newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מכון הכושר גרייט שייפ בב"ש מפעיל מדיניות קליטה חריגה ומקשה כלפי ערבים

אזרחית בדואית מנסה כבר שנה להתקבל למכון גרייט שייפ בבירת הנגב, אך נדחית כל פעם בתירוצים שונים. יהודיה שהגיעה למקום התקבלה מיד, ואף נאמר לה שערבים עוברים סינון קפדני על ידי ההנהלה. המכון בתגובה: לא מכירים את המקרה, מקבלים את כולם

מאת:

באתר רשת מכוני הכושר "גרייט שייפ" (Great Shape) מתגאים: "תמיד מובילים בשיעורי הסטודיו – בכל המועדונים תמצאו מערכת שיעורים מגוונת, המתאימה לכל אחד ואחת, בין אם מדובר במתאמנים חדשים, מתחילים או מתקדמים, ובשעות שיתאימו ללו״ז שלכם". אך כנראה שלסניף באר שבע של הרשת יש פירוש מצמצם לביטוי "לכל אחד ואחת": פירוש שלא בדיוק כולל את כל האזרחיות ממוצא בדואי.

הסיפור מתחיל לפני שנה בדיוק. יוסרה אבו כף, אזרחית ממוצא בדואי המתגוררת באחד הכפרים ליד באר שבע, נסעה מעבודתה לכיוון באר שבע עם חברתה לעבודה אלקסה, מתנדבת שהגיעה לביקור בן חודש מארה"ב. כאשר עברו ליד מתחם "ביג" בעיר ביקשה החברה לרדת מהמכונית כדי להכנס למכון הכושר שלה, מכון "גרייט שייפ".

יוסרה מאוד התפלאה, מכיוון שהיא בעצמה ניסתה להירשם מספר פעמים בעבר לאותו מכון כושר, אך בכל פעם נדחתה באותה תואנה: "המנהל לא כאן, תשאירי פרטים ונחזור אלייך עד סוף היום". המנהל מעולם לא חזר אליה. לעומת זאת, כך התברר, אותה חברה שהגיעה מארה"ב לשהות קצרה של חודש לא נתקלה בבעיות מיוחדות ונרשמה מיד כשהגיעה.

"בן אדם כזה"

בעקבות השיחה עם חברתה שוב ניסתה יוסרה להרשם למכון, הפעם יחד עם חברה אחרת, גם היא ממוצא בדואי. הן נתקלו באותה תשובה. לאחר מכן החליטה החברה להפסיק לנסות להתאמן במקום: "הם לא רוצים אותנו כי אנחנו ערביות", אמרה ליוסרה.

אך יוסרה לא ויתרה, וביום ראשון השבוע ניסתה להרשם בפעם החמישית. למרות שהסבירה למדריך הכושר במקום שהיא כבר שנה מנסה להרשם ושכל פעם לא חוזרים אליה, שוב הובטח לה כי "נחזור אלייך עד סוף היום". אתמול (שני) היא חזרה בפעם השישית, הפעם כבר מצויידת במכשיר הקלטה.

בהקלטה (להלן) אפשר לשמוע איך שוב נתקלת יוסרה באותן תשובות מצד איש צוות גרייט שייפ: "נחזור אלייך עד יום רביעי", "צריך לקבוע פגישה מסודרת", ולצד זה עוד כל מיני תירוצים על בלאגן ומערכות מחשב חדשות.

> בסינמה סיטי ירושלים דרשו: נהגים יהודים במקום ערבים

יוסרה עזבה את המקום וקצת אחריה נכנסה מיכל רותם, יהודיה שמעולם לא ביקרה במכון הכושר לפני כן, גם היא מצוידת במכשיר הקלטה. בלשון המעטה אפשר לומר שמיכל קיבלה יחס שונה לחלוטין. מיד, ובלי לקבוע שום פגישה מראש, היא קיבלה סיור בן חצי שעה בחדר הכושר, הוסבר לה בפירוט על המכשירים השונים, הוצע לה להתאמן ולהרשם במקום, ונרשמה אכזבה כאשר מיכל אמרה שהיא צריכה לבדוק קודם מכון כושר מתחרה.

כאשר שאלה מיכל האם מגיעים למקום "חבר'ה מהכפרים באזור" היא קיבלה מהמדריכה הסבר מקיף ליחס השונה שקיבלה יוסרה מצד גרייט שייפ:

"מהמגזר? אני אגיד לך את התשובה הפוליטית, יש לנו הכל מהכל, אבל איכותי. יש לנו פה כמה, אבל הם עורכי דין, יש להם עברית רהוטה… מארגון המורים… אנחנו שומרים עליהם מאוד מאוד קרוב, אנחנו שמים עליהם עין מאוד מאוד צמוד. מהבחינה הזאת אין מה לדאוג. יש לנו מגבלות, כל החבר'ה האלה גם עוברים דרך המנהל שלי… לי אסור לאשר בן אדם כזה, ובגלל זה, זה עובר כמה תהליכים".

את ההקלטה המקוצרת אפשר לשמוע להלן, ואת המלאה – בת כחצי שעה – כאן.

גם בלי ההסבר הזה על המדיניות המפלה, ברור שמדובר פה בייבוש "סמוי" של אזרחית בדואית על בסיס מוצא לאורך שנה שלמה ומספר נסיונות הרשמה, מול נכונות לקבלה ישירה של אזרחית יהודיה.

אלא שלא מדובר כאן במדיניות סמויה. מדריכת הכושר מסבירה ללקוחה הפוטינציאלית מיכל מפורשות שמדובר במדיניות של תהליכי קבלה שונים לאנשים "מהמגזר", ומבהירה שגם מי שנרשמים נמצאים תחת פיקוח מיוחד. באווירה הציבורית הישראלית, כשספרים נפסלים על ידי משרד החינוך משום שהם מפרים חוקי גזע מדומיינים, כנראה שאפליה אינה מקור לבושה.

"הפליה היא עבירה פלילית"

"חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים בכניסה למקומות בילוי ומקומות ציבוריים אוסר על הפליה מחמת לאום בשורה ארוכה של בתי עסק, לרבות חדרי כושר", מבהיר עו"ד גיל גן-מור, מהאגודה לזכויות האזרח. "לאור זאת יש מקרים בהם ההפליה היא סמויה ונעשית בפרקטיקות שונות, ואין זו הפעם הראשונה שבה אנו שומעים כי השיטה היא 'ייבוש' הלקוח בהמתנה אינסופית לקבלת מענה בתקווה שיתייאש.

"התופעה הייתה נפוצה מאוד במועדונים, והדבר הקשה על תובעים להוכיח שהופלו. לכן בשנת 2011, ביוזמת האגודה לזכויות האזרח, תיקנה הכנסת את החוק וקבעה כי די בכך שקורבן ההפליה יוכיח שבית העסק עיכב הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בחוק, ולא עיכב, באותן נסיבות, את מי שאינם נמנים עם אותה קבוצה. במקרה כזה בית העסק יצטרך להוכיח שלא הפלה, ואם הוא לא יעשה זאת, התביעה נגדו תתקבל.

"בלי להכיר הפרטים, יש במקרה זה הפליה אסורה לכאורה, וניתן יהיה להגיש תביעה נגד מכון הכושר כאשר החוק מאפשר קבלת פיצויים גם ללא הוכחת נזק בשיעור של עד כ-67,000 שקל.

"עוד יש לזכור כי הפליה על פי החוק היא גם עבירה פלילית שדינה קנס, אולם עד היום המדינה לא הפעילה ולו פעם אחת את הסעיף הפלילי והיא למעשה מותירה את האזרחים שנפלו קורבנות להפליה להתמודד עמה לבד באפיק של הגשת תביעה נזיקית".

תגובת גרייט שייפ: "מצוץ מהאצבע"

ברשת גרייט שייפ הפנו אותנו לקבל את תגובת סניף באר שבע של הרשת. שם, מנהל הסניף, שהזדהה בשם טל, מסר כי "אנחנו משרתים פה את כל המגזרים, יש פה הכל מהכל. אנחנו לא מכירים את המקרה הספציפי, יכול להיות שהיא נפלה בין הכסאות. לגבי הטענה כי קיימים תהליכי קבלה שונים לערבים, זה הזוי, מצוץ מהאצבע. אני לא יכול לעשות את זה פרקטית. נכון שאני משתדל לשמור על ההון האנושי וכללי התנהגות, אבל ערבי כישראלי".

> למה היה קל להאמין שמשרדי בצלם הוצתו?

מכון כושר (אילוסטרציה: Nottingham Trent University CC BY-NC-ND 2.0)

מכון כושר (אילוסטרציה: Nottingham Trent University CC BY-NC-ND 2.0)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf