בתמונות: ביקור במחנות פליטים על גבול תורכיה-סוריה
המערכה על העיר כובאני שבסוריה, בין כוחות המדינה האסלאמית וכוחות כורדים, גרמה כמעט לכל תושביה לנוס על חייהם. אלפים מהם מצטופפים כעת במחנות פליטים על גבול תורכיה-סוריה. ביקור בתמונות
תמונות וטקסט – פאיז אבו-רמלה / אקטיבסטילס
מאות אלפי פליטים, כורדים וסורים, ברחו בחודשים האחרונים מהעיר כובאני שסוריה בעקבות המתקפה של המדינה האסלאמית על העיר. עשרות אלפים מתושבי העיר – לפי הערכות אחרונות כ-40,000 איש – ברחו מהעיר, מתוכם אלפים חצו את הגבול לעיר סורוץ'. אזרחים תורכים מקומיים והרשויות התורכיות, כמו גם ארגוני סיוע כורדים, מנסים להתמודד עם הלחץ הגובר על תשתיות, אולם אספקה רבה עדיין נדרשת, כאשר רבים שלא מצאו פתרון דיור מצטופפים במחנות הפליטים.
> "הפסיקו לעמוד מנגד בזמן שאנחנו מתים. זה לא סרט קולנוע!"
במחנה רוג׳אווה ובמחנה ארין מירקסאם, מאוכלסים אלפים. התנאים במחנות קשים, לעיתים בכל אוהל גרה יותר ממשפחה אחת. במחנה אין מים זורמים ואספקת מזון מגיעה פעם ביום, בשעות הערב. תושבי המחנות, ארבעה במספר בעיר, מתבססים על תרומות וטוב ליבם של התושבים המקומיים שעוזרים במזון ומים.
ראשווה האקם, אם לחמישה, מספרת כי ״החורף קשה ויש צורך בלתי נדלה בבגדים, נעלים, גז לחימום וחשמל. המזון לא מספיק לכולם״. מנהל המחנות, עזאד, גם הוא מקובאני, מוסיף: ״אין פה שירותים ושירותי בריאות. קיווינו שנצליח לבנות משהו זמני לפני החורף בשביל הילדים והזקנים״.
הרבה מהפליטים מסרבים להזדהות בשמם המלא מפחד. לחלקם יש עדיין קרובים בעיר כובאני. "אנחנו צריכים עוד עזרה מהאו״ם ומהמערב", אומר פליט שביקש לא למסור את שמו. הפליטים טוענים שהתקפות ארה״ב מהאוויר עזרו נגד המדינה האסלאמית (דאע״ש), אבל הכוחות הכורדים שנלחמים בשטח זקוקים להרבה יותר תחמושת על היבשה בשביל למנוע את ההשתלטות על העיר.
מידי יום פליטים רבים חוזרים לאזור הגבול להשקיף על הבתים שהשאירו מאחור, חלקם מצליחים בלילה להתגנב חזרה לצד הסורי של הגבול, לשוב לעיר כובאני כדי לקחת עוד מעט בגדים ורכוש. בינתיים הם משקיפים מרחוק על הבתים מהצד השני של הגבול, ומי יודע מתי יוכלו לשוב אליהם.
> מי הם אנשי המדינה האסלאמית ומה הם רוצים?
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן