ההסתה עולה, כוח ההשפעה של הח"כים הערבים יורד

מושב הקיץ של הכנסת החל בשבוע שעבר, והוא מוצא את חברי הכנסת הערבים במצב קשה במיוחד: מצד אחד, מעשי טבח שישראל מבצעת בעזה כבר שמונה חודשים, והתחרות בין חברי הקואליציה מי ייצא בהצהרות יותר גזעניות נגד הפלסטינים; ומצד שני, הפגנות גדולות בעולם בתמיכה בפלסטינים, בקשת התובע בהאג להוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט, ומדינות אירופאיות שמכירות בפלסטין.

>> בפער בין שתי צעדות יוכרע העתיד של כולנו

הסיטואציה הזו משפיעה ישירות על הפוליטיקאים הערבים. הממשלה מתעלמת כמעט לחלוטין מהחברה הערבית, תוכניות ממשלתיות נסגרות והתקציבים מצטמצמים, ורמת האלימות בתוך החברה הערבית עולה. כתוצאה מכך, יכולת הפעולה וההשפעה של הפוליטיקאים הערבים קטנה.

"אין ספק שהמושב הזה יהיה קשה ומתוח", אומר ח"כ ד"ר אחמד טיבי, יו"ר סיעת חד"ש-תע"ל. "ההסתה שברה שיאים. ההרג, הדם והמלחמה מכבידים על כל אחד מאיתנו באופן אישי, וגם על עבודת הכנסת. יש כל הזמן ניסיונות להצר את צעדיהם של הח"כים הערבים. על כל דבר מתקיפים אותם, ואם לא מוצאים על מה לתקוף, ממציאים. במיוחד הח"כים ההזויים מהספסלים האחוריים בקואליציה".

העצמת ההסתה נגד הח"כים הערבים מצד אחד והירידה ביכולת ההשפעה שלהם מצד שני החזירו ויכוח חדש-ישן בחברה הפלסטינית בישראל: האם צריך להחרים את הבחירות לכנסת.

"בעיני ישראל והממשלות השונות שלה, המטרה של נוכחותם של הערבים בכנסת היא לא שהם יקבלו את זכויותיהם, היא לא נובעת מהשקפה דמוקרטית. היא נועדה לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם", אומר לואי ח'טיב, מראשי תנועת "אבנאא אל-בלד" (בני הכפר), שמתנגדת מאז ומעולם להשתתפות בבחירות.

ההתמודדות בבחירות, אומר ח'טיב, הופכת את הפוליטיקאים הערבים "לאנשים ללא עמוד שדרה, תראה מה קורה עם מנסור עבאס, שהגיע למצב שהוא מאשים רק את חמאס ולא מאשים את ישראל, למרות הפשעים שהיא מבצעת בעזה".

ההתמודדות בבחירות, טוען ח'טיב, מחלישה את החברה הערבית בישראל. "תראו את ההפגנות בכל העולם (למען פלסטין), מדינות אירופה מכירות בפלסטין, ישראל הולכת ונעשית מבודדת, ואנחנו (הערבים) כאן לא עושים שום דבר משמעותי, ממשיכים בחיים כרגיל", אומר ח'טיב.

לדבריו, הסיבה לאדישות הזו היא הנוכחות של מפלגות ערביות בכנסת. "(זה) הוביל את האנשים שתומכים בהן לבחור בדרך 'רכה', להסתפק בהצהרה פה ואמירה שם, במקום להפגין ולזעום", טוען ח'טיב.

ח'טיב מזכיר שאת רוב המלחמות עד היום הובילו מפלגות שמאל, ואין הבדל בין הגישה של איתמר בן גביר ובנימין נתניהו ובין האופן שבו התייחסה מתמיד המדינה לפלסטינים אזרחי ישראל. "אין לנו מקום כערבים בכנסת", אומר ח'טיב. "הכלים של האדון נוצרו כדי לשרת את ביתו של האדון. הכלי הזה, הכנסת, לא ישרת את קיומנו ולא ישרת המטרה שלנו".

ח'טיב אומר שהתנועה שלו מציעה חלופות לאומיות, ש"מאחדות אותנו כבני העם הפלסטיני בתוך הקו הירוק. החלופות האלה יכולות לתת תשובה גם לנושא השירותים והזכויות. עמותות החברה האזרחית ומשרדי עורכי הדין יכולים להשיג אותם".

לדברי ח'טיב, למרות המעשים הנוראים שלה, קיומה של ממשלת ימין משרתת את המטרה הפלסטינית. "ישראל מבודדת בגלל שהקיצונים נמצאים בשלטון", טוען ח'טיב, "וזה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הפלסטיניים. בעבר היינו צריכים לעבוד קשה, בן גביר וסמוטריץ' עושים את זה במחיר נמוך. הם חשפו את הפרצוף האמיתי של ישראל. אם הממשלה הזו תוחלף בממשלה מקובלת בעולם, ישראל תחזור למעמדה כילד המפונק של העולם".

סמי אבו שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד וח"כ לשעבר, אומר שהדיון על ההשתתפות בבחירות יעלה בוועידת המפלגה, שאמורה להתקיים בקרוב.  "בבל"ד נשמעים קולות שאומרים שהשליטה של ​​הימין בישראל ברורה ולכן אין טעם אפילו להילחם בו בכנסת", אומר אבו שחאדה. "יש קולות שאומרים שדווקא המצב הזה מגביר את חשיבות הנוכחות בכנסת".

כדי להגיע להחלטה, אומר אבו שחאדה, צריך לקחת בחשבון אלמנטים שונים: המצב הפלסטיני, התמונה הפוליטית בישראל, המצב הפנימי בחברה הערבית – מרמת הפשיעה למצב הכלכלי, וגם "סוגיית קיומם של שותפים לפרויקט שלנו ולרעיון שלנו".

בבל"ד, אומר אבו שחאדה, דיברו תמיד על המגבלות של העבודה הפרלמנטרית, "כך שקיומה של ממשלת ימין קיצונית, או של כל ממשלה אחרת, לא משפיעה על החזון שלנו כי אנחנו לא מצפים להרבה מהכנסת". בביקורת מרומזת על חד"ש ובביקורת גלויה על מנסור עבאס הוא אומר שמי שצריך לעשות חשיבה מחודשת הן המפלגות ש"התחילו להפיץ את שיח ההשפעה או את אשליית ההשפעה. מנסור עבאס אמר שהוא יכול לעבוד רק דרך הקואליציה. עכשיו הוא באופוזיציה, למה הוא לא מתפטר?".

ובכל זאת, אבו שחאדה לא ממהר לוותר על הכנסת. "למרות מגבלות המשחק, יש הישגים שניתן להשיג עבור החברה שלנו בעבודה פרלמנטרית", הוא אומר. "בעבודתי כחבר כנסת, הגעתי להישגים בנושאים הקשורים למחלות גנטיות ומחלות נדירות. עבודה מקצועית עשויה להניב תוצאות מסוימות".

אבל לא מדובר רק בפעולה פרלמנטרית. "לא נוכל ליצור ואקום פוליטי ולהשאיר את החברה הערבית בראשות קבוצה של ערבים מהמפלגות הציוניות", טוען אבו שחאדה. "הוואקום הזה יפתח את הדרך לכל האופורטוניסטים. הכנסת, על אף מגבלותיה, מעניקה לנו יכולת לפעול בזירה הבינלאומית והמקומית. כמנהיג נבחר, האפשרות להעביר את המסרים שלנו גדולה יותר".

אבו שחאדה מאמין שהמלחמה בעזה חיזקה מאוד גם את השיח על מדינה אחת. "חוזרים לדבר על האפקטיביות והאפשרות של פתרון שתי המדינות", אומר אבו שחאדה, "זה מחזיר את השיח של בל"ד על מדינת כל אזרחיה. הרבה חברים בבל"ד מדברים על זה (מדינה אחת),וייתכן שחלקם יהיו בוועד המרכזי, אבל זה לא מוגבל רק לנו. הרבה ישראלים מדברים עליו".

גם טיבי מאמין שלמרות כל הלחצים וההגבלות, עדיין יש מקום לפעולה ולהשפעה מתוך הכנסת. "אני באופן אישי, וסיעת חד"ש-תע"ל באופן כללי, נמצאים בין המובילים בעבודה הפרלמנטרית", אומר טיבי. "למרות שאנחנו עובדים נגד כל הסיכויים, בחלק מהנושאים הצלחנו".

כדוגמה הוא מביא את הקיצוץ הצפוי בתקציבים לחברה הערבית כתוצאה מחוק עדיפות לאומית ברשויות המקומיות שהקואליציה מנסה לקדם. "שר האוצר חייב להביא אותו לוועדת הכספים, אבל אנחנו וראשי הרשויות הערביות קיבלנו הבטחה מיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני שהוא לא יביא אותו להצבעה כי הוא מתנגד לקיצוצים האלה, ובינתיים החוק אכן לא הגיע לוועדה".

טיבי מודע לעליית ההסתה נגד הח"כים הערבים, ומציין ש"התואר תומכי טרור נאמר היום כלאחר יד", גם כלפי הח"כים של רע"מ. ובכל זאת, טוען טיבי, "חשוב שנהיה שם למרות הקשיים ולמרות ההסתה, למרות האתגר ובגלל האתגר".

אף שהוא עצמו חושב שהמלחמה חיזקה את הנימוקים בעד אי השתתפות של הציבור הערבי בבחירות, ח'טיב מ"בני הכפר" מאמין ששיעור ההצבעה בחברה הערבית דווקא יעלה בבחירות הקרובות.

"האנשים נבהלו מממשלת בן גביר ומהימין הקיצוני, והזיכרון של האנשים קצר", אומר ח'טיב. "לפיד ופוליטיקאים אחרים לא שונים מהממשלה הזו, הם דורשים עסקה לא כדי לסיים את המלחמה ולעצור את מעשי הטבח בעזה, אלא להחזיר את החטופים. אין הבדל בין ממשלת הימין לממשלות אחרות בישראל, אבל הפחד והעובדה שחברי הממשלה הזו מצהירים על גזענותם בגלוי – ידחפו יותר אנשים להשתתף בבחירות הבאות".

פנינו גם לנציגי רע"מ והתנועה האסלאמית הצפונית לשמוע את דעתם בנושא, אולם הם לא הגיבו.