newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החרדים מעולם לא היו כל כך חזקים, וזו בדיוק הבעיה שלהם

עם יותר השפעה פוליטית ויותר לומדי תורה מאי פעם, אין ספק שהחרדים ביססו את מעמדם בחברה הישראלית. אבל העוני הגובר והפילוגים הפנימיים יוצרים אתגרים מסוגים חדשים

מאת:

בשבועות האחרונים עסק סדר היום החרדי, בין השאר, בדיון אודות האתגרים העומדים בפני המגזר מול השינויים התכופים וההתקדמות הטכנולוגית. הדיון ניצת סביב סדרת הכתבות של אבישי בן חיים בערוץ 10 תחת הכותרת השנויה במחלוקת "החרדים: התפרקות" (ביקרתי אותה כאן), והמשיך בתחנות הרדיו, באתרים החרדים וברשתות החברתיות.

אז מה קורה עם החרדים?

אין ספק שהמוסדות החרדיים הקלאסיים, אלה שנוצרו לפני עשרות שנים, עומדים בפני אתגר שככל הנראה ישנה אותם בצורה משמעותית, כך שבסופו של תהליך – אם בכלל אפשר לומר משפט כזה על חברה אנושית – המגזר החרדי יראה שונה מאוד.

אם בשביל החילונים החרדים זה בעיקר מערכת חינוך נפרדת, מפלגות חרדיות, ערים ושכונות חרדיות, וקבוצה יהודית גדולה שחיה בישראל ולא רואה כורח בהתגייסות חובה לצבא – הרי שהחרדים בעיני עצמם, לעומת זאת, זו מערכת אידאולוגית נוקשה, תפיסה המשמרת את היהדות כפי שנתפסת אצלם המסורת היהודית העתיקה, מגזר החי לעצמו בלי צורך בקיום קשרים עם מגזרים אחרים, הכפוף לגדולי "הדור", ושעושה, כקולקטיב, כל שביכולתו כדי לאפשר לכמה שיותר מבניו ללמוד תורה.

שימו לב להבדל: בעוד שבעיניים חילוניות החרדיות מנותחת בכלים חברתיים, שלא לומר כלכליים, בעיני החרדים הם בראש ובראשונה חברה אידאולוגית, וכל "המוסדות החרדיים" – המפלגות, הישיבות והסמינרים והחיידרים ותלמודי התורה, הארגונים (עמותות חסד, קירוב חילונים, ואפילו ארגוני רפואה) נועדו כדי לשמר את המבנה האידאולוגי הזה.

> למה בחרתי לראיין את יאיר לפיד לאתר חרדי?

כנס בחירות של סיעת 'דגל התורה' ביהדות התורה, ערב הבחירות לכנסת ה-20. (צילום: שוקי לרר 'בחדרי חרדים')

כנס בחירות של סיעת 'דגל התורה' ביהדות התורה, ערב הבחירות לכנסת ה-20. (צילום: שוקי לרר 'בחדרי חרדים')

האם החרדים בהתפרקות? כן ולא

מצד אחד, המוסדות החרדיים הנ"ל בתקופה חזקה. כמעט ואין על כך ויכוח. החרדים מרגישים כי הם ניצחו את החילוניות, שבמשך שנים ארוכות שמה לה למטרה לא לאפשר למוסדות החרדיים להתקיים ולרשום הישגים. החינוך החרדי בעל כוח, המפלגות החרדיות משפיעות ושותפות להנהלת המדינה כפי שלא היו מעולם, ואין מי שמאיים על קיומם. נקודה. גם אם יאיר לפיד ניסה למכור לבוחריו שהוא יכול להם – זו בדיחה, שגם לפיד עצמו החליט להפסיק לספר אותה.

אבל – ופה מגיע האבל הגדול – אותם מוסדות חרדיים כבר לא מצליחים לשמור על אותם אינטרסים שלשמם הוקמו. זו אמנם נקודה שהדוברים החרדים מכחישים, אבל היא ניתנת לבדיקה. ראשית בעיית העוני, שהיא אחת הבעיות הבוערות בקרב הדור השלישי והרביעי במגזר החרדי – וגורמת לרבים שפעם היו נשארים ללמוד ב"כולל" לצאת לשוק התעסוקה, הצורך בהשכלה אקדמית בכדי למצוא עבודה.

עוד ישנן: הנשירה של צעירים אחרי גיל תיכון, שהופכת לנוכחת יותר ויותר ונפוצה אפילו במשפחות האליטה החרדית, ההתמודדות עם הטכנולוגיה ו"פגעיה", פילוגים פנימיים המחריפים והולכים, ועליה של כוחות חדשים, בעיקר מלמטה – המתבטאת בטשטוש ההיררכיה המקובלת, וזאת על אף שהרבנים הם עדיין השולטים בכל המוסדות החרדיים.

האגדה החסידית, ולחרדים תמיד יש סיפור טוב, מספרת על יהודי חסידי ירא שמים וסר מרע, שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסו. על אף העוני, הקפיד החסיד על קלה כבחמורה – התפלל, צם, דקדק במצוות ואף הפריש ממעותיו הספורות 'געלט' לצדקה. רבו הימים ומזלו של מיודענו החסיד שפר עליו, ועסק טוב שהתגלגל לידיו הפך אותו לעשיר. מיהר החסיד אל רבו כשהוא מכין בכיסו תרומה נאה, וסיפר לו על הצלחתו. להפתעתו – נאנח הרב בכאב. תהה החסיד בפני רבו מדוע הוא נעצב, הנה, עכשיו הוא יוכל לקיים את כל אותן מצוות ודקדוקים מתוך רווח ורוגע. נאנח רבו שוב ואמר לו – להפך, אתה חושב שניסיון העוני הוא קשה, ולא היא, ניסיון העושר קשה פי כמה.

ניסיון העושר. זהו הניסיון שבפניו עומדת כעת החברה החרדית. למה עושר? כי סר האיום החיצוני החילוני. מעולם, בתולדות העם היהודי – כפי שאומרים שוב ושוב מסבירנים חרדים, לא היו כל כך הרבה לומדי תורה, מוסדות תורה וקהילות חרדיות העומדות בזכות עצמן. ולמה ניסיון? כי בכל אופן, האיום שמגלגל העושר הזה לפתחה של החברה החרדית כפי שהיא נראתה בעשרות השנים האחרונות בגלל האתגרים שהזכרתי, גדול מאי פעם.

למה זה משנה בכלל?

אני חייב לומר בנימה אישית, אף פעם לא הבנתי את העניין הגובר שיש לחילונים ודתיים במגזר החרדי. החרדים לא שותפים לאותו עניין בשכניהם החילונים. לאו דווקא מחוסר סקרנות, שכמותה יש במידה גדושה אצל הצעירים החרדים. החילונים כנראה לא מעניינים מספיק, שלא לדבר על הדתיים.

> סרטון משרד הביטחון לחרדים: מי שמתגייס שווה יותר בשידוך

מפגינים חרדים חוסמים את כביש מספר 4 במחאה על מעצרם של ארבעה בחורי ישיבה שלא התייצבו לצו ראשון. 9 בפברואר, 2015. המחאה היא חלק ממאבק כולל נגד גיוס בכפיה לצבא במהלכו התקיימו שורת הפגנות במחאה על מעצר התלמידים. עוד בנושא

מפגינים חרדים חוסמים את כביש מספר 4 במחאה על מעצרם של ארבעה בחורי ישיבה שלא התייצבו לצו ראשון. 9 בפברואר, 2015. המחאה היא חלק ממאבק כולל נגד גיוס בכפיה לצבא במהלכו התקיימו שורת הפגנות במחאה על מעצר התלמידים. עוד בנושא

אך בכל אופן, בכל הנוגע להשפעה החרדית על אורח החיים החילוני, יש כמה נקודות השקה שהופכות את השינויים בחברה החרדית לרלוונטיים גם לחילוני הממוצע.

ראשית, ההשפעה הישירה על אורח החיים החילוני. למרות איך שזה נראה בקמפיינים של יש עתיד, שינוי, ובעבר אף מרצ – החרדים לא הולכים לבחירות ולא משקיעים מאמצים רבים במיוחד בשביל לכפות על מדינת ישראל צביון דתי. רובם המוחלט של המאמצים מוקדש לביסוס ושמירת האוטונומיה החרדית, בעבר הראיתי את זה כאן ואף כעת ניתן לראות לכך דוגמה בולטת באדישות הפוליטיקאים החרדים סביב הקצאת רחבת הכותל לזרמים אחרים ביהדות, מהלך משמעותי מאד שעבר בקול מחאה רפה.

מה שכן, כאשר החרדים נמצאים בנקודת הכרעה, הצביון הדתי ישמש עבורם קלף מיקוח ראשון במעלה בשביל להגן על האינטרסים המגזריים, והם ידעו לצאת בהמוניהם להפגנות על קדושת השבת, ליזום חקיקה ולזעוק מרה מעל דוכן הכנסת. נוכחות מוגברת של חרדים בכנסת, ואף בשירות הציבורי ממנו הם נעדרו במשך שנים בגלל אפליה (אפליה חילונית. כן יקיריי, יש דבר כזה), בהחלט תאתגר את מי שמנהל אורח חיים חילוני. החרדים חיים בתודעה ברורה של קונפליקט, והם יודעים לנצל ממנו את המרב, הרבה יותר מהחילונים.

המשברים שעוברים על המגזר, והחברה החרדית החדשה ההולכת ונרקמת בצעדים זריזים, בהחלט ישרתו את החילונים בהקשר הזה.

דוגמה לכך היא ירושלים. במערכת הבחירות האחרונה יכלו החרדים בקלות למנות ראש עיר מטעמם, זה לא קרה, משום ששתי קהילות גדולות בעיר, חסידי גור ואנשי "הפלג הירושלמי" הליטאי, העניקו תמיכה לראש העיר החילוני ניר ברקת, תוך מודעות למחיר שהצביון הדתי של העיר ישלם עבור כך (הסיבה לתמיכה בברקת, בגדול, הייתה הרצון של הקהילות הללו לצבור כוח על פני קהילות חרדיות אחרות בעיר).

החילונים בעיר ששו בניצחונו של ברקת כאילו הם ניצחו את החרדים, למרות שבסך הכל היו אלה החרדים שניצחו את עצמם. מקרה ירושלים מראה כיצד נראית חברה חרדית אחרת, פחות מגובשת, בעלת אינטרסים חדשים וסותרים, שהדבר הראשון שהיא מוותרת עליו זה השפעה על אורח החיים החילוני.

הדבר השני שצריך לעניין את החילונים הוא השינוי במבנה הכוח הפוליטי החרדי. סביר להניח שבעתיד הקרוב כבר לא יהיו רק שתי מפלגות חרדית. זה כמעט קרה בבחירות האחרונות עם מפלגתו של אלי ישי, וזה יקרה בקלות בכמה וכמה תרחישים אפשריים. לא סביר להניח שהמפלגה החדשה תהיה מפלגת החרדים השמאלנים (תפסיקו לקוות), אבל ריבוי מפלגות חרדיות בהחלט תאפשר בריתות פוליטיות חדשות, שישנו את הברית הלא כשרה בין הימין ליהדות התורה וש"ס.

אז מה יקרה בסופו של דבר?

לא יודע. אבל יהיה מעניין.

> נצחון נשות הכותל: איזה מסקנות אפשר להפיק למאבקים עתידיים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf