newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האפליקציה שמעלימה את גבעת עמל

על פי אפליקציית האוטובוסים מוביט, גבעת עמל, על כל בתי תושביה שנמצאים שם עשרות שנים לא קיימת בכלל. לעומת זאת, פרויקט המגורים היוקרתי פארק בבלי, שלא הונחו בו אפילו אבן על אבן, כבר קיים גם קיים

מאת:

כותב: נתן שקרצ'י

לעבדכם הנאמן אין רשיון, אז תחבורה ציבורית היא כלי הרכב המועדף עלי, וכמי שתלוי בתחבורה הציבורית, אפליקציית מוביט (moovit) היא אמצעי מועדף לדעת מתי מגיע האוטובוס שאני מחכה לו.

לפני כמה חודשים, בפינוי הלפני אחרון בגבעת עמל, הגעתי אחרי שהשוטרים כבר חסמו את כל הכניסות לשכונה. הלכתי לבית משפחה שגם שייכת לשכונה אך הבית שלה ממוקם בצד, ושגם על ביתה השתלטו שוטרים והתחילו לפרק ולהעמיס את חפציהם, משפחת אשרם. את השעות הקרובות ביליתי איתם, ועם חברים שבאו לתמוך בהם, או בתושבי השכונה האחרים, וגורשו באלימות על ידי המשטרה.

ישבתי שם כמה שעות, ולאחר מכן הייתי צריך ללכת לפגישה עם עורכת וידאו שעוזרת לי לעשות סרט על מאבק של עובדות קבלן שליוויתי לפני כמה שנים, ולשם כך שלפתי את הסמארטפון ובדקתי באפליקצייה לגבי האוטובוסים המגיעים מאזור גבעת עמל.

את מה שראיתי אתם יכולים לראות בתמונה למטה, או לבדוק בעצמכם אם תהיו באזור גבעת עמל ותפעילו את האפליקציה. גבעת עמל, על כל בתי תושביה הקיימים שם מ-1947 אז נשלחו לשם על ידי דוד בן גוריון, לא קיימת כלל וכלל, ומופיעה כשטח ריק שאין בו אף בניין. לעומת זאת "פארק בבלי פרוייקט מגורים", שלא הונחו בו אבן על אבן, קיים גם קיים. כאילו שלא מספיק שהטייקונים העשירים ממילא תשובה וכוזהינוף מהווים את קבלני המשנה של חולדאי והממשלה בהעלמת תושבי גבעת עמל, שנתנה לכל התושבים מסביבם מעמד וטאבו, ורק אותם הותירה ככלי משחק בידיהן של חברות וטייקונים תאבי בצע וחסרי אחריות.

> מכות, אש ותמרות עשן: מחשבות מפינוי גבעת עמל

האפליקציה שמעלימה את גבעת עמל. צילום מסך מתוך מוביט

האפליקציה שמעלימה את גבעת עמל. צילום מסך מתוך מוביט

לפני שהגעתי לבית משפחת אשרם, דיברתי עם שומר שהגיע לאבטח את הכניסה למתחם גבעת עמל. הוא הסביר לי שהוא לא צופה בחדשות, כי יש שם רק דברים רעים, ולא תומך בתושבי גבעת עמל, כי מי יוכיח לו שברגע שהוא יזדקק לתמיכה, הם יעזרו לו. אני טענתי שתושבי גבעת עמל הם אנשים טובים, ואם הם יידעו שהוא בצרה וצריך את עזרתם, הם יעזרו לו בלב שמח, כמו מרבית האנשים שאני מכיר.

אלברט איינשטיין אמר פעם: "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה המסתכלים מהצד ולא עושים דבר".

בפינוי האחרון בשבוע שעבר, אותו ראיתי בשידור שהעביר אבי בלכרמן, מכיוון שהייתי צריך לצאת לשדר שני שידורים חיים בעצמי, כתבתי בטוויטר לאחר שהסתיים רוב הפינוי "אנשים קטנים מאוהבים בשטרות חסרי חיים מוכנים לזרוק אנשים לרחוב. אנשים גדולים נלחמו במשטרה פושעת למען אחרים. גאה בכל החברים שלי שבאו לגבעת עמל".

ואכן, אני גאה בכל חבריי, וגם בהרבה אנשים טובים אחרים שאני לא מכיר, ושהגיעו בפעם האחרונה לתמוך בתושבי גבעת עמל ברגעיהם הקשים ביותר, גם אם הם לא מכירים אותם אישית, רק כי הם לא מוכנים לשבת בצד ולא לעשות דבר למענם, וחטפו מכות ודחיפות מהמשטרה, ולא הצליחו למנוע את ההרס, אבל היו שם בשביל תושבי השכונה, מההתחלה ועד הסוף המר.

Broadcast live streaming video on Ustream

ואני שמח שאין לי שום קשר לאנשים העשירים, שמוכנים לנשל אנשים בלי מצפון, לזרוק אנשים מבוגרים וילדים לרחוב, למרות שיכלו לפצות אותם בכבוד בלי בעייה, כי הפרוייקט שולש במיוחד למטרה זו. אלו שמסתתרים מאחורי טיעון משפטי שקרי, שהם ניצחו במשפט, כאילו לא כל אחד מאיתנו מבין שלעורך דין מהסיוע המשפטי שמייצג את משפחת אשרם אין סיכוי מול הארמדה של יצחק תשובה. וכמובן לשותפיהם השקטים מהממשלה ומהעיריה, שעצמו עין ושיתפו פעולה עם הנישול.

ועדיין תושבי גבעת עמל, שחלק מהם גרים כעת באוהל בשטח השכונה צריכים אתכם. אז אם אתם עוברים בסביבה, תנו קפיצה קטנה ובואו לתמוך בהם, וקל וחומר בפינויים הבאים שלצערנו הרב עוד יבואו עליהם. בואו, גם אם הם לא מופיעים באפליקציה של מוביט.

[עדכון, 8.1] באפליקציית מוביט הודיעו לנו כי הוסיפו את גבעת עמל לאפשרויות תכנון המסלול של האפליקציה.

> רק השלט נגד חולדאי נותר עומד לאחר ההרס בגבעת עמל

הפוסט פורסם לראשונה בעמוד "צדק חברתי – חדר המצב".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf