של בית הספר, זרוע ביצועית של שיעורי בית והכנה למבחנים, הם יחסירו מילדיהם את העיקר והמיוחד של חינוך הורים, ובכך יקשו על ילדיהם לעמוד בדרישות בית הספר. אם ההורים יעניקו לילדים חינוך הורים, הם ישלימו את החינוך הבית ספרי לטובת ילדיהם.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
