newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבחירות בברזיל: ההון הגדול מפלרטט עם הימין הפשיסטי

בעלי ההון בברזיל הצליחו להדיח את הנשיאה רוסף ממפלגת הפועלים בהפיכה משפטית, אבל נכשלו בניסיון לזכות בתמיכת ההמונים בבחירות המתקרבות. עכשיו הם פונים למועמדים בעלי נטיות פשיסטיות. אבל השמאל עוד לא ויתר

מאת:

עם התקרבות הבחירות לנשיאות ביום ראשון הקרוב, וכמעט שנתיים וחצי אחרי ההפיכה הפרלמנטרית, המשפטית והתקשורתית, שתלשה את דילמה רוסף מכס נשיאות הרפובליקה, ברזיל ממשיכה להיות שקועה במשבר עמוק בחברה, בכלכלה, בממסד ובפוליטיקה. [בהפיכה זו הצליח סגנה, מישל טֶמֶר, בשיתוף האגף הימני בפרלמנט, בעידוד התקשורת ובאישור בתי המשפט, להדיח את הנשיאה הנבחרת בשל חריגה בהעברות מבנק המדינה לתכניות חברתיות. כל ההערות בסוגריים – של המתרגם].

ההון הגדול – גורם מרכזי בהפיכה שהובילה ל״הדחתה״ של דילמה ובהרשעה ובכליאה של לולה [הנשיא לשעבר לואיס איגנסיו ׳׳לולה׳ דה סילבה, איש "מפלגת העובדים" PT] – לא הצליח לשקם את התנאים ל"נורמליות בורגנית דמוקרטית", הנחוצים לקידום פרויקט הרפורמות והשוד של מה שנותר מהרכוש הציבורי והלאומי של הארץ. במקום זה, ההון הגדול מחולל על שפת תהום בריקוד עם מועמד הימין הקיצוני, הפשיסט ז׳איר בולסונארו, סרן במילואים מהצבא הברזילאי [סיסמת קמפיין הבחירות של בולסונארו היא: ׳ברזיל מעל הכל, אלהים מעל הכל׳, והוא כבר הכריז שלא יקבל את תוצאות הבחירות במקרה שלא יבחר].

מועמד הימין הקיצוני ז'איר בולסונארו. "ברזיל ואלוהים מעל לכל" (צילום: Janine Moraes / Câmara dos Deputados)

מועמד הימין הקיצוני ז'איר בולסונארו. "ברזיל ואלוהים מעל לכל" (צילום: Janine Moraes / Câmara dos Deputados)

לולה, שהורשע ללא הוכחות, שוהה בעצם ימים אלה במאסר, עוד בטרם הושלם ההליך המשפטי בעניינו, ומועמדותו נפסלה למרות החלטה אוהדת בעניינו בוועדה לזכויות אדם של האו״ם, ולמרות העובדה שיותר מ-40% מהבוחרים הצהירו על כוונה לבחור בו כבר בסיבוב הראשון. כעת דנה ועדת הבחירות בניסיון להגביל את איזכורו של לולה בקמפיין הבחירות של מפלגתו. לפני ימים לא רבים הצביע לולה על פרננדו הדאד כעל מחליפו לאחר אישורה של "מפלגת העובדים".

לאחר ההודעה, הדאד החל לקבל תמיכה גוברת בקרב האוכלוסייה, מה שמצביע על כך שלולה מצליח להעביר את הקולות שלו ליורשו. בהנחה שהמגמה הזו של מעבר הקולות תימשך, ייתכן שברזיל תלך לסיבוב שני של בחירות בין הדאד לבולסונארו, [איש המפלגה הסוציאל ליברלית PSL, המייצגת את האגף הימני ביותר בחברה הברזילאית, מגינת הדיקטטורה הצבאית, התומכת באופן גלוי בעינויים ומציגה שלל עמדות מיזוגניות והומופוביות, וסלחנות כלפי תקיפות מיניות וכלפי התקפות גזעניות ואתנופוביות נגד העמים הילידים ונגד הקילומבולאס, מחנות המקלט שהקימו עבדים שברחו וקיימים עד היום הזה בברזיל].

לעומת זאת, מועמדים המזוהים באופן אורגני עם ההון הגדול, ג׳ראלדו אלקמין, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הברזילאית (PSDB) והנריקי מאירליס, מהתנועה הדמוקרטית הברזילאית (PMDB), הפכו לא רלבנטיים, בעיקר משום שהם מזוהים עם כשלי ממשלתו של הנשיא הנוכחי טמר, שיותר מ-80 אחוז מהברזילאים אינם מרוצים ממנה.

הבחירות לנשיאות מגלות בבירור, כי למרות ההפיכה, הגורמים שחוללו אותה לא הצליחו להיתפס כלגיטימיים בקרב העם. הם הגיעו למצב שהם מפלרטטים, ללא חגורות בטיחות, עם חלופה פרוטו-פשיסטית, רק כדי שיוכלו להמשיך ולקדם את "תכנית המקסימום" שלהם. ברזיל מיטלטלת היום בקוטביות חריפה בין מי שמעוניין לחזור לעבר הקרוב ולזיכרון ההישגים החברתיים של ממשלות "מפלגת הפועלים", ובין מי שמעוניין לבער מההיסטוריה כל זכר של דמוקרטיה וזכויות.

ההצהרות החריפות האחרונות של ממלאי תפקידים פעילים בצבא, כמו מפקד הצבא, הגנרל וילאס בואז או מפקדים במילואים, כמו המועמד הפשיסטי בולסונארו עצמו וכמו מועמדו לסגנות, הגנרל מוראו, המאותתים שהם הולכים לכיוון של הפיכה צבאית מרצון – דוחקים את מצביעי השמאל והשמאל-מרכז לזרועות "ההצבעה האפקטיבית", כלומר להצבעה למועמד שייבחן לפי יכולתו להביס את בולסונארו.

בנסיבות אלה, קיים מרחב קטן בלבד למועמדים שמאליים יותר לגדול ולהפגין נוכחות, למעט ברמת המדינות המרכיבות את ברזיל וברמה הפרלמנטארית, נוסח מפלגת "הסוציאליזם והחירות" (PSOL). המועמדים האלה, שכבר בזמן ממשלות לולה ודילמה לא הצליחו לסמן את עצמם כחלופה אמיתית בקרב ההמונים, ניזוקו במיוחד. זאת, לנוכח העובדה שהקדנציה השנייה של רוסף, על כל בעיותיה, נקטעה בבת אחת, ולנוכח העובדה שההמונים נוטים להשוות את המצב המשברי הנוכחי עם המצב הכלכלי בממשלות הקודמות במיוחד בהיבטים של שכר ותעסוקה [המצב המשברי הנוכחי מושווה לממשלות של לולה ולקדנציה הראשונה של רוסף, אז רמות השכר והתעסוקה היו גבוהות יותר. בקדנציה השנייה שלה, רוסף כבר פלירטטה עם הבורגנות ובחירת בעלי התפקידים בה שיקפו זאת]. גם ניצחון בבחירות של מפלגת העובדים לא יפתור את המשבר הפוליטי הכלכלי והחברתי. המשבר עשוי לחדד יותר ויותר את הקיטוב החברתי ולהבליט את חשיבות ההובלה של השמאל האנטי-קפיטליסטי.

פאבלה בריו דה ז'נירו. המצב הכלכלי מידרדר, השכר יורד (צילום: נתי שוחט)

פאבלה בריו דה ז'נירו. המצב הכלכלי מידרדר, השכר יורד (צילום: נתי שוחט)

ברמה הכלכלית והחברתית, המצב הוא של מיתון והידרדרות ממשית. התל״ג צפוי לצמוח בשיעור גבוה אך במעט מזה של 2017 (1.4%), נתון בלתי מספק נוכח השנים הקודמות של מיתון חריף. מקומות עבודה, אם נוצרו, היו בלתי פורמליים, למשרות זמניות, ועם שכר נמוך ביותר, שיקוף של רוח הרפורמה בתעסוקה שאושרה זמן קצר לאחר הדחתה של דילמה, בזמן ממשלת טמר. שיעור האבטלה ירד מעט, אך הוא מצביע דווקא על ייאוש ממציאת עבודה בקרב המובטלים ועל ירידה בדורשי העבודה. שיעור המובטלים הרשמי המדווח הוא יותר מ-13 מיליון. בקרב העובדים בשכר נמוך נרשמה ירידה בהכנסה הממוצעת, המקשה עוד יותר את תלאות הקיום היומיומי שלהם.

את השפעותיו של השינוי בחקיקת התקציב של הממשלה, שאושר בדצמבר 2016 והקפיא את שיעור ההוצאה של הממשלה הפדרלית לעשרים שנה, ניתן לחוש בכל התחומים. בולטת במיוחד ההפחתה בתקציבי הבריאות והחינוך. בתחום הבריאות, החלה עליה בתמותת תינוקות ובתמותת יולדות, ונפילה ברמת הכיסוי החיסוני. למרות שסממנים אלה הם תוצאה של גורמים רבים, צמצום המשאבים המוקצים לפעולות ולשירותים רפואיים תרם ללא ספק להידרדרותם. בתחום ההשכלה הגבוהה, לא רק שפרויקטים אקדמיים הוקפאו, גם המלגות ותכניות העוסקות במחקר עומדים בסימן שאלה.

על רקע התנאים האלה, עולה האלימות בכל צורותיה. בולטים במיוחד המעורבות של הצבא, שהביטוי החריף ביותר שלה הוא הנוכחות הצבאית בעיר ריו דה ז׳נרו, הדיכוי הגובר של תנועות חברתיות והעליה במקרי רצח של מנהיגים של עמים ילידיים ושל מנהיגים אחרים הנאבקים למען קרקע.

זו המציאות אליה מתעורר העם בברזיל מידי יום, בעוד כל נושאי המשרות עסוקים בבחירות. ולמרות שלא נראה באופק פתרון למשבר הפוליטי של המעמדות השליטים, הנשיא טמר, המכונה על ידי רבים "השודד", מנצל את הרגעים האחרונים לפני כיבוי האורות של ממשלתו כדי לקדם את מכירת אלטרובראס [חברת החשמל הלאומית] ואת הפרויקטים של הפרטת פטרובראס [חברת הנפט הלאומית]. ברשימת המשימות של ההון הגדול ייוותרו עדיין הסרת כל המגבלות על מכירת קרקעות לזרים ועל השליטה במים.

במערך נסיבות זה, השמאל הרדיקלי יכול למלא תפקיד מכריע, צופה פני עתיד: בין אם בהיערכות למאבק חסר פשרות נגד הפשיזם ומועמדו של הימין הקיצוני לנשיאות; בין אם בגינוי ההפיכה, קושרי הקשר בה, ומשתפי הפעולה איתה; בין אם בהרמת הדגל של ביטול מוחלט של הרפורמות הניאו-ליברליות האנטי-פופולאריות. ולבסוף, השמאל הרדיקלי יכול להציב חלופה אנטי-קפיטליסטית של סוציאליזם סביבתי ולהעלות נושאים שאף מועמדוּת אחרת לא יכולה לנסח כמטרותיה באמצעות התנועות החברתיות, האקולוגיות, החברתיות-סביבתיות, הפמיניסטיות, הלהט״ביות, תנועות זכויות האדם וכיוצא באלה.

רוזה מריה מרקס, כלכלנית, פרופסורית מן המניין בחוג לכלכלה של האוניברסיטה הקתולית של סאו פאולו PUC/SP, נשיאה לשעבר של החברה הברזילאית לכלכלה פוליטית. ג׳ואו אלפרדו טלס מלו, משפטן ועורך דין, מרצה למשפט סביבתי במרכז האקדמי ׳7 בספטמבר׳, כיהן כחבר מועצה, חבר פרלמנט מדינה וחבר פרלמנט פדרלי מטעם "מפלגת העובדים" ואח"כ מטעם מפלגת הסוציאליזם והחירות, מפלגתו הנוכחית.

תרגום: יואב גולדרינג

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf