newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"בעזרת נצנצים וריקודים, ישראל מנסה להשכיח את הכיבוש"

המחאה נגד האירוויזיון יצאה הערב לדרך כשכ-15 מפגינים ישראלים ובינלאומיים קשרו את ידיהם ועיניהם כהזדהות עם אסירים פלסטינים בכיכר הבימה בתל אביב. ישראל מנסה לעשות "טיוח תרבותי" באמצעות התחרות, הם אמרו. המחאות יימשכו השבוע

מאת:

כ-15 מפגינים ישראלים ובינלאומיים ערכו מיצג מחאה מול אירוע הפתיחה של האירוויזיון בכיכר הבימה בתל אביב. המפגינים קשרו את עיניהם וידיהם כהזדהות עם אסירים פלסטינים באחת הכניסות לאירוע "השטיח הכתום", שהתקיים הערב (ראשון) ובו הוצגו המשלחות השונות בתחרות.

לאחר כעשרים דקות, שוטרים הורו למפגינים לעזוב את המקום. בהמשך השבוע יתקיימו מחאות שונות נגד האירוויזיון.

"האירוויזיון היא אחת הדרכים שבאמצעותן ישראל מנסה לעשות 'טיוח תרבות' (culture washing) לכיבוש", אמרה לארה, יהודיה אמריקאית שנמצאת בארץ. "בעזרת נצנצים, ריקודים ותחפושות – ותאמין לי, אני אוהבת את כל אלה – ישראל מנסה להסיט את תשומת הלב מהנושאים האמיתיים: הכיבוש הצבאי והמוצר על עזה. חסמנו את הכניסה היום כדי להביע סולידריות עם אסירים פלסטינים".

"האירוויזיון מושך סיקור חיובי, אבל אסור לשכוח שזו מדינת אפרטהייד". מפגינה נגד האירוויזיון בכיכר הבימה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"כשתיירים מגיעים לאירוויזיון, הם לא רואים את החומה ואת הגזענות". מפגינה נגד האירוויזיון בכיכר הבימה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"כשתיירים מגיעים לאירוויזיון, הם רואים רק צדדים חיובים. הם לא רואים את החומה, את המלחמה, את הגזענות ואת המצב הקשה בעזה" אמרה פעילה בינלאומית שהגיעה לישראל כדי להשתתף במחאות נגד האירוע, והעדיפה שלא להזדהות בשמה מחשש שתגורש. "הגעתי למחות נגד culture washing. האירוע הזה מושך תשומת לב חיוביות, אבל אסור לשכוח שזו מדינת אפרטהייד".

עיקר התגובות השליליות מצד העוברים ושבים בכיכר נגעו לחולצות שלבשו המפגינים עם הכיתוב "תשוחרר פלסטין" באנגלית ודגל פלסטין. העיתונאים הזרים שעמדו בתור הסתכלו מהצד, אך רובם לא עזבו את מקומם כדי לתעד או לראיין את המוחים. "אז ככה נראה הבי-די-אס", אמר בהתלהבות צלם חובב שהגיע לצלם את האירוע, אך לא השיג אישור כניסה להיכנס למתחם עצמו. "לבי-די-אס יש כרטיסים חינם לאירוויזיון״ התבדח מישהו בקהל.

"שיישבו פה עם עיניים סגורות, זה הכי טוב", אמר אחד מהאנשים שהתאספו מסביב למיצג. "למה הם עושים פרובוקציה, למה אתם מצלמים אותם", שאל בזעם צעיר שעבר במקום.

אולי בגלל האורחים והעיתונאים מחו"ל, השוטרים עצמם היו עדינים מהרגיל וביקשו מהמפגינים לעבור למתחם מגודר ברחוב רוטשילד, שהוכן לשם כך מראש. המפגינים עזבו את המקום, ורק הבחור שתיעד את ההפגנה בטלפון הנייד נשאר מתוסכל ושאל את השוטרים למה לא עוצרים את המפגינים. "זו דמוקרטיה, אתה יכול לבחור אם להתייחס לזה או לא", ענה לו אחד השוטרים ואז והסיף: "לצערי זה המצב".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf