newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשזהבה גלאון רוצה לשרוף את המועדון

בצעד נואש כדי לחפות על הכישלון שלה בוועידת מרצ, היו״ר מוכנה להשמיץ אפילו את מפלגתה. טוב שיש את אבי דבוש, שעוד עשוי לשנות את פני המפלגה לטובה

מאת:

ביום שלישי האחרון, בוועידת מרצ, התקבלה הצעתו של אבי דבוש, מספר 8 ברשימת מרצ לכנסת, לקדם הכרעה בנושא שיטת הבחירות ומועד הבחירות לראשות המפלגה. דבוש מקדם בשנה האחרונה את האפשרות שכל מי שרוצה להתפקד למרצ יוכל להצביע לזהות חברי הכנסת של המפלגה, ולראשותה. אך למרות זאת ומסיבה עלומה כלשהיא, מכל כותרות העיתונים לאחר קבלת הצעתו של דבוש, ניתן היה להבין כאילו מרצ סירבו לקיים פריימריס פתוחים.

עד עתה, מי שרצה להיבחר לרשימת חברי הכנסת של מרצ, או לראשות המפלגה, נבחר ע"י ועדה מרכזית של קרוב לאלף חברים שנבחרים בסניפים האזוריים. אותם סניפים בוחרים מספר מסוים של נציגים לפי מספר המתפקדים ולפי מספר האנשים שהצביעו למפלגה מתוך אותו מחוז. וכך יצא שאנשים חדשים שהתפקדו בפריפריה מצאו עצמם ללא יכולת להשפיע על זהות חברי הכנסת בגלל מספר המתפקדים הנמוך בסניפם, או בגלל אחוז המצביעים הנמוך למרצ באזורי הפריפריה. מחוז תל אביב לדוגמא, בוחר רבע מתוך סך כל החברי הוועדה המרכזית, לעומת מחוז אשקלון שבוחר רק שלושה נציגים.

בחודשים האחרונים הובל מהלך הפריימריס הפתוחים על ידי דבוש, מזרחי מסורתי, במקור מאשקלון, הפעיל זה שנים רבות בארגוני החברה האזרחית ומייסד תנועת הפריפריות. לדברי דבוש, ההצעה לפריימריס פתוחים תאפשר לפתוח את השורות ולכל מתפקדי המפלגה לבחור את חברי הכנסת ואת יושב/ת ראש המפלגה, מה שלדבריו יוכל להביא קהלים חדשים מהפריפריה: אנשים שיוכלו להתפקד וכבר להשפיע ולהיות חלק מבחירת חברי הכנסת של המפלגה. ואף יהיו שיאמרו, וכותב שורות אלו ביניהם, יביא מועמדים לכנסת שהם לא רק מהשבט הלבן.

> במקום להפיק לקחים, זהבה גלאון נלחמת לבסס את שליטתה במפלגה

הישג היסטורי וחסר תקדים. אבי דבוש (צילום: אורלי נוי)

הישג היסטורי וחסר תקדים. אבי דבוש (צילום: אורלי נוי)

החלטה היסטורית

הוועידה הנוכחית התכנסה בעקבות לחץ של דבוש שראה צורך לקדם במהרה את המהלך, זאת לאור ניסיונות במפלגה לדחותו, כבר קרוב לשנה. מאבקו של דבוש הצליח, והוועידה תמכה בהצעתו של דבוש לקדם הכרעה על שיטת הבחירות ומועדן ביולי.

לפי מקורות במפלגה ההחלטה שהתקבלה היא היסטורית, וזאת משתי סיבות: הראשונה היא שדבוש הוא מתמודד חדש יחסית שהצליח, למרות לחצים מצד בכירים במפלגה, לכפות את התכנסות הוועדה המרכזית השבוע. דבוש הצליח להגיע להישג זה בזכות תמיכה של יותר ממאה ועשרים חברי הוועד. הסיבה השנייה היא שההחלטה התקבלה לבסוף למרות התנגדות בכירי המפלגה ביניהם זהבה גלאון.

כאמור, ביום שלישי קבעה הוועדה המרכזית של מרצ לוחות זמנים כדי לדון בהצעה של דבוש ולהצביע על פתיחת הבחירות הפנימיות במרצ, ושהוועדה המרכזית תתכנס שוב ביולי כדי להכריע בנוגע לשיטת הבחירות. דבוש גם אופטימי ובטוח כי העובדה שההצעה לגבי לוחות הזמנים עברה, נותנת הרבה תקווה לכך שההצעה תעבור גם ביולי.

בעבר, בשיחה פרטית עם דבוש, הוא אמר לי כי החזון שלו הינו מעבר להיבחרו כחבר כנסת מטעם המפלגה, אלא הפיכת מרצ למפלגה שיכולה לייצג ולהעמיד גם נציגים מזרחים, ערבים, דוברי רוסית, מהפריפריה, ולא פשוט להיות הקישוט על תקן המזרחי ברשימה.

אך למרות ההחלטה של הוועידה, משום מה בכל הכתבות בתקשורת התפרסם מידע אחר, לפיו ועידת מרצ דחתה את הצעתה של גלאון לפתוח את הפריימריז לבחירות חופשיות על ראשות הוועידה. אלא שמה שבאמת קרה הוא זה: לקראת סוף הוועידה ולאחר שהצעתו של דבוש התקבלה, ניסתה גלאון להציע הצעה משלה, שאותה היא מקדמת כבר כמה חודשים, שהבחירות הפתוחות יהיו רק לראשות המפלגה (ולא כמו הצעתו של דבוש גם לרשימת חברי הכנסת ולוועדות השונות).

במאמר שהתפרסם כאן בעבר, נטען כי ההצעה המצומקת של גלאון, נובעת מכך שהיא מבינה שהוועידה לא תבחר בה שוב, ובצעד נואש, היא מקווה שפתיחת ההצבעה על תפקידה לכולם ישאיר אותה יו״ר המפלגה. זהו סה״כ ניסיון לחפות על הכישלונות שלה על ידי החלפת הגוף שבוחר בה. גלאון מקווה שבחירות פתוחות יוכלו לתת לה את האפשרות לגבור על המתמודד שהכריז על מועמדותו לראשות המפלגה ביום שלישי- אילן גילאון. היא מקווה שיהיו כאלה שיפלו בפח שיאמינו שהיא באמת מנסה לשנות את מרצ, יתפקדו ויבחרו בה לראשות המפלגה.

בכל רחבי התקשורת ציטטו את גלאון כמי שאומרת: "זהו נצחון העסקנות הפוליטית.. ושאם מרצ לא תיפתח היא פשוט לא תהיה". היא גם אמרה שבמרצ "מעוניינים להשאר מועדון חברים סגור".

> כשזהבה גלאון מקדמת מדיניות כלכלית ימנית

יתמודדו ראש בראש. זהבה גלאון ואילן גילאון (יונתן זינדל/ פלאש90)

יתמודדו ראש בראש. זהבה גלאון ואילן גילאון (יונתן זינדל/ פלאש90)

אז מי ה״עסקן״ כאן?

לגלאון יש הרבה ממה להילחץ. ועידה שמעבירה הצעה שהיא בניגוד להצעת יושבת הראש, ולא מקבלת הצעה שיושבת הראש הציעה בעצמה, היא מפלגה שמראה אי אמון במנהיגותה.

גלאון, במילים אחרות, הטילה רפש באנשי המפלגה שאותה היא אמורה לייצג. וזאת לאחר שהוועידה קיבלה הצעה שהיא לא תמכה בה, ודחתה את הצעתה שלה. נוסף לכל זה, היא ההכרזה של  אילן גלאון על התמודדות על ראשות המפלגה. גלאון, מודעת לאפשרות שאילן גילאון כנראה ייבחר ליושב ראש ומוכנה בשם מלחמה על ראשות המפלגה להכפיש את המפלגה עצמה.

אם יש דבר שתמיד מעצבן אותי מחדש, זהו חוסר היכולת של מנהיגי ציבור לקחת אחריות. זה תמיד מזכיר מנהלי חברות שחברתם נכנסת להפסדים הם מפטרים את העובדים במקום לקחת אחריות על הניהול השגוי ולפטר את עצמם. איכשהו, אצל הרבה פוליטיקאים, כשזה מגיע לניהול או מנהיגות כושלת תמיד האשמים הם אחרים: מפלגות מתחרות, הפלסטינים, התקשורת, העם, ועכשיו המפלגה עצמה.

מי שמע על יושבת ראש שקוראת למפלגה שאותה היא אמורה לשרת "עסקנים" ו"מנותקים מהציבור"? אם היא אינה מסכימה עם הצעתו של דבוש לפתוח את הבחירות למפלגה לכל מי שמתפקד למרצ, או אם היא באמת חושבת שהיא מנהיגה מפלגה של עסקנים ומנותקים מהציבור, שתיקח אחריות ותתפטר.

מה שברור הוא שאם גלאון מחפשת ״עסקנים״, אז היא יכולה להתבונן במראה. מי שמוכנה להכפיש את המקום שבה שירתה כל כך הרבה שנים בשביל קידום עצמי והיאחזות בראשות המפלגה הוא בדיוק מה שמסמל את אובדן האמון של הציבור בשמאל הפרלמנטרי.

> משה כחלון מעולם לא התקיים כישות פוליטית עצמאית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf