newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האנשים שבנימין נתניהו לא יתאמץ להקסים

בשם משפחת סלמסה שמחפשת תשובות. בשם אברה מנגיסטו שמוחזק שנתיים בעזה. בשם מחמוד בדראן שנורה למוות בלי סיבה. בשם מחוסרי הדיור ומפוני גבעת עמל. בשם מליון העניים. העיתונאים היו צריכים לסרב לפגוש את נתניהו כל עוד הוא לא מתראיין ועונה על שאלות

מאת:

אחרי הררי המילים, ההיקסמויות, ההשתפכויות והפרשנויות המרומזות בעקבות סדרת ההופעות שקיים נתניהו מול אנשי תקשורת תחת תנאים שונים ומשונים, חיסיון והאפלה, כדאי להיזכר מי הם האנשים שראש הממשלה שלנו ירום הודו כנראה לא יפגוש ולא יתאמץ להפיל בקסמיו.

הראשונים שנתניהו לא יטרח לפגוש הם מליון העניים במדינה. בכלל – הוא לא נוטה לפגוש אנשים שמרוויחים שכר מינימום או פחות, או כאלה שהם לא מעשירי ושועי המדינה. נתניהו גם לא יפגוש את נשות ומשפחות הדיור הציבורי שחלקן ממתינות עשרות שנים לקורת גג בטוחה. הוא לא יפגוש את תושבי גבעת עמל שפונו מבתיהם על ידי הטייקון יצחק תשובה לטובת (עוד) בניינים לעשירים, או את תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב שאינם מחוברים למים, לחשמל, לביוב או תשתיות ראויות לתחבורה.

ראש ממשלתנו המהולל לא יפגוש את החולים שנאלצים להמתין במסדרון, ואת אלו שממתינים חודשים ושנים לטיפולים שהם צריכים. הוא לא יראה איך זה באמת כשאין מספיק כוח אדם, שאין מי שישים לב, איך נראית מערכת שפעם היתה בין הטובות בעולם והיום היא טובה רק לתיירי מרפא שמשלמים עבורה כל כך הרבה כסף. הוא לא יפגוש את הקשישים שצריכים לבחור בין אוכל לבין תרופות או את החולים שממתינים שמשרד הבריאות יפסיק להתעלל בהם ויתן להם רשיון לקנאביס רפואי.

> התוכים של דובר צה"ל חוטאים לתפקידם כעיתונאים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בבסיס חיל האוויר בתל נוף. אוגוסט 2016. (צילום: פלאש 90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בבסיס חיל האוויר בתל נוף. אוגוסט 2016. (צילום: פלאש 90)

נתניהו כנראה לא יחווה בקרוב את לחץ התקשורת וירגיש שהוא חייב לפגוש שוב את משפחת מנגיסטו שבנם אברה מוחזק בעזה כבר שנתיים. הוא מקסימום ישלח אליהם עוד אחד מהנציגים הלוחשים והנוכלים שלו, שינסה למרוח אותם בפעם המיליון. כי יש ילדים שהם הילדים של כולנו ויש ילדים, אתיופים, שהם של אנשים אחרים. הוא גם לא יפגוש את משפחת סלמסה האבלה, שעדיין מנסה להבין איך קרה שבנם יוסף מצא את מותו לאחר שעבר התעללות מידי המשטרה. וגם לא את הנערים האתיופים שעוברים שוב ושוב השפלות על ידי שוטרים.

קינג ביבי בטח גם לא ילך לבקר את משפחתה של אמנה יאסין שנרצחה בשבוע האחרון על ידי בעלה כשהיא בחודש התשיעי להריונה וכנראה שגם לא משפחות אחרות של קורבנות הטרור נגד נשים.

גם את משפחת בדראן, שבנם בן ה-15 מחמוד נרצח ביריות של חייל סתם, פשוט סתם, נתניהו לא יפגוש. הוא גם לא יפגוש את משפחתם של שני האחים שנורו למוות בקלנדיה בלי שום הצדקה, וגם לא את משפחתו של איאד זכאריה מהכפר סילוואד שנורה (אולי בגבו) על ידי חייל הנח"ל החרדי, שמואשם כעת בהריגה בגרימת מוות ברשלנות. הוא לא נוהג לפגוש ערבים באופן כללי, במיוחד לא כאלה שחיים בשטחים הכבושים או בעזה ובטח ובטח לא כאלה שאנחנו רצחנו את קרוביהם. כי אין בכלל כיבוש, והפלסטינים הם המצאה, והרבה יותר טוב להם כאן מאשר בסוריה.

באותה מידה הקוסם מרחוב בלפור גם לא טורח לפגוש את תושבי עוטף עזה, כפי שכתב ידידי אבי דבוש באתר "העוקץ". הוא לא פוגש אותם כשהם חיים ודורשים ממנו פתרון מדיני שיביא סוף לאלימות, והוא לא מבקר אצלם גם כשהם מתים. הוא לא פוגש אותם בזמן שהוא מייצר להם מלחמות, וגם לא בזמני רגיעה כשהם דורשים תשובות.

> לפני אלאור אזריה, העוזי דיינים הם שצריכים לתת את הדין

קרובי משפחתו של יוסף סלמסה, אשר נמצא מת במחצבה ליד מקום עבודתו בבינימינה, צועדים כדי לעורר מודעות לאלימות משטרתית, 4 ינואר, 2015. אקטיבסטילס

עדיין מחפשים תשובות. קרובי משפחתו של יוסף סלמסה, אשר נמצא מת במחצבה ליד מקום עבודתו בבינימינה, צועדים כדי לעורר מודעות לאלימות משטרתית, 4 ינואר, 2015. אקטיבסטילס

הוא בעצם לא פוגש סתם אנשים, ראש ממשלתנו הנשגב שבהחלט אפשר להגיד עליו שהוא בין המנותקים מהעם שהיו בהיסטוריה. האדם שלא מחזיק בכרטיס אשראי ונאמר עליו שהוא לא יודע מה זה לשלם עבור קפה או גלידה, לא נוהג לפגוש אנשים "רגילים". הוא לא פוגש מוכרים בחנויות, מוסכניקים, נהגי מוניות ואוטובוסים, עובדי בנק (שאינם הבעלים הגנבים שלהם) או עובדי ניקיון. ובטח שלא עובדי קבלן. ואפשר כמובן להמשיך את הרשימה.

אה, הוא כמובן גם לא יפגוש לעולם בלוגרים מהשמאל (לעומת אלו מהימין). אבל אל חשש – גם אני לא רוצה לפגוש אותו. כי אנחנו פה כדי לנשוך לו בתחת ולדרוש תשובות בשביל הקוראים שלנו, ולא בשביל לצחוק מהבדיחות המתוזמנות שהצוות שלו הכין.

נראה שהעיתונאים שהתייצבו כמעט בהצדעה לקריאה של נתניהו לתדריך החסוי שכחו שהתפקיד שלהם הוא להיות הפה של כל האנשים האלו שנתניהו לא יראה לעולם. שלאנשים האלו – לקוראים, לצופים ולמאזינים שלהם, ולא לנתניהו – הם צריכים לתת דין וחשבון. לקשישים ולעניים, למשפחות סלמסה ומנגיסטו, למשפחתו של מחמוד בדראן, לעובדים ולנשים נפגעות אלימות.

אם נתניהו היה טורח אי פעם לתת דיו וחשבון על מעשיו, להתראיין, להסביר את מדיניותו, לענות לביקורת – אפשר היה לקבל את ההסברים על כך שלעיתונאים מותר ורצוי לקיים שיחות רקע. אבל כל עוד זה לא המצב, כל עוד נתניהו לא עונה לשאלות ולא מתראיין – העיתונאים היו צריכים לסרב לקונצרט המגוחך. בשם אותם האנשים שאין להם קול ונתניהו לא יפגוש לעולם.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> לא הייתם רוצים שהילדים שלכם יפתחו את שנת הלימודים בבית הספר הזה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf