newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם יצחק הרצוג תומך בסיפוח גוש עציון כשהוא מדבר רוסית?

יו"ר המחנה הציוני פרסם בעמוד הפייסבוק שלו ברוסית סטטוס בו טען כי גוש עציון היא חלק מישראל. שעתיים אחר כך ולאחר שהפוסט עורר סערה ברשת, הוא תוקן. הרצוג, כמו פוליטיקאים אחרים, כנראה חשב ש"מה שאומרים ברוסית נשאר ברוסית"

מאת:

כנראה שהוא לא תומך, לפחות כרגע, בסיפוח גוש עציון, אבל יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, העלה היום פוסט בעמוד הפייסבוק שלו ברוסית, ובו טען כי גוש עציון הוא חלק בלתי נפרד מישראל, שאינו צריך להיחשב כשטח כבוש. הפוסט הזה היה באוויר למשך שעתיים ולאחר מכן הוסר, ובמקומו עלה פוסט מתוקן ומרוכך יותר, שבו מצוין כי רק לאחר הסכם עתידי גוש עציון צריך להיות חלק ממדינת ישראל ולא אזור שנוי במחלוקת כפי שהוא עכשיו.

זהו התרגום לפוסט הראשון שעלה מוקדם יותר היום בדף הפייסבוק ברוסית של הרצוג:

העמדה שלי לגבי גוש עציון: גוש עציון צריך להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, שלנו, ולא צריך להחשב שטח במחלוקת, או יותר גרוע, שטח כבוש, כמו שקורה היום.

צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק הרצוג ברוסית

הפוסט הראשון – תומך בסיפוח? צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק הרצוג ברוסית

וזהו התרגום של הפוסט המתוקן שעלה כעבור שעתיים:

העמדה שלי לגבי גוש עציון: כתוצאה מחתימה על הסכם שיהיה תולדה של משא ומתן ויקבל תמיכה של הקהילה הבין לאומית, גוש עציון צריך להפוך להיות חלק ממדינת ישראל, שלנו, ולא להיחשב אזור במחלוקת כפי שהוא נחשב היום.

הפוסט המתוקן - צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק הרצוג ברוסית

הפוסט המתוקן – צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק הרצוג ברוסית

לכאורה אין שום דבר מרגש בתיקון הזה, אך שעתיים הספיקו כדי לעורר סערה ברחבי הרשת. אפילו שהפוסט נכתב "רק ברוסית".

זו לא טעות חד פעמית. פוליטיקאים רבים מחזיקים דפוס חשיבה לפיו אפשר להגיד לציבור דוברי הרוסית דברים שאי אפשר להגיד לציבור בעברית. כאילו, כמו בלאס ואגס, דברים שאומרים ברוסית נשארים ברוסית.

הרצוג מן הסתם לא תומך בסיפוח של גוש עציון עכשיו, אבל הוא מתנהל כאילו ברוסית מותר לכתוב דברים כאלה, כי אם זה מה שהם רוצים לשמוע, אז מותר לשקר בשביל לזכות באהדה. הרצוג, שרוצה להתקרב למרכז הפוליטי מצד אחד ולהתקרב לציבור דוברי הרוסית מצד שני, חושב שבפוסט אחד הוא יוכל להרוויח את שניהם. אז מה אם קצת שיקרנו. ממילא זה ציבור שלא מבין כלום מהחיים שלו.

מי שידעה לנצל זאת בצורה הטובה ביותר היא מפלגת ישראל ביתנו, שניהלה במהלך קמפייני הבחירות שלה שתי מערכות הסברה נפרדות, ברוסית ובעברית. אבל התפיסה הזו כבר לא רלוונטית, יחד עם האנשים שמזחיקים בה. לא רק בגלל כלים אינטרנטיים שיכולים לתרגם מיידית כל מילה, אלה בעיקר כי ציבור דוברי הרוסית חי מזמן בשני העולמות. הוא צורך תקשורת עברית בדיוק כמו תקשרות רוסית. אי אפשר לעבוד עליו.

כאשר מדובר בפוסט כל כך בעייתי כמו הנוכחי של יצחק הרצוג, הדרך משם לכל רחבי הרשת גם זו שאינה דוברת רוסית, היא קצרה. לא פלא שהפוסט ירד ועלה מחדש.

הגיע הזמן שראשי המפלגות הגדולות, הלא מגזריות, יבינו שדף פייסבוק ברוסית לא יספיק בשביל לעזור להם להגיע לציבור דוברי הרוסית, גם לא אנשי יח"צ. אי אפשר להעלות את אחוזי התמיכה במפלגה רק בעזרת אנשי יח"צ. במפלגת העבודה זאת שיטה שנכשלת פעם אחר פעם ב-15 השנים האחרונות. אנשי יח"צ באו והלכו, רובם הגיעו מצד הימני של המפה הפוליטית, ככל הנראה גם עשו קופה נאה, אבל אף מהם לא הצליח להעלות את אחוזי התמיכה במפלגה.

בלי שינוי בתפיסת העבודה ושינוי באופן שבו המפלגות תופסות את ציבור דוברי הרוסית, ובלי עבודת שטח אמיתית – אין סיכוי. יצחק הרצוג הולך באותה הדרך שהלכו לפניו, אז היום היתה לו ולצוות שלו פאשלה קטנה עם פוסט לא באמת חשוב, אבל הפאשלה הגדולה היא לתת לאותם האנשים לעשות את אותה העבודה ולצפות לתוצאות שונות.

> מתנחלים בחברון השתלטו על שטח של מרכז פלסטיני לאי-אלימות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf